בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ סלל את הדרך להקמת מתחם יהודי חדש בשייח ג'ראח

ביהמ"ש דחה את עתירת נכדתו של חג' אמין אל חוסייני, שביקשה לבטל את מכירת המלון שפרד, שהיה שייך למופתי של ירושלים, ולתרום אותו להקמת מרכז שלום

12תגובות

בג"ץ דחה היום (שני) את עתירתה של מונה חוסייני, נכדתו של חג׳ אמין אל חוסייני, מי שהיה המופתי של ירושלים, בענין מתחם מלון שפרד במזרח העיר. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה שטענה כי העתירה נגד מכירת הנכס, שהיה שייך למופתי, על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים נעשתה באיחור. בכך נסללה הדרך בפני פטרון המתנחלים בירושלים, המיליונר היהודי-אמריקאי ארווין מוסקוביץ, לממש את תכניתו להקים במקום שכונה יהודית חדשה. הדבר צפוי לעורר מחאה פלסטינית וביקורת בינלאומית.

קודם שנדחתה העתירה הכריזו צאצאיו של חאג' אמין חוסייני, שכיהן כמופתי של ירושלים וכמנהיג היישוב הערבי בפלסטין בתקופת המנדט הבריטי, כי הם מבקשים להקים מרכז לשלום ופיוס בין ערבים לישראלים במקום בו שכן בעבר מלון שפרד.

המופתי, שהנהיג את פעולות הטרור נגד היישוב היהודי ושיתף פעולה עם הנאצים, החזיק בבעלות על המתחם שבשכונת שייח ג'ראח, המשתרע על תשעה דונמים. עוד היו בבעלותו 15 דונמים הנמצאים סמוך למתחם, שבו אמורה לקום שכונת מתנחלים. המתחם נמכר בשנות ה-80 לפטרון המתנחלים האמריקאי ארווין מוסקוביץ. נכדתו של המופתי, מונה חוסייני (45), הגיעה אתמול ארצה מלונדון, לקראת הדיון שהתקיים בבג"ץ בסוגיית הבעלות על הקרקע. בשיחה עם "הארץ" אמרה חוסייני כי משפחתה העבירה לבאי כוחו של מוסקוביץ הצעה הנוגעת לאופיו של המרכז, אולם הם דחו את היוזמה.

מוטי מילרוד

חוסייני, המחזיקה באזרחות אמריקאית, הדגישה כי משפחתה החליטה לתרום את הקרקע לקידום דיאלוג בין תרבותי ובין דתי, וכן בניסיון למנוע הקמת התנחלות שתגביר את המתיחות בין העמים בירושלים. היא ציינה כי צאצאי המופתי הפזורים בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה דיווחו לממשלותיהם על הצעתם והתריעו על ההתלקחות הצפויה במזרח העיר בעקבות הקמת השכונה היהודית. לדבריה, 18 נכדיו ונכדותיו של חוסייני החליטו בעצה אחת לוותר על זכויות הקרקע שלהם, והם מצפים שממשלת ישראל תיענה לאתגר הפיכת המקום לסמל של שלום. חתן פרס ישראל, האמן דני קרוון, אף התנדב להקים באתר מיצב שיסמל את הכמיהה לשלום, בשיתוף אמנים ישראלים נוספים ואמנים פלסטינים.

אמיל סלמן

ביולי 2009 אישרה עיריית ירושלים את הקמת השכונה היהודית באתר, ששימש בעבר בסיס של משמר הגבול. ההחלטה גררה ביקורת חריפה על ישראל מצד ארה"ב והאיחוד האירופי. הממשל האמריקאי אף דרש מראש הממשלה נתניהו למנוע את ביצוע הפרויקט בטענה שהוא מפר את המאזן הדמוגרפי במזרח ירושלים ומחבל במאמצים לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים.

חוסייני עתרה לבג"ץ בראשית 2011 וטענה כי האפוטרופוס על נכסי נפקדים לא היה רשאי למכור את הנכס משום שחוק נכסי נפקדים אינו אמור לחול על מזרח ירושלים. עוד נטען בעתירה כי הקרקע נמכרה ללא מכרז וללא הליך חוקי לחברה שהעבירה את הזכויות לעמותת עטרת כוהנים. זו מכרה את השטח לחברת C&M שותפות בקליפורניה, הנמצאת בבעלותו של מוסקוביץ.

בג"ץ דחה את בקשתה של חוסייני להוציא צו על תנאי, אך הסכים לדון בסוגיית הבעלות על הקרקע. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יונתן כותאב וסאני חורי, צוין כי המגרש הושכר בדמי מפתח בראשית שנות השישים, ובהמשך הוקם עליו מלון שפרד. חוסייני סיפרה כי בראשית שנות השמונים דחה האפוטרופוס על נכסי נפקדים בקשה של אחד מבני משפחתה לרכוש את הנכס. פרקליטות המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירה בטענה של שיהוי בהגשתה, וכן בטענה שחוק נכסי נפקדים, שנחקק לפני סיפוח מזרח ירושלים, חל על נכסים שבעליהם עזבו את השטחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו