בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אי-השקט שאחרי הסערה

שטח הפקר: מסע לסיני שלאחר המהפכה

7 גדודים הזרימה מצרים לחצי האי, אך הם רחוקים מלשלוט בכאוס. הכלכלה קרסה, אין תיירות, והבדואים מנהלים ביד רמה עסקי הברחות וסחר בבני אדם

55תגובות

גבר בדואי מזוקן ניגש למונית ברחוב המרכזי של רפיח המצרית. בצמוד, משני צדי הרחוב הצר, עומדים שני נגמ"שים של צבא מצרים וכיתת חיילים בחגור קרבי מלא. "אתם רוצים לעבור מלמעלה או מלמטה?", הוא שואל בחיוך, אבל ברצינות מלאה. המחיר ההתחלתי הוא אלף לירות מצריות, אבל יש מקום למיקוח. בעיצומו של המבצע הצבאי הגדול ביותר עד כה להדברת הטרור בצפון סיני, הפעילות המסחרית העיקרית של השבטים הבדואיים באזור - הברחות דרך הגבול, לרצועת עזה ולשטח ישראל, דרך המנהרות והפרצות בגדר - נמשכת כסדרה.

המחסומים הצבאיים מתחילים עוד לפני הכניסה לסיני, בכביש שמוביל מפורט סעיד לגשר הגדול מעל לתעלת סואץ. נקודות הביקורת האלה קבועות כל ימות השנה, אבל כעת הן מתוגברות בחיילים במקום שוטרים, בנגמ"שים ובעמדות מוגנות בערימות של שקי חול. ואולם, לאורך כמעט 200 קילומטרים אחרי התעלה, עד לפאתי אל-עריש, העמדות הרגילות נטושות בשעות הלילה. הצבא המצרי, למרות המבצע ותגבור הכוחות - שלפי מקורות ישראליים מגיע לכדי שבעה גדודים מעבר למה שמתירים הסכמי קמפ דייוויד - אינו מעז להציב חיילים מבודדים לאורך הכביש הראשי של צפון סיני, מחשש לפיגועים ביוזמת השבטים הבדואיים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

אנשיל פפר

ישראל אישרה בשנה האחרונה כמה פעמים להגדיל את היקף הכוחות הצבאיים בצפון מזרח סיני כדי לשפר את רמת הביטחון בקרבת הגבול, אבל לא נראה שהכוחות המצריים השיגו שיפור כלשהו. בכל מקרה, הם אינם נפרשים בדרום רצועת הגבול, בשטח שממנו נורתה בשבוע שעבר רקטת גראד לאילת, לפי הערכות צה"ל. במקום זאת, מעדיפים במצרים פשוט להכחיש שהרקטה נורתה משטחם. תגבור הכוחות אינו מצליח אפילו למנוע את הפגיעות בצינור הגז לישראל, שפוצץ השבוע בפעם ה-14.

רק כשני קילומטרים לפני אל-עריש ניצבים שוב הנגמ"שים עם המקלעים הכבדים, שקי החול והחיילים, קרוב מאוד לתחנת דלק שנשרפה כליל על ידי הבדואים לפני כמה שבועות. משם, בתוך אל-עריש ומדי כמה קילומטרים עד לרפיח המצרית ומעבר הגבול, עוד ועוד מחסומים מדופנים היטב, חיילים נצמדים לשריוניות ועמדות מקלעים על הגגות.

במבט הראשון המבצע הצבאי נראה מרשים, כשכוחות ונגמ"שים נוספים מוזרמים מהבסיסים במערב סיני בקרבת התעלה, שנבנו על שרידי קו בר לב. אך עד מהרה מתברר שמדובר בפעילות שטחית בלבד. הגדודים החדשים הוצבו אך ורק לאורך ציר התנועה המרכזי, הם אינם מבצעים סיורים לאורכו, לא יורדים מהכביש כדי לערוך חיפושים באל-עריש וברפיח ובוודאי שאינם מתקרבים למאהלי השבטים הבדואיים הנמצאים בשטח ההררי שמדרום לרצועת החוף.

אנשיל פפר

גם איכות הכוחות אינה גבוהה. באירועים שבהם הצבא נקרא להתערב בימי המהפכה בשנה שעברה בקהיר, השתתפו יחידות מובחרות עם חיילי קבע ותיקים, מצוידים במיטב השריון האמריקאי. לסיני נשלחו גדודים של מגויסים צעירים וחסרי ניסיון, והנגמ"שים כמעט כולם הם שריוניות סובייטיות ישנות. קצינים כמעט שאינם נראים בשטח. בביקורים קודמים לפני כמה שנים בסיני, לא ניתן היה לעבור ברחוב מבלי להיתקל במאות שוטרים וסוכנים שהציפו את האזור. כעת לא נותר להם זכר. רשויות החוק המצריות כלל אינן נראות בקרבת הגבול, מלבד קומץ שוטרים במעבר הגבול לרצועת עזה.

מוחמד בטיח, רצף המתגורר ברפיח, אומר ש"הצבא אינו באמת מתכוון להתעמת עם הבדואים, זה ברור מהאופן שבו הם פשוט מגיעים לכאן ונעמדים במקום. זאת הצגה בלבד. אתמול בלילה היו כאן יריות בין שני שבטים בדואיים הנלחמים על נתח מעסקי ההברחות. הצבא לא התערב, רק תפס מחסה בעמדות שלו".

"אנחנו לא מתעסקים עם השלטונות", אומר מחמוד סאלח, נהג פלסטיני שמשפחתו עברה לצד המצרי ב-1968. "הבדואים נכנסים לעיר, עושים את העבודה שלהם וחוזרים לאוהלים בהרים. כשהם רוצים הם גם תוקפים תחנת משטרה. אנחנו לא מתלוננים כי המנהרות מאפשרות לנו לבקר מדי פעם את הקרובים שלנו בצד השני. לפני חודש עברתי כדי להשתתף בחתונה של בן דוד שלי. המצב ברצועה עכשיו מצוין כי יש סחורות שנכנסות מישראל. המצרים לפעמים פותחים את הגבול ויש כבר מנהרות כל כך גדולות שאפשר להכניס סחורות בלי הגבלה. המחיר המנהרות ירד".

אנשיל פפר

השבוע, אולי בגלל המבצע, המעבר היה סגור ושומם. לכל אורך הכביש מאל-עריש עמדו משאיות סמי-טריילר עמוסות בשקי מלט שחיכו לפתיחת המעבר או להזדמנות לגשת לאחד מפתחי המנהרה. החיילים אפילו לא בדקו את תעודות הזהות של הנהגים או את תעודות המשלוח. הם הסתפקו רק בהאטת הנסיעה ובמבט חטוף על נוסעי כלי הרכב. מחשש לפיגוע, הם נעמדו לאורך כל היום הלוהט כשקסדות לראשיהם. בין המשמרות הם שוהים באוהלים שהועמדו בצמוד לדפנות המשוריינות. על הנגמ"שים נפתחו מטריות צבעוניות לצל. באחד הצמתים כתבו החיילים באבנים צבעוניות: "נילחם ונמות כשאהידים". ביום חמישי אחר הצהריים הם כבר החלו לקפל חלק מהנגמ"שים, שהובלו מערבה על גבי מובילים.

חלק גדול מהשריוניות אפילו לא הוצבו בצפון סיני, אלא מחוץ לבסיסים שבחלק הפנימי של חצי האי, כדי להגביר את השמירה עליהם מחשש לתקיפות נוספות של הבדואים. אנשי הכוח הרב לאומי, האחראים לפקח על הצדדים הביטחוניים של הסכמי קמפ דייויד, נשארו מסוגרים השבוע בבסיסים שלהם ולא נראו בכלל מסיירים בשטח. הכביש הצבאי המרכזי מאל-עריש לנאחל, במרכז סיני, ננטש. "אנשים שנסעו לשם נעצרו ונחטפו על כנופיות בדואיות", מספר מילאד מג'די, המסיע למחייתו תיירים מקהיר לבתי המלון ולאתרי הנופש שלחופי הים האדום בדרום סיני. "במקרה הטוב הם נשדדו ונותרו על הכביש חסרי כל. אני תמיד הייתי חוזר משם, אבל כעת אני לא מעז".

על תיירות ענפה בסיני קשה לדבר בימים אלה. כל עבודות הבנייה בפרויקטים התיירותיים עומדים בשיממונם, ומלבד המלונות בטאבה, הצמודים למעבר הגבול לישראל, אתרי התיירות בדרום סיני נמצאים בתפוסה של קרוב לאפס. את השקט המוחלט בנאחל מפר בצהריים אוטובוס של תיירים סינים שנראים כאילו נחתו מהחלל אל העיירה המאובקת.

אנשיל פפר

פיאד אל-חיוואל, ראש אחת החמולות הבדואיות בסיני, ישב השבוע בסככה ליד תחנת דלק על הכביש המוביל דרומה לכיוון טאבה ועישן להנאתו סיגריית מריחואנה. הברחות? פיצוץ צינור הגז? הוא צחק, עכשיו הוא עסוק בכלל בספסרות בדלק. ברחבי מצרים יש מחסור חמור בסולר בדלק בלתי-ידידותי לסביבה עם אוקטן נמוך של 80 ו-90, שבו משתמשים כמעט כל הנהגים במדינה. האנשים שלו באו עם טנדר עמוס במכלי דלק והשתלטו על התחנה. טור ארוך של כלי רכב ממתינים לתורם לתדלק. עוד אפיק הכנסה רווחי. הוא מניף ידו בביטול למראה השיירה הצבאית העוברת: "זאת סתם הצגת נוכחות שגרתית. אני לא יודע להסביר למה הבדואים משגעים את הצבא", הוא מיתמם, "אבל זה כנראה המצב".

הממשלה הזמנית במצרים מאשימה את סוחרי השוק השחור בכך שהם אוגרים דלק וגורמים על ידי כך למחסור. אך המחסור נובע ככל הנראה בעיקר מכך שלממשלה כבר אין די תקציב לסבסד את הדלק לאזרחים. במצרים, כמו תמיד, מתרבות תיאוריות הקונספירציה. השמועה הרווחת היא שאנשים הקשורים למשטר הישן של מובארק משמידים דלק כדי לגרום למחסור ולפגיעה ביוקרת הפרלמנט שבשליטת האחים המוסלמים. "אתמול בלילה תפסו כאן ארבעה כלי רכב עם סוכנים של מובארק ששפכו דלק", עוברת השמועה מפה לאוזן ברפיח. ביום חמישי נחסמה הכניסה המערבית לאל-עריש לשעות על ידי נהגים מתוסכלים. חלקם עומדים כבר יומיים וממתינים שיגיע משלוח חדש של דלק לתחנה.

ברפיח ובאל-עריש ניכרים כבר שנים עזובה כללית וחוסר רצון של קאהיר להשקיע באזור שאינו קורץ לתיירות. ובכל זאת, ההברחות ומעבר הסחורות לרצועה הביאה שגשוג מסוים למקום. מי שבמרתף ביתו נמצא פתח מנהרה בונה מעליה וילה נאה, וחלק גדול מחומרי הבנייה שמוזרמים, מעל ומתחת לאדמה לרצועה זולג בדרך לבנייה חדשה. באל-עריש אפילו פתחו סניף חדש של קנטקי פרייד צ'יקן. מרבית התושבים בערים הם פלסטינים או מהגרים ממקומות אחרים במצרים. הבדואים מתבלטים בכלי הרכב שלהם. מכוניות יפניות חדשות ברחובות ובכביש הראשי, ורכבי שטח שמסיעים אותם למאהלים, כדי להבריח סחורות ובני אדם אל גבול ישראל.

השחיתות ניכרת בעיקר במצב הכבישים. צוותי עבודה המשפצים אותם ניתן למצוא לאורך מרבית הכבישים הראשיים של סיני. אבל גם הדרכים ששופצו רק בשנתיים האחרונות כבר נשחקו לגמרי והפכו משובשות. מישהו לקח את האספלט למקומות אחרים.

המהפכה שעדיין לא הושלמה במצרים מצאה ביטוי בסיני בעיקר בתוהו ובוהו הביטחוני ששורר באזור. אותות מערכות הבחירות לפרלמנט ולסנאט שהיו בחודשים האחרונים, ולנשיאות בסוף החודש הבא, נראים הרבה פחות בחצי האי. בניגוד לערים אחרות במצרים, שבהן כל קיר כוסה במודעות המפלגות והמועמדים השונים, לרפיח ולאל-עריש באו בעיקר פעילים מטעם המטיף הסלפיסטי הכריזמטי, חאזם אבו איסמעיל. פניו של אבו אסמעיל, המעוטרים בזקן הגזור בחצי סהר, ניבטים מעל קירות רבים ברפיח, שבה כל הנשים מתהלכות מכוסות מכף רגל ועד ראש. המועמדים האחרים אינם נראים בשטח כלל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו