בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכנים

חטאו של המופתי

ביקורו של המופתי, ד"ר עלי גומעה, בהר הבית מוכיח שבתוך המהומה הפוליטית במצרים יש גורם מאחד אחד: ההתנגדות לנורמליזציה עם ישראל

22תגובות

המופתי של מצרים חשב שדי בהסבר קצר על ביקורו בירושלים כדי להרגיע את הרוחות; הוא לא העריך את עוצמת ההתנגדות לכל מה שנתפש כנירמול היחסים עם ישראל

בזמן שכיכר תחריר שוב רוגשת, ומפגיניה מתקבצים - כל קבוצה על פי השתייכותה הפוליטית - סביב בימה מקושטת בסיסמאות ומצוידת במיקרופונים; וכאשר מסע הבחירות לנשיאות הולך ומתלהט - מתברר שבתוך הפיצול הפוליטי בין דתיים לחילוניים, בין האחים המוסלמים לליברלים, קיים בכל זאת מכנה משותף אחד, מלבד השאיפה לדמוקרטיה: המאבק נגד הנורמליזציה עם ישראל.

ביום רביעי שעבר ביצע המופתי של מצרים, ד"ר עלי גומעה, עבירה בלתי נסלחת. הוא ביקר בהר הבית בירושלים, התפלל במסגד אל-אקצה וסייר בכנסיית הקבר. זה היה ביקור "פרטי ולא רשמי, שלא נזקק לשום אשרת כניסה ישראלית", ושלדברי המופתי אירגן אותו חצר המלוכה הירדני, שהצמיד למופתי את הנסיך ראזי בן מוחמד, יועצו של המלך לעניינים הקדושים. הוא זה שערך את התיאומים הדרושים עם הרשות הפלסטינית. זה היה ביקור חטוף ומטלטל, כמו ביקורה של רעידת אדמה שגלי ההדף שלה הלמו בעוצמה רבה דווקא בקהיר.

זו הפעם הראשונה שהמופתי המצרי מבקר בירושלים, ומפר בכך באחת את המוסכמות שלפיהן רק נציגי ממשלה רשאים לבקר בישראל מתוקף תפקידם וכחלק מן המינימום ההכרחי של יישום הסכמי קמפ-דייוויד. כל היתר, בין אם הם סופרים, עיתונאים, פוליטיקאים, או אנשי דת, מחויבים להדיר רגליהם מישראל בכלל ומירושלים בפרט, שכן כל ביקור כזה פירושו נירמול היחסים עם מדינת הכיבוש.

אי–פי

תחילה סבר המופתי שהסבריו הקצרים, שאותם העביר דרך חשבון הטוויטר שלו, יניחו את דעתם של עסקני האנטי-נורמליזציה. אבל הוא לא העריך מספיק את גודל החטא. עורך העיתון "אל-שורוק", ואיל קנדיל, שפעיל מאוד בחוגי המחאה ונמנה עם מקימי התנועה לרפורמה שבראשה עמד מוחמד אל-בראדעי, לא חסך בחצים ארסיים כשהסביר במאמר מערכת, כי "המופתי של מצרים לא היה מעז להתנהג ככה כאשר היחסים החמים בין משטר מובארק לבין האויב הציוני היו בשיאם... ניסיונו של המופתי להסביר שמדובר בביקור אישי איננו משכנע איש, ויש צורך לבחון את הביקור הזה על כל משמעויותיו בזהירות רבה. מצד אחד מבקשים שליטי מצרים, כלומר הצבא, לנצל את ההזדמנות שבה העם המצרי עסוק במשברים כלכליים וביטחוניים ומודאג מכוחו העולה של האיסלאם הפוליטי, שאותו מעצימים השליטים בכישרון רב - כדי לבחון שוב את גבולות הנורמליזציה. מצד שני, זהו מסר לממשל האמריקאי ולממשלת ישראל, לפיו הם ימשיכו לקבל את מה שקיבלו ממשטר מובארק".

קנדיל לא מעלה כלל בדעתו, שביקורו של המופתי היה יכול להתקיים ללא ידיעת המועצה הצבאית העליונה ואישורה, בדיוק כשם עולי הרגל הקופטים קיבלו היתר להגיע לירושלים לפני כשבועיים.

יומיים אחרי פרסום מאמרו של קנדיל, עלה חשבון פייסבוק חדש תחת הכותרת "מיליארד חתימות להדחת המופתי". על הטרמפ הזה קפץ גם המהנדס אבו אל-עלא מאדי, מנהיג מפלגת אל-ווסט, שהתפלגה בשנות ה-90 מן האחים המוסלמים וקיבלה היתר לפעול כמפלגה רק בעקבות המהפכה. "אינני יודע איך אפשר לסלוח למופתי על צעד שכזה. הוא חייב להיענש", הצהיר מאדי. כמוהו גם חמדין סבאחי, ראש מפלגת אל-כראמה בעלת האידיאולוגיה הנאצריסטית החילונית, המתמודד עכשיו על כהונת הנשיאות. סבאחי הצהיר, כי "הפרת ההחלטה העממית נגד הנורמליזציה עם ישראל איננה החלטה אישית של בעל תפקיד. המופתי איננו מייצג רק את עצמו". ולבסוף, גם אגודת הסופרים החליטה לבחון את האפשרות לשלול את חברותו של המופתי בשורותיה, משום שהפר את אחת מתקנותיה, האוסרת על חבריה לבקר בישראל.

נזיפתם הקשה של האחים המוסלמים במופתי וביקורתם הנוקבת של עמיתיו במרכז למחקרים של אל-אזהר, המוסד הדתי החשוב ביותר במצרים ובמזרח התיכון, כבר נבלעו בבליל הביקורת של הפוליטיקאים החילוניים, שביחד הצליחו ללא קושי להבהיר לא רק למועצה הצבאית העליונה, אלא גם לכל מי שמתכוון לשאת בתפקיד רשמי במשטר החדש, שנורמליזציה היא קו אדום שאין לחצות אותו.

בנסיבות שבהן נתונה עכשיו מצרים, כאשר תנועות פוליטיות אינן נרתעות מלהתעמת עם הצבא, וכאשר כיכר תחריר עדיין מעשנת כהר געש לא כבוי, עלול המופתי לאבד את משרתו אם לא יתחולל אירוע מרגש אחר. זה יהיה חבל, ולא משום שהוא העז לבקר בירושלים ונענה בכך לקריאתו של מחמוד עבאס לכל המוסלמים בעולם, לבוא ולראות כיצד הכיבוש הישראלי מנסה לייהד את ירושלים; למופתי היו כמה פסקי הלכה מוזרים, בלשון המעטה, אבל אחד מהם ראוי בהחלט להערכה רבה: "עלינו לנטוש את המנהג הזה מיד ולהילחם בו בכל הכוח, אחרי שהוכח מה גדול הנזק שהוא גורם לאשה מבחינה פיסית ונפשית. עלינו לעסוק בנושאים חשובים יותר במקום בבעיה הזאת אשר גרמה גם נזק גדול לאיסלאם ולמוסלמים" - כך תקף המופתי עלי גומעה את מנהג מילת הנשים. אבל את לוחמי הנורמליזציה, שהפכו את עצמם לצדיקים יותר מן המופתי או מיו"ר הרשות הפלסטינית, זה לא ממש מעניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו