בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפלסטינים נמאס לדבר על כדורגל עם הישראלים

ארגוני הפיוס במשבר: יותר ויותר פלסטינים ושותפים בינלאומיים רואים את מפגשי ההידברות עם הישראלים כנורמליזציה לכיבוש, ונוטשים את הפעילויות

96תגובות

לפני ימים אחדים השיק פורום המשפחות השכולות את פרויקט "סדק בקיר", אפליקציה פייסבוקית שמאפשרת לישראלים ופלסטינים לדבר זה עם זה באופן ישיר. כדי להתגבר על מגבלות השפה, היא אף מתרגמת את הכתוב מערבית לעברית ולהפך. בדיונים שקדמו להשקה ניתן משקל כבד לגבולות הדיון באפליקציה: האם נושאי הדיונים שייזמו ראשי הפרויקט יכללו גם את משחקי הכדורגל מהשבת האחרונה וחוויות מהעבודה, או שמא - רק דרכים אופרטיביות לסיום הכיבוש. בתקופה האחרונה מתחזקת בארגוני השלום ההכרה בכך שאפשרויות הדיאלוג של הישראלים עם הפלסטינים מצטמצמות באופן מדאיג, ומוגבלות בעיקר לנושאים שבליבת הסכסוך.

"לקח המון זמן להגיע להסכמה על התוכן - השמות של הקבוצות באפליקציה, איזה תכנים ואיזה מסרים ודיונים יהיו", מסביר המנכ"ל הישראלי של פורום המשפחות השכולות, ניר אורן. "מבחינתי העבודה על סדק בקיר מראה כמה שצריך היום להיות זהירים, הרבה יותר זהירים". לפני כחודש היה אורן במפגש עם פלסטינים. "היה מפגש מאוד טוב וקיבלו בהבנה את הסיפור האישי שלי", הוא נזכר. "אבל שאלו אותי ‘אתם 15 שנה בשטח. מה ההבדל? מה ההבדל עם החיים שלי?'"

הבעיה שהפורום נתקל בה רלבנטית לכלל ארגוני השלום המכוונים לדיאלוג בין העמים. בצד הפלסטיני הולכת וגוברת מגמה של ראייה בכל פעילות שלא מערערת באופן ישיר על הכיבוש ככזו המשדרת נורמליזציה של המצב הקיים - אליה הם מתנגדים. כתוצאה מכך מצטמצמת באופן משמעותי יכולתם של הארגונים ליצור דו שיח בין הצדדים, ומגבילה אותם במקרים רבים לשיח פנימי בלבד בתוך החברה הישראלית. "הממשקים הולכים ונהיים צרים יותר", מסביר אורן. "אנחנו מצליחים לעשות פעילויות אבל בהחלט יותר קשה".

כיום, דחייתם, צמצומם ואף ביטולם של אירועים משותפים הפכו לעניין שבשגרה. כך בדצמבר האחרון דיווחה ב"הארץ" עמירה הס על ביטולו של דיון שיזם כתב העת "פלסטין-ישראל" על השפעת האביב הערבי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת לאחר ששבוע קודם פרצו מפגינים פלסטינים למלון אמבסדור בירושלים שבו התקיים כינוס ראשון של "הקונפדרציה הישראלית-הפלסטינית".

גם ערב גאלה שאמור היה להיערך על ידי פורום המשפחות השכולות בתחילת החודש הבא בבית סאחור הועבר לתוך תחומי ישראל - בגלל לחץ מקומי: במקום השתתפות של כ-300 פלסטינים יבואו כ-80 בלבד. בבית טליתא קומי שבבית ג'אלה נערכו בעבר פעילויות דיאלוג מדי חודש, וכעת פחתו באופן דרמטי עד לכדי אי קיום אירועים מסוג זה כמעט.

רון פונדק, המשמש יו"ר המשותף של פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי המאגד עשרות ארגונים, אומר כי "חלק מהפעילויות נמשך מתחת לרדאר, הארגונים פשוט הורידו פרופיל. בנוסף מנסים לכוון לפעילויות שכן מתקבלות - למשל להפגיש ילדים לפעילויות בין בתי ספר ייחשב לנורמליזציה אבל פגישה של אנשי בריאות זה בסדר, וגם מפגש חקלאים שיעזור לייצא תות לאירופה יוכל להתקבל". הוא מוסיף כי "ככל שנוקפים הימים זה חודר עוד יותר את המערכת הפלסטינית". לדבריו, ככל שהמציאות נעשית רעה יותר מבחינת הפלסטינים והאופציה המדינית נסתמת, האנשים האלה מתחזקים: "מכות בפנים של מפגינים שקטים פה, ירי שם או אמירה של ליברמן, זה מחליש את אלה שטוענים שבישראל יש פרטנר".

ניר קידר

מנכ"ל תנועת קול אחד בישראל, טל הריס, אומר כי למצב הנוכחי השפעה משמעותית על הארגון. "בשנה שעברה באו גורמים פלסטיניים לקמפוסים שלנו לפגוש צעירים ולדבר בגובה העיניים על נושאי הליבה של הסכסוך, והיום זה הרבה יותר בעייתי. היו לנו תוכניות גדולות להקים יחד עם פוליטיקאים פלסטינים ועם פעילי שלום בצד הפלסטיני פעילות מקבילה לשדולת שתי המדינות, רצינו לעשות מפגשים וסיורים ועכשיו הכל מוקפא", הוא מספר.

חשיבה משותפת

ארגון שלעת עתה לא נפגע מהמגמה הוא "לוחמים לשלום". דובר התנועה, אבנר הורביץ, מספר כי "הפעילויות שלנו נקבעות בחשיבה משותפת ומתמקדים בפעולות שהן מחאתיות נגד הכיבוש". לערב הזיכרון האלטרנטיבי שקיימה אמש התנועה - בהשתתפות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות - הוזמנו כ-40 פלסטינים. לדברי הורביץ, "רובם המכריע של המשתתפים הם חברי לוחמים לשלום והם מודעים לתכנים ולמהות ושמחים להגיע". בשל הביקוש הגדול, נדד השנה האירוע - שמתקיים זו השנה השביעית - מתיאטרון תמונע הקטן בדרום תל אביב להאנגר 11 שבנמל. אירוע זה נתקל דווקא בהתנגדות ישראלית: ח"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו) ביקשה לבטלו, וקבוצה בפייסבוק קראה לבוא ולהפגין מולו. יו"ר החברה המנהלת את הנמל, נעמי אנוך, אמרה כי "כחברה ממשלתית אנו סבורים כי כל ניסיון לכרוך יחד את חללי צה"ל עם הרוגים פלסטינים מהווה פגיעה קשה בתושבי המדינה, בזכר הנופלים ובמשפחות השכולות. לצערנו, האירוע נערך בעסק פרטי בנמל, ולחברה אין דרך חוקית למנוע זאת".

אלון רון

המרואיינים לכתבה זו אמרו כי לא ידוע להם בשלב זה על ארגון שהפסיק את עבודתו בשל המצב, אך הדבר בהחלט עלול לקרות. "אם המגמה הזאת תימשך בהחלט זה יטיל צל כבד על הטעם של המשך הפעילות של ארגון כמו שלנו", אומר הריס. "אם נהיה גוף שפעילותו מצטמצמת לעבודה פנימית רק בצד הישראלי או הפלסטיני לא צריך אותנו יותר".

התרומות בסכנה

המצב אף מאיים על התרומות מחו"ל שמועברות לארגונים, ובחלק מהמקומות מודים שאכן יש קושי גדול יותר לגייס תרומות בימים אלה. "תורמים לא כל כך אוהבים לתמוך בקמפיינים נגטיביים, הרבה יותר קל לגייס כסף למסר אופטימי מאשר לפסימי. יותר נחמד מבחינתם להתגייס לעזור למשא ומתן להצליח", מסביר מנכ"ל יוזמת ז'נווה גדי בלטיאנסקי. לדבריו, "הארגונים היותר גדולים מצליחים לשרוד עם רמת פעילות סבירה אבל הארגונים הקטנים נמצאים בבעיה יותר גדולה. גם החקיקה ואיומי החקיקה לא עזרו והרחיקו תורמים. אני לא חושב שמחנה השלום עומד בפני סגירה אבל הוא עובר שינוי, גם במסרים וגם בהיקף הפרסום והרלבנטיות הציבורית".

ביכולת לגייס תרומות פוגע גם המשבר הכלכלי העולמי. בלטיאנסקי מסביר כי "מדובר בעיקר בתרומות מקרנות אירופיות שקיצצו את תקציבי הסיוע למזרח התיכון". לדברי פונדק, "יש פחות כסף למדינות ולתורמים מאז 2008 ואנו חשים את זה במובהק". גם פונדק וגם טל הריס אומרים כי למשבר מצטרפת גם תופעה של עייפות החומר מפתרונו המבושש לבוא של המצב הפוליטי. "יש גופים ואנשים פרטיים ששמים כסף כבר 20 שנה על הנושא הזה ומכל הכסף הזה לא יוצא שלום", אומר הריס. פונדק מסכם "אנחנו נמצאים תחת כמה שכבות של איומים - גם המצב הכלכלי, גם עייפות החומר, גם האנטי נורמליזציה, הכל עובד נגדנו".

רון גרליץ, מנכ"ל משותף של ארגון סיכוי, מודאג מהידרדרות אפשרית של המצב גם במפה הפנים-ישראלית: "הסכנה שלנו זה שהחיבור בין ערבים ליהודים בישראל יגיע לאותו מקום. אם המגמות שליברמן מוביל יימשכו נגיע לאותו מצב. גם פה יש קולות נגד נורמליזציה ויש ערבים ישראלים שהפסיקו לדבר עם יהודים, והמדיניות של הממשלה הזאת מחזקת אותם - עם כל גל חקיקה נגדם, עוד גוש של ערבים אומר ‘הם קיצונים ולא נוכל להסתדר אתם'. מה שקורה בשטחים מראה לאיפה אנחנו יכולים להגיע במקרה הרע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו