בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אובמה יכריע: קו נוקשה נגד איראן או עימות עם נתניהו

אפשר רק לדמיין איזו מהומת אלוהים הרסנית עלולה לפרוץ בין השניים אם, בניגוד לציפיות, שיחות הגרעין יחלו להניב תוצאות ממשיות

62תגובות

נדרש רק סיבוב אחד קצר ובלתי מחייב של שיחות גרעין עם איראן כדי להביא להתגוששות טרנס-אטלנטית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ברק אובמה סביב השאלה אם טהראן קיבלה או לא קיבלה "צ'ופר". אפשר רק לדמיין איזו מהומת אלוהים הרסנית עלולה לפרוץ בין השניים אם, בניגוד לציפיות, השיחות יחלו להניב תוצאות ממשיות.

"הרושם הראשוני הוא שאיראן קיבלה צ'ופר", אמר נתניהו, בהשתמשו בסלנג האמריקאי "פריבי", כדי לתאר הפסקה של חמישה שבועות שתחול לפני שהשיחות יתחדשו ב-23 במאי בבגדד. כשהסנטור ג'ו ליברמן ניצב לצדו כעד אופי, נתניהו הפגין את כוחו לא רק בסלנג אמריקאי עדכני אלא גם בפוליטיקה הפנימית שלה, והמסר נקלט היטב בקרב יועצי אובמה בבית הלבן. יריית האזהרה הישראלית עשתה את כל הדרך לקולומביה, שבה טרח אובמה לדחות את דברי נתניהו כלשונם, באומרו שאיראן לא הרוויחה דבר ובוודאי לא זכתה ב"צ'ופר".

ההתפרצות המוקדמת של הדו שיח הלא דיפלומטי בין שני המנהיגים הפתיעה גם אנשים הבקיאים היטב ביחסים הבעייתיים בין השניים. ביקורו האחרון של נתניהו בוושינגטון בחודש שעבר, הם ציינו, התנהל דווקא על מי מנוחות והושגה בו הסכמה רחבה, אם כי לא מוחלטת, על המהלכים שיינקטו בשבועות הקרובים. ונתניהו יודע היטב שהדינמיקה של השיחות היא כזו שגם בסיבוב שני של שיחות לא יסוכם דבר, ושזמן ההכרעה יגיע בסיבוב שלישי, אם וכאשר יכונס. ההיגיון שבגערת ראש הממשלה כלפי מנהלי השיחות עם טהראן אינו ברור, אפוא, אבל ברור שהיא הרגיזה את הנשיא אובמה.

עמית שאבי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

אין צורך לומר שהספקנות הישראלית כלפי כוונותיה של טהראן היא כמעט אקסיומטית: איראן מעוניינת להרוויח זמן, לדלל את העיצומים נגדה ולזכות בהישגים תעמולתיים בעולם הערבי והמוסלמי. לאיש גם אין ספק שאיראן לא תסכים לדרישות הישראליות להפסקה מוחלטת של העשרת אורניום בשטחה או לפירוק מתקן ההעשרה התת-קרקעי ליד העיר קום. בכל זאת, בנסיבות רגילות, ישראל היתה אמורה לשמור בשלב הזה על פרופיל נמוך ולגלות הבנה, ולו למראית עין, לצורך האמריקאי למצות עד תום את המהלכים הדיפלומטיים עם איראן כדי שניתן יהיה "להוכיח" קבל עם ועולם שכוונותיה אינן טהורות.

אבל הנסיבות, כידוע, רחוקות מלהיות רגילות. בשבועות האחרונים רוחשות שמועות שונות ולעתים משונות על מגעים סודיים בין וושינגטון לבין טהראן, שנועדו להשיג הסדר מאחורי גבה של ישראל ובניגוד לעמדותיה. השמועות הללו מגיעות ללשכת ראש הממשלה ומכרסמות באמון המוגבל שהושג בביקורו האחרון של נתניהו אצל אובמה. הן באות על רקע הספקנות כלפי מחויבותו של נשיא ארצות הברית לישראל, השרירה וקיימת בקרב יועצים ומקורבים של ראש הממשלה, ובצל חשד לא עמום שמטרתו העליונה של הנשיא היא להשיג הסדר, כדי למנוע משבר שיזניק מחירי הנפט ויפגע קשות בסיכוייו להיבחר מחדש.

החשדנות הזו מאפיינת כמובן גם את הצד השני, ואולי ביתר שאת. כל ביקורת פומבית של נתניהו על מהלכי הנשיא מתווספת מיד לארסנל התעמולתי של המתמודד הרפובליקאי הצפוי, מיט רומני, שנוהג להאשים את אובמה שהוא "זורק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס" - ביטוי שיועצי אובמה משוכנעים שהוטבע מלכתחילה בסביבתו של ראש הממשלה. על רקע הדיווחים על החברות הקרובה בין נתניהו לבין רומני, שנחשפו בשבוע שעבר בעמוד הראשון של "ניו יורק טיימס", קשה להאשים את בכירי הדמוקרטים על שהם חושדים שדברי נתניהו נועדו בראש ובראשונה להעניק סיוע אגפי לחבריו לדרך ולאידיאולוגיה מהמפלגה היריבה.

את המצב מסבכת, כמובן, העובדה שלמרות חוסר האמון ביניהם, נתניהו ואובמה לפותים יחדיו ב"מאזן אימה" הדדי. אובמה הרי לא יצליח לשכנע את האמריקאים שלא מכר את האינטרסים של ישראל בנזיד עדשים, אם נתניהו האהוד יטען להפך. ונתניהו זקוק לחותמת כשרות של אובמה, למרות הכל, הן כדי לשכנע את דעת הקהל הישראלית שמהלך צבאי נגד איראן הוא כורח המציאות, והן כדי למנוע קריסה מוחלטת במעמדה המדיני של ישראל, אם וכאשר.

האינטרסים של שתי המדינות אינם זהים, כמובן, וייתכן שהן היו מוצאות את עצמן בעימות חזיתי גם אם עמדו בראשן מנהיגים שונים שיחסי אמון ואהדה שוררים ביניהם. אבל ההיסטוריה הבעייתית, השקפות העולם השונות בתכלית והכימיה הרעה בין אובמה לבין נתניהו מסבכות את המצב עוד יותר ועלולות ליצור מכשול של ממש, אם בכל זאת תושג התקדמות בשיחות. נכונותם של נתניהו ושל אובמה להאמין בגרוע מכל האחד על השני יוצרת הזדמנות פז בעבור האיראנים לנצל את הפרצה ולתקוע טריז מסוכן בין "השטן הגדול" "לשטן הקטן", ואין זה משנה כלל אם יעשו זאת ממניעים רציונליים או לא רציונליים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו