בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צה"ל דורש לפנות מיד את המאחז החדש בחברון, השרים מתנגדים

ההערכה בממשלה היא כי המקום לא יפונה אם לא יתגלה חשד לפלילים בביצוע העסקה; איש הקש הערבי שתיווך בקניית הבית עצור במתקני הרשות

143תגובות

צה"ל דורש לפנות באופן מיידי את הבית בחברון שאליו פלשו מתנחלים בשבוע שעבר. במערכת הביטחון הגדירו את המהלך כפרובוקציה, אולם הוא זכה לתמיכה בקרב שרים בממשלה, בהם גדעון סער ויולי אדלשטיין.

היום תדון בעניין ועדת השרים בממשלה המטפלת במאחזים, בראשות משה יעלון ובני בגין, כאשר בדיון ישתתפו גם סער ואדלשטיין. ההערכה בממשלה היא, שאם לא יתגלה חשד לפלילים בעסקת רכישת הבית יש לאפשר למתנחלים להישאר בו, ובכך להקים התנחלות חמישית בחברון.

מפקד חטיבת חברון, אל"מ גיא חזות, וקצינים נוספים בפיקוד המרכז מפעילים לחצים כבדים על צמרת הצבא לפנות לאלתר את הבית, אליו נכנסו המתנחלים בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי בשבוע שעבר. אנשים ששוחחו עם חזות בימים האחרונים סיפרו, כי הוא לא עודכן בנוגע לרכישת הבית והופתע מכניסת המתנחלים למקום. לדבריהם, חזות מתח ביקורת על כניסת המתנחלים לבית באזני ראשי היישוב היהודי בחברון. האזור שבו שוכן הבית הוכרז כשטח צבאי סגור, אולם עסקני המתנחלים נכנסים ויוצאים ממנו באין מפריע.

חזות דורש לפנות את המתנחלים מתוקף הצו הצבאי שיצא אחרי מלחמת ששת הימים והתנה ביצוע כל עסקת מקרקעין בגדה בקבלת אישור מראש. במקרה של הבית בחברון, הרוכשים לא ביקשו כל אישור. עם זאת, הצבא יתקשה לבסס את דרישתו לפינוי בצו זה בלבד, מכיוון שהוא לא נאכף בפועל.

עשו לנו לייק וקבלו את הכתבות המעניינות ביותר ישירות לפייסבוק שלכם

מיכל פתאל

המשטרה בודקת את תקינות העסקה לרכישת הבית ועדיין לא מצאה ראיות לזיופים או למהלכים לא כשרים. אתמול נפגשו באי כוחם של המתנחלים עם אנשי הפרקליטות הצבאית והציגו בפניהם את מתווה העסקה, כולל מסמכים ותיעוד נוסף של העברת הכספים, בניסיון להוכיח שמהלך הרכישה נעשה בהתאם לחוק.

איש המפתח ברכישה הוא אסף נחמד, שבתצהיר לבית המשפט ציין כי שירת בעבר בשב"כ, הדובר ערבית ומשמש איש הצללים של הימין לרכישת קרקעות. החברה שרכשה את הבית היא "אלעיידון לאלעקרת", ש-99% ממניותיה רשומות על שמו של נחמד. את החברה פתח נחמד בספטמבר 2010, כאשר החל להתגבש המתווה הראשוני של העסקה לרכישת הבית.

מהחומר שהוצג אתמול לפרקליטות הצבאית, עלה כי הנכס היה רשום על שמם של שני פלסטינים, שאחד מהם הוריש את הנכס לפלסטיני בשם חוסני אל תמימי. אל תמימי מכר את הנכס לאיש הקש של המתנחלים, מוחמד אבו-שהלה, שמכר אותו לחברת "אלעיידון". מקורות בחברון סיפרו כי אבו-שהלה, עזתי במקורו, שימש קצין במנגוני הביטחון של הרשות וכך הגיע לגדה. בשנים האחרונות ביצע עסקאות שונות וכעת הוא עצור במתקן חקירות ברשות הפלסטינית.

בעסקה לרכישת הבית בחברון שימש אבו-שהלה איש קש, שתיווך בין המתנחלים לבעלי הבית. בניסיון למנוע מהעסקה להיראות פיקטיבית המתינו המתנחלים בין המכירה מתמימי לאבו-שהלה לבין המכירה מאבו-שהלה ל"אלעיידון". סכום הרכישה נשמר בינתיים בדיסקרטיות, אולם נאמד במאות אלפי דולרים. איש עסקים פלסטיני המחזיק בנכס סמוך לבית העריך את שוויו הריאלי ב-250,000 שקל בלבד. זאת בשל מיקומו על הציר הראשי בחברון, במקום אסור לתנועת כלי רכב פלסטיניים, שמפחית משוויו. ב-15 השנים האחרונות נטשו בעלי בתים רבים את האזור ועברו להתגורר בשטח בחברון שבשליטת הרשות. עם זאת, עבור היהודים עדיין מדובר בנכסים בעלי ערך גבוה.

המתווך בעסקה סייע ברכישת בית המריבה

אסף נחמד עוסק זה 17 שנה בעסקות מקרקעין עם הגדה, ונותן שירותים לעמותת אלע"ד ולתושבי חברון. מדובר באדם דיסקרטי, שמעטים מכירים את פעילותו לעומק. בעזרת המיומנות שרכש בהפעלת סוכני שב"כ, נחמד מגדיר את עצמו בתצהיר שמסר החודש לבית המשפט, כ"אחראי על הפעלת איש הקש, ובניית הכיסוי המתאים לעסקה על מנת שלא תיראה למוכר כ'גאולת קרקע' על ידי יהודים אלא כרכישה תמה של ערבי מערבי".

למרות הצהרתו של נחמד, בכמה מהרכישות אליהן נקשר שמו בשנים האחרונות התבררו זיופים. נחמד הוא שתפר את רכישת "בית מידות" בחברון, אליו נכנסו המתנחלים ב-2007, שזכה לכינוי "בית המריבה". לאחר שבעל הבית התלונן שהסכם המכירה זויף נפתחה חקירה שבמסגרתה נחמד נחקר באזהרה. ב-2008 הבית פונה וגודר. המתנחלים הגישו תביעה לבית המשפט בדרישה לרשום את הבית על שמם, ובה התגלתה יכולתו של נחמד לגייס פלסטינים לסייע לו בדרכים שונות לרכישת קרקעות.

נחמד הסביר כי כדי "לשמור על חשאיות" השתמש בוואליד חביבאללה, תושב הכפר עין מאהל שליד נצרת, העוסק בתיירות. חביבאללה העיד בחודש שעבר בבית המשפט כי בין השניים היתה היכרות מוקדמת וכי ב-2004 נחמד ביקש ממנו להעביר כסף לאיש הקש שנחמד השיג לביצוע רכישת בית המריבה. "אסף סיפר שהם רכשו את הבית בחברון ורצו להעביר את הכסף בגין שיפוץ", סיפר חביבאללה, "הוא קישר אותי למוסא פרעון (אחד מהמתווכים בעסקה. ח"ל). קבענו להיפגש בשכונת המשתלה בעזרייה, ומוסא אמר שיש לו זקן וסימן במצח, ושהוא נוסע ביונדאי לנטרה אדומה".

נחמד התייחס להעברת הכספים כאל מבצע צבאי לכל דבר. חביבאללה סיפר כי לפני שפגש את פרעון נחמד הראה לו היכן נמצאת המשתלה, העביר לו סכום של 40,000 שקלים המיועד לפרעון והציב במכונית מצלמה ומכשיר הקלטה. תמורת השירות קיבל חביבאללה החזר הוצאות בגובה 1,000 שקלים.

במקרה נוסף, שאירע ב-2009, הגיש גבריאל ברדה, איש עסקים יהודי צרפתי המקורב לחוגי הימין, תביעה לבית המשפט נגד נחמד. גם תביעה זו מספקת הצצה לדפוסי הפעולה של נחמד. בתצהירו סיפר ברדה כיצד ביקש ממנו נחמד לממן רכישת מגרש באזור שכונת ג'בל מוכבר בירושלים. נחמד סיפר כי מדובר במגרש בקרבת טיילת ארמון הנציב, שעליו אפשר לבנות 660 מ"ר, וכי לאחר השלמת הבנייה ניתן יהיה להגדיל את הזכויות. המגרש לא היה רשום בטאבו וזכה לשם הקוד "בית השופט". לאחר ששילם 420,000 דולר התברר לברדה כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ. לטענתו, מסמכי הבעלות על הקרקע זויפו. אבו-טיר, איש הקש שנחמד מצא לעסקה, שילם על המגרש 200,000 דולר, בעוד ברדה נדרש לשלם סכום כפול. נחמד, על פי תצהירו, היה אמור לגזור קופון של 30,000 דולר מהעסקה.

אספו מודיעין על מוכרי דירות במזרח י-ם

במשפט שהתנהל בירושלים והסתיים ב-2003 נחשפו יכולותיו של נחמד לאיסוף מודיעין על מוכרי דירות פוטנציאליים. מדובר בעסקה נוספת שתפר נחמד למכירת בתים בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים לעמותת "אלעד". לצורך העסקה המציא לעצמו את השם "אבנר". הפעם היה איש הקש גבר בשם מאוריציו, שעבר להתגורר באיטליה, רכש מדודתו זריפה את זכויותיה על הבתים, ובאותו יום העביר אותם לנחמד תמורת 550,000 דולר. מאוריציו קיבל עבור שירות התיווך 80,000 דולר.

בפסק הדין כתבה השופטת אורית אפעל-גבאי כי "טפח מתוך שיטות העבודה של נחמד נחשף בחקירתו הנגדית". התברר שנחמד הבין שהדודה זריפה גרה בדירה קטנה, לעומת רוב משפחתה שגרה בדירות גדולות יותר, ולבסוף מאסה בה. כך נחמד החליט לתפור בשביל המשפחה את עסקת המכירה, תוך שימוש באחיין שחי באיטליה. "היה לזריפה כיסוי יוצא מן הכלל למכור את הנכס, כביכול לבן משפחה ודרכו", סיפר נחמד בחקירתו, "פעלנו יחד כדי ליצור את הכיסוי הטוב והיציב ביותר שניתן בסיפור הזה, כדי שמחרתיים הם יוכלו לטעון שלא היו מעורבים בעסקה". נחמד סירב להשיב לפניית "הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו