בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשות הפלסטינית עוצרת עיתונות חוקרת

ידיעה ובה טענות על שחיתות בנציגות הפלסטינית בפאריס הובילה למעצר עיתונאי ברמאללה. משרד החוץ של הרשות: אנחנו קורבן לעלילה

13תגובות

כמה עיתונאים שעמדו מחוץ לבית המשפט החליפו התבדחויות בנוגע ל"שישה מיליון דולר". אין בעיה, נשיג אותם, אמר מישהו. קטן עלינו, אמר שני. אבל ההתבדחויות לא הסתירו את הדאגה לעמיתם, יוסף א-שאייב, שהיה אותה שעה בדרכו לבית משפט השלום ברמאללה להארכת מעצרו.

משרד החוץ הפלסטיני בראשות השר ריאד אל מאלכי והנציגות הפלסטינית בצרפת, הגישו נגדו תביעה בגין דיבה והשמצה, ודרשו פיצויים בסך שישה מיליון דולר. א-שאייב כותב לעיתונים "אל איאם" הפלסטיני (המזוהה עם הרשות) ו"אל רד" הירדני. ב-29 בינואר הוא פירסם, בעיתון הירדני דווקא, ידיעה על טענות לשחיתות בנציגות הפלסטינית בצרפת.

לפי הידיעה, סגן השגריר בנציגות, סאופת אברארית, מאלץ לכאורה סטודנטים פלסטינים לרגל בקרב קבוצות מוסלמיות בצרפת, ולמסור מידע לשירותי המודיעין הפלסטיניים ולשירותי מודיעין זרים. עוד טען א-שאייב, שמאלכי, רמזי חורי - מנהל הקרן הלאומית הפלסטינית - ואבו נביל - האחראי על כספים בפתח - הם שדאגו לקידומו של אברארית למרות תלונות שהיו נגדו. מקורות במשרד החוץ הפלסטיני, הוסיף, מכחישים מכל וכל את הטענות, ומגדירים אותן "זדוניות". לטענת אותם מקורות למתלוננים נגד השגרירות יש אינטרסים אישיים שדוחפים אותם להשחיר את שם האחראים שאותם מינו הממשלה הפלסטינית ואש"ף. המקורות אמרו גם לא-שאייב שהמשרד אינו מתרשל בחקירת תלונות שמגיעות אליו.

עיסאם רימאווי

באתר האינטרנט של "אל רד" הופיעו מיד כמה תגובות, המאששות את הנטען. אחד המגיבים העיר שמהשגרירות עצמה לא יצאה בשום הודעה לעיתונות.

ב-31 בינואר זומן א-שאייב למשרדי המודיעין הכללי ברמאללה. הוא סירב לגלות לחוקרים את זהות מקורותיו, ואמר שלפי חוק הפרסומים הפלסטיני עיתונאי חייב לעשות זאת רק בהוראת בית משפט. משום שלא נחשב עצור, הטלפון לא נלקח ממנו והוא היה יכול לדווח על מוצאותיו.

מאוחר יותר סיפר לכתב של "מרכז דוחה לחופש העיתונות", שבעודו בבניין המודיעין הופיעו בטלפון הנייד שלו מסרונים מאיימים. בו ביום, אגב, נעצר עיתונאי אחר - ראמי סמארה - העובד בסוכנות הידיעות הרשמית "ופא" ובתחנת רדיו מקומית. העילה: הוא ליגלג בפייסבוק על החלטת אש"ף לחזור למשא ומתן (שכצפוי נתקע). שני העיתונאים שוחררו בערב, לא לפני שחברי אגודת העיתונאים בגדה המערבית הפגינו נגד מעצרם בלב העיר, בכיכר מנארה.

ב-20 בפברואר נדהם א-שאייב לגלות שעיתונו פירסם התנצלות על פרסום הידיעה. ימים ספורים לאחר מכן הוא גם פוטר. לפי הכתוב באתר של "מרכז דוחה לחופש העיתונות", א-שאייב הגיש תלונה רשמית לאגודת העיתונאים הירדנית ותביעה משפטית נגד העיתון. אבל הוא לא יכול היה להתקדם הרבה מאז, משום שביום ראשון שעבר, 25 במארס, התביעה הכללית הפלסטינית עצרה אותו ל-48 שעות. אגודת העיתונאים גינתה את המעצר, וקראה למשמרת מחאה עם הבאתו להארכת מעצר - ביום רביעי שעבר, 28 במארס.

עיסאם רימאווי

מכלול בתי המשפט נמצא ממול למשרד החוץ. ביום רביעי, מעט לפני עשר בבוקר, לא הורגשה נוכחות יוצאת מהרגיל של שוטרים ואנשי ביטחון. לאט לאט הופיעו עיתונאים וכמה אזרחים ואזרחיות שהמעצר זיעזע אותם. מישהי, שאפילו לא קראה את הידיעה המדוברת, אמרה שהיא נסערת מעצם המחשבה שעיתונאי נעצר בשל עבודתו. אחר הסביר שהמעצר נשען על חוק העונשין הירדני משנת 1960, שהרשות לא שינתה, בעוד שחוק הפרסומים הפלסטיני משנת 1995 מגן על זכותו של עיתונאי לשמור על חיסיון מקורותיו.

בעוד שכשלושים בני אדם מפגינים ברחוב, נכחו כמה מעמיתיו באולם שבו ביקשה התביעה הכללית את הארכת מעצרו לצורך המשך החקירה. החשד, כפי שמצוטט ב"אל איאם": "פרסום עלילות ושמועות אשר הזיקו למוניטין של גופים רשמיים המייצגים את הרשות הפלסטינית". א-שאייב הובא לאולם כשידיו כבולות, וליוו אותו אנשי משטרה חמושים. אחד ממקורותיו, זוהיר אל עסלי, שהיה מתורגמן בנציגות בפאריס, החליט בינתיים להיחשף: בסרטון ב"יו-טיוב" הוא חוזר על המידע שמסר לעיתונאי. אבל זה לא השפיע על התביעה הכללית ועל בית המשפט. הסניגור, דאוד דרעאווי, ביקש מהשופטת פטום עביאת לשחררו בערבות עד מועד הדיון בתביעה. השופטת החליטה להאריך את המעצר ב-15 יום. א-שאייב הודיע שהוא פותח בשביתת רעב.

ידידה ברמאללה אמרה לי ש"ההתנהגות של הרשויות רק מחזקת את התחושה הכללית שכל הטענות שהעלה הן אמת. המעצר ותביעת הפיצויים נועדו להפחיד עיתונאים ולהרתיעם מלחשוף שחיתויות". ואילו שר החוץ, השוהה בבגדאד לדיוני הפסגה הערבית, עמד בתוקף על זכות הרשות הפלסטינית לעצור את א-שאייב. בשיחה עם עורך סוכנות הידיעות "מען" הוא אמר בכעס שהרשות היא הקורבן במקרה זה, והוסיף שעל העיתונאים הפלסטינים להקיא אותו משורותיהם.

"תקדים מסוכן ויום שחור לעיתונות ולעיתונאים", הכריזה אגודת העיתונאים בגדה המערבית. היא גם הודיעה שהיא קוראת לכלל העיתונאים להחרים יחד אתה את "פרס חופש העיתונות לשנת 2012", שעליו הכריזה ביום שלישי... הרשות הפלסטינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו