בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח מבקר המדינה

זינוק של עשרות אחוזים בפטורים מגיוס לחרדים בשנים האחרונות

דו"ח המבקר שבחן שילוב חרדים בצה"ל העלה שמרביתם לא משרתים בגדוד הנח"ל כנדרש, וכי גורמים ראשיים במערכת לא עורבו ביצירת התכנית הקיימת

18תגובות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מכיל ביקורת חסרת תקדים בהיקפה, והוא כולל 64 פרקים העוסקים בביקורת על משרדי הממשלה ומערכת הביטחון. מהפרק שבחן את גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במסלולים השונים עולה כי למרות שיותר חרדים גויסו בשנים האחרונות, חלה עלייה של עשרות אחוזים במתן פטורים משירות. ב-2005 עמד שיעור האי גיוס על רקע "תורתו אומנותו" על כ-36% מכלל הגברים היהודיים שלא גויסו. לעומת זאת, ב-2010 עלה שיעור מקבלי הפטורים ל-52%. כמו כן, מ-2003 עד 2010 עלה היקף דחויי השירות במסגרת "תורתו אומנותו" בשיעור של כ-60%– מ-39,200 ל-63,000 פטורים.

דו"ח המבקר קובע כי שיעור המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2010 ו-2011 ביחס לגודל השנתון החרדי הזוכה למעמד "תורתו אומנותו", עמד על כ-13% ו-16% בהתאמה. לשם השוואה, היקף הגיוס בקרב כלל אוכלוסיית הגברים היהודיים ב-2010 עמד על 75%. לפי נתונים של חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם מינואר 2012, כ-7,500 וכ-7,840 חרדים ילידי שנת 92' ו-93' בהתאמה הצהירו על "תורתם אומנותם". בכל אחד משנתונים אלו קיבלו כ-870 מועמדים לשירות בצה"ל פטור משירות על רקע סיבות אישיות.

תחום נוסף אותו בחן המבקר עוסק בשירות חרדים בצה"ל (שח"ר). ממצאי הדו"ח עולה כי התכנית הפכה למרכזית ולמובילה בצה"ל כפי שהתווה חוק טל. עם זאת, הרב הצבאי הראשי ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (היוהל"ן) – שני גורמים שתחומי אחריותם משיקים במידה מסוימת לתכנית ולהשפעתה על הצבא כולו - לא היו שותפים בקביעת מדיניותה בנושאים הקשורים אליהם.

במארס 2010 קבע בני גנץ, אז סגן הרמטכ"ל, כי "נדרש שהיקף החרדים המשרתים בשרות סדיר (לרבות נצח יהודה) יהיה גדול יותר ממסלולי השח"ר, וזאת הן בראיה כוללת של צרכי צה"ל, הן לאור העלויות המשאביות והן לאור המסר הכולל לחברה החרדית". לפי דו"ח המבקר בשנתיים האחרונות מספר החיילים החרדים בתכניות שח"ר עלה על מספרם של אלו המשרתים בגדודי הנח"ל החרדי וכן על אלו שהוגדרו על ידי אכ"א (אגף כח אדם) כמתגייסים "אחרים", בעיקר מסגרות דוגמת "שלב ב'", המעניקים הכשרה צבאית קצרה.

תומר אפלבאום

מאז 2007, בה החלה תכנית שח"ר, קפץ מספר המתגייסים החרדים מ-40 בשנה הראשונה (לשורות חיל האוויר, במסגרת "שח"ר כחול"), ל-610 מתגייסים ב-2011. לעומת זאת, לשורותיו של גדוד הנח"ל החרדי, שמגייס לשורותיו נושרי ישיבות חרדיות מ-1999 מצטרפים מדי שנה כ-350 חיילים, זאת, כאשר גדוד הנח"ל החרדי אינו מסגרת חרדית הומוגנית, וכ-30% מחייליו מגיעים ממגזרים דתיים שאינם חרדיים. לפי נתוני אכ"א מאז הפעלת תוכנית שח"ר, שירתו במסגרתו כ-1,700 חיילים. בנצח יהודה שירתו מאז 2007 ועד סוף שנת 2011 כ-1,600 חיילים חרדים.

שני המסלולים עצמם כוללים תנאי שירות מיוחדים - החל מהפרדה מנשים וכלה במזון בכשרות מהדרין ולימוד תורני. מסלולי שח"ר, עם זאת, לא כוללים לרוב שירות בשבתות, ולא כוללים לינה בבסיס, כך שהם מותאמים יותר לשירות של חיילים נשואים ואבות לילדים. לשם השוואה, מתוך כ-1,500 חיילי התכנית כיום, 1,100 נשואים, וכ-950 הם אבות לילדים. על פי תכנית חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם באכ"א, יעד הגיוס לתכנית לשנת 2015 עומד על כ-1,500 חיילי שח"ר, 600 לגדוד "נצח יהודה" וכ-300 לשלב ב'.

"נוכח החשיבות הרבה של נושא זה והגידול המתוכנן במספר המשתתפים בתכנית, ראוי שהרמטכ"ל והמטכ"ל יבחנו את עקרונות המדיניות הנוגעת לשילובם של חרדים בצה"ל ויאשרו אותם", קובע הדו"ח. לשר הביטחון, אהוד ברק, אמנם הוצגו בעבר ההיבטים הנוגעים לתמונת המצב בנושא גיוס חרדים לצה"ל, אך לא הוצגו לו ההיבטים בנוגע למדיניות שירות החרדים בתכנית שח"ר והוא לא אישר אותם. משרד מבקר המדינה סבור כי יש מקום שהסוגיה בכללותה תובא לפתחו של שר הביטחון.

בצה"ל התלוננו: התכנית פוגעת בחיילות

עוד ציין משרד המבקר כי חיוני שאגף כוח אדם יבחן את כלל המשמעויות והאיזונים "בין ערכי יסוד שונים, הנוגעים לצורך ולחשיבות בגיוסם של חרדים לצה"ל ובחשיבות שיש בכך לשילובם בחברה, ובין עקרונות יסוד הנוגעים לשירות החובה של נשים בצה"ל ולעיקרון השוויון בכל הנוגע לשירותן של נשים בצה"ל ולמאפייניו של שירות זה". תא"ל גילה כליפי-אמיר, היוהל"ן דאז, טענה בפני מבקר המדינה כי לא היא ולא אף אחד אחר מטעמה היו מעורבים בגיבוש המדיניות הנוגעת לממשק בין חיילים החרדים ובין נשים בצה"ל.

כליפי-אמיר אמרה כי היא מקבלת את הצורך לכבד את רגשותיהם של חיילי התוכנית, אך מתנגדת להקצנה בהפרדה הנדרשת בין חיילים חרדים ובין חיילות, ורואה בה הגזמה מיותרת הגורמת לפגיעה בחיילות – גם בשיוויון ההזדמנויות וגם ברגשותיהן. לגישתה של תא"ל כליפי-אמיר, המדיניות של תכנית שח"ר בהקשר האמור יוצרת הדרה חברתית כלפי חיילות ופוגעת בשילובן.

כך לדוגמה הובאו בדו"ח כמה דוגמאות: ביחידת חימוש "פונו" חיילות ממחסן כדי לעמוד בתנאי תכנית שח"ר בכל הנוגע לבידודם של החיילים מנשים; ביום גיוס של חרדים, החיילות המאיישות דרך קבע את העמדות נתבקשו לבחור בין 'עמידה מאחורי דלפק' לבין יום חופש; ובראש קורס אחת ההכשרות הבסיסיות במסלול מקצועי ניצבה קצינה כמפקדת הקורס, ועל כן הוחלט כי הדיאלוג בין החניכים אליה יבוצע בתיווך מדריך.

עופר וקנין

בפגישה עם נציגי המבקר טענה היוהל"ן כי דוגמאות אלו "ממחישות את הבעיות העולות מהמדיניות הנוהגת כפועל יוצא מתכנית שח"ר, ושיש בה, אף אם אינה מכוונות לכך, כדי לפגוע בשילובן של נשים בצבא".

בתוך כך, חל סכסוך בין אנשי חיל המודיעין, שהוביל את תכנית "בינה בירוק" לשילוב החרדים בחיל לבין אנשי אגף כוח אדם. אנשי החיל טענו בפני המבקר כי מדיניות אכ"א, בנוגע לתכנית שח"ר, "כללו דרישות מחמירות ומוגזמות בתחום הדת". לצד זאת, נמצאו בביקורת תקלות בהספקת מזון כשר מהדרין כפי שהובטח לחיילים, וכן צוין כי למרות שהתוכנית פועלת כבר שלוש שנים באופן נרחב, עדיין אין "קרדיטציה", כלומר הכרה ממשלתית, במקצועות אותם רוכשים החיילים החרדים, באופן שיאפשר להם להשתלב במקצועות נדרשים בשוק העבודה הישראלי.

צה"ל: עוקבים בדאגה אחר הירידה בשנתוני הגיוס

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרק שילוב החרדים בצבא: "בצה"ל דוגלים בחלוקה שוויונית של הנטל ובעקרון השירות לכלל האוכלוסיות והמגזרים בחברה הישראלית. בשנים האחרונות עוקבים בצה"ל בדאגה אחר הירידה המתמשכת בשנתוני הגיוס אל מול התגברות האיומים, פתיחת זירות חדשות והשפעות חוק המילואים. צה"ל מבצע מהלכים על מנת להגדיל את מקורות הגיוס, כחלק מזה החלה תוכנית שילוב החרדים לפעול בצה"ל משנת 2007. העקרונות המנחים של התוכנית נבחנים מעת לעת על-ידי ועדת היגוי, בה שותפים כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות גורמי הרבנות הצבאית ומטה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים".

"מדובר בפרויקט לאומי פורץ דרך ומטבע הדברים, כמו כל פרויקט חדש, נדרש להתאמות במעלה הדרך. השירות בצה"ל מסייע לחרדים המתגייסים לצה"ל להשתלב בשוק העבודה, ולראייה כ-85% מהם אכן מועסקים לאחר שחרורם. לראיית צה"ל, חלק מהמקצועות בהם עוסקים חיילי תכנית 'שילוב חרדים' צריכים לזכותם ב'קרדיטציה' המוכרת ע"י משרד התמ"ת. בעת הקרובה תגובש תוכנית בנושא שתוצג ותאושר על ידי הגורמים הרלוונטיים".

עוד נמסר כי "החרדים המשרתים בצה"ל זוכים לתנאי שירות מיוחדים, שנועדו לאפשר להם לשמור על אורח חייהם במקביל לשירותם הצבאי. הקלות אלו מאושרות לאחר תהליך סדור של בקשה למפקדים ולגורמי הת"ש ביחידה. פקודות הצבא קובעות שכל מפקד יראיין את פקודיו החרדים אחת לששה חודשים, וסוגיה זו נאכפת. לחרדים המשרתים בצה"ל מנופק באופן סדיר מזון בכשרות מהדרין. תקלות נקודתיות שנמצאות בנושא מטופלות בהתאם".

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב מסר בתגובה לדו"ח כי: "מבקר המדינה חושף את האמת העצובה על גיוס בחורי הישיבות. יש התחלות חשובות אבל אחוז בחורי הישיבות שמשתמטים משירות צבאי רק הולך וגדל. המסקנה ברורה: יש הכרח להעביר חוק שיקבע מכסה של מקבלי דחיית שירות ויחייב את כל יתר תלמידי הישיבות בשירות צבאי או אזרחי. דחיית העברת החוק עד אחרי הבחירות עלולה להביא לחוק כניעה נוסף ועלולה להיות בכייה לדורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו