אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשויות בגדה שילמו על ניקיון, המדינה לא משתמשת בכסף

בחשבון של המשרד להגנת הסביבה הצטברו כ-82 מיליון שקלים, כאשר מתוך זה נוצלו רק 1.67 מיליון שקלים. בינתיים הביוב זורם והפסולת נערמת

10תגובות

ברשות המשרד להגנת הסביבה נמצאים 81 מיליון שקל בחשבון מיוחד, היכולים לשמש רק לטיפול בבעיות הזבל בשטחים, אך הם אינם עושים אתו דבר. מדובר בכספים המתקבלים בקרן לשמירה על הניקיון של המשרד, מהיטלי הטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות. על פי החוק, כספי הקרן יכולים לשמש רק "לשמירה על איכות נאותה של הסביבה, שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת, טיפול בפסולת, מיחזור, מניעת מפגעים והגנה על הסביבה החופית".

עד שנת 2007, היו הכספים שהתקבלו מהגדה מועברים לקרן הכללית. ב-2007, בעקבות עתירה לבג"ץ, הורה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלאס, להפריד את הכספים של השטחים משאר הכספים. זאת במסגרת הוראות הדין הבינלאומי, הקובעות כי תמורה כלכלית המתקבלת משטח כבוש צריכה להיות מושקעת בחזרה ברווחת השטח הכבוש.

מאז ההנחיה של בלאס, הצטברו בחשבון הנפרד של הגדה 81.8 מיליון שקלים. לפי תקציב המשרד, השנה אמורים להתקבל 26 מיליון שקלים מהרשויות הישראליות (הפלסטינים לא משלמים היטל הטמנה). ההיטל הוא עשרה שקלים לטונה זבל. עם זאת, המשרד כמעט אינו עושה דבר עם הקרן, ומלבד 1.67 מיליון שקלים שנוצלו להקמת תשתיות למיחזור לא נעשה דבר. מבדיקה בקרב ראשי הרשויות עולה כי המשרד מסתיר את הכספים וכי איש מהם לא ידע על ההיקף הגדול של הכספים שהצטברו.

קובי גדעון / באבובאו

כיצד ניתן לפתור את בעיית הפסולת בגדה? ספרו מה דעתכם בפייסבוק

בשטחים ישנן בעיות קשות בתחום האשפה. במשך שנים היו בגדה אתרי זבל פיראטיים, שיצרו מפגעים. במשרד להגנת הסביבה, העיר ירושלים והשטחים נחשבים למחוז ירושלים. מדי שנה, נוצרים במחוז 127 אלף עד 198 אלף טונות פסולת בניין, ו-500 אלף עד שני מיליון טונות עפר.

בשטחים ישנם כמה אתרי הטמנה גדולים, רובם סביב מעלה אדומים, המייצרים מפגעים סביבתיים קשים, שבהם החלו לטפל רק בשנים האחרונות. בתוכנית האב משנת 2007, כתבו במחוז כי "הכמויות הגדולות של עודפי עפר ופסולת בניין אינן מטופלות באופן ראוי. ערכו הנופי החברתי והדתי של אזור ההר מחייבים אותנו, מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות, לשימור ערכים אלה ולמנוע בכל מחיר את השחתתם על ידי השלכה בלתי מבוקרת של פסולת".

בנוסף, הפלסטינים החלו רק בשנים האחרונות לטפל בזבל. מנתוני המינהל האזרחי ב-2011 פועלים רק באזור רמאללה 71 אתרים פיראטיים להשלכת פסולת. ממשלת גרמניה החליטה לממן אתר הטמנה גדול, שאמור להחליף את האתרים הפיראטיים, בהשקעה של 14 מיליון אירו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "בשנים 2007 עד 2011 שולמו מכספי החשבון הייעודי כ-1.67 מיליון שקלים בגין תמיכות לתשתיות מיחזור ברשויות מקומיות בתחומי אזור יהודה ושומרון, ובגין יישום תוכניות חינוכיות לצמצום פסולת. כמו כן מכספי החשבון ישנן התחייבויות בהיקף של כ-15 מיליוני שקלים בעבור הקמת מתקן טיפול בפסולת ביהודה ושומרון, תמיכות בגין קידום נושא הפרדת פסולת במקור ועוד. שאר הכסף ימשיך להיות מנוהל בחשבון נפרד בקרן הניקיון, ויישמר לטובת הרשויות בשטחים לטובת קידום פרויקטים המקדמים חלופות להטמנת פסולת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#