בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסמח"ט המכה

אייזנר לא הביא כבוד למגזר

החלטת הרמטכ"ל להדיח את סמח"ט הבקעה מתבקשת ונכונה. אך שתיקתו הותירה ואקום ליח"צני אייזנר, שעושים עוול לאלפי חיילים וקצינים חובשי כיפה

87תגובות

פרשת הסמח"ט המכה הסתיימה היום בהכרעה המתבקשת: החלטת הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז על הדחתו של סגן-אלוף שלום אייזנר ופסילתו מתפקידי פיקוד אחרים לשנתיים הקרובות. אחרי שהמחלוקת הציבורית והפוליטית בפרשה גלשה למחוזות הזויים במקצת, טוב עשו האלוף ניצן אלון והרמטכ"ל בני גנץ כשהחזירו את הדיון לעובדות היסוד שבבסיסו.

על פי התחקיר הפיקודי, סמח"ט הבקעה כשל מקצועית בהיערכותו לטפל בהפגנת פעילי השמאל, כשלא נערך מראש לבלום אותם ביעילות, כשלא שלט כהלכה בניהול התקרית עצמה וכשדיווח רק באופן חלקי למפקדיו על מה שאירע. אייזנר גם נכשל ערכית כשאיבד שליטה בעצביו והפעיל אלימות בלתי מידתית ביחס לאיום (המוגבל והיומיומי כמעט בשטחים) שעמו נדרש להתמודד. אי אפשר להתעלם גם מהנזק שחולל התיעוד המצולם של התנהגותו לניסיון הישראלי לבלום פרובוקטורים זרים, המגיעים לשטחים במסווה של פעילי שלום. לנוכח כל אלה, לא היתה למטכ"ל ברירה מלבד לשלוח את סא"ל אייזנר לדרכו.

גנץ ואלון הגיבו במהירות לתקרית בהשעיית הסמח"ט מיד לאחר פרסום הצילומים, בתחקור מזורז של אירוע לא מורכב במיוחד ובהחלטת ההדחה של אייזנר. קשה לומר דברים דומים על הכרעותיהם בכל הנוגע לזירה התקשורתית. פרשת הסמח"ט התנפחה למחלוקת ציבורית לוהטת, כשטיעוני הצדדים הופכים יותר ויותר היסטריים. בנסיבות הללו, אין די בהודעות דובר צה"ל או בראיון טלוויזיה עם הדובר עצמו, תא"ל יואב מרדכי, רהוט ככל שיהיה.

נדמה שנדרשה כאן הופעה פומבית קצרה ומיידית של הרמטכ"ל, להבהיר לציבור האזרחים והחיילים בקולו מיד את מה שהתברר לפתע כדורש הבהרה: צה"ל אינו מתיר לאנשיו להכות בנשק אזרחים לא חמושים ופוסל התנהגות כזו מכל וכל. בין ביקורים בתרגילים והענקת פרח לניצול שואה, היה על גנץ להתפנות לרגע גם למיקרופונים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

לוואקום שהותיר הרמטכ"ל, נכנסו היחצ"נים של אייזנר. שאלת הייצוג התקשורתי של קצין שהסתבך היא סוגיה טעונה. בכל פרשה כזו, דובר צה"ל עובר מיידית לדברר את עמדת המערכת, לא את המפקד שבמרכזה. אבל אייזנר (כמו סא"ל עומרי בורברג מפרשת ירי הגומי במפגין, כמו צ'יקו תמיר ואחרים לפניו) נאבק על חייו, על שמו הטוב. גם לו מגיע ייצוג. הצרה היא שאת התפקיד הזה מילאו הפעם יועצי תקשורת מהשוליים הימניים של המפה, שגררו את הקליינט שלהם לפינה שגרמה לו נזק לא מבוטל. כך חזינו באייזנר בדרך לטיפול רפואי בידו הפגועה מהתקרית, בדרך לבית הכנסת, אפילו בשיחה עם אם שכולה.

בכל המקומות הללו הוא זכה לליווי עיתונאי צמוד, מקרי כביכול. כששודרה שלשום התקפתו של אייזנר על הרמטכ"ל והאלוף "הסיפורים האלה (גרסתו) לא מעניינים אותם", טען כבר לא היתה לסמח"ט דרך נסיגה.

אבל הנזק שגרם הקמפיין הפוליטי לאייזנר הוא החלק הקטן של הבעיה. הסיפור הגדול יותר קשור בהתייצבות האוטומטית של הימין ושל הדתיים הלאומיים לצדו של הסמח"ט המותקף. תהיה זו היתממות לטעון שעוצמת ההתנפלות בתקשורת על הקצין שכשל אינה קשורה במידת מה בזקנו ובכיפה שלראשו. ועדיין, קשה להבין הצהרות פומביות בנוסח "אנחנו גאים בך" והתגייסות של רבנים, ח"כים ומנהיגי מתנחלים למניעת הדחתו, תוך הטחת האשמות קשות במטכ"ל.

טוהר הנשק (מושג בעייתי כשלעצמו) אינו בעיה של חילונים בלבד, ממש כפי שדבקות במשימה אינה רק נחלתם של לוחמים דתיים. קשה לחשוב על טיעון שיצדיק אלימות פראית כמו זו שהפגין סמח"ט הבקעה כשחבט בנשקו בפניו של המפגין מדנמרק וכל הקצינים שעמם שוחחתי בימים האחרונים אכן הפגינו הסתייגות אינסטינקטיבית כמעט מהתנהגותו. דווקא גילויי התמיכה הקולניים באייזנר, שכלל לא בטוח כי סייעו לו, עושים עוול למאות ואלפי קצינים וחיילים חובשי כיפה, שעושים כל מאמץ לשמור על התנהגות נאותה, בתנאים כלל לא קלים. אייזנר, באופן שבו צולם בשבת האחרונה בכביש הבקעה, לא הביא שום כבוד למגזר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו