בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח מבקר המדינה: מאבקים על חינוך חיילי צה"ל

מדו"ח המבקר עולה כי החינוך בצבא אינו מוסדר, וחרף ניסיונות ליצור תיאום, הפעילויות השונות נתונות לפרשנות הרבצ"ר וקצין חינוך ראשי

13תגובות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) קובע כי נושא החינוך בצה"ל, שבעבר היה באחריות חיל החינוך, אינו מוסדר כיום ונתון לעתים לפרשנות הרבנות הצבאית וגורמים אחרים בצבא, עובדה שמביאה לחיכוך מתמשך בין גורמים שונים בצה"ל.

הדו"ח מצייר חוסר תיאום ואי קבלת החלטות מתמשכת בנושא החינוך בצה"ל. צוות בקרה שהוקם על פי הנחיית הרמטכ"ל כדי לעקוב אחר הסדרת הפעילות של הרבנות הצבאית וחיל החינוך והנוער הפסיק את פעילותו לאחר שלוש התכנסויות, מבלי שהציג כל מסקנות. לאחר מאבקי כוחות בין שני החילות ומתחים בין קצין החינוך והנוער הראשי (קח"ר), תא"ל אלי שרמייסטר, לבין הרב הצבאי הראשי (רבצ"ר), תא"ל אביחי רונצקי, אישר הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, את הסדרת מערכת יחסי העבודה בין שני הגופים והוגדרו האחריות של כל אחד מהם.

עוד נקבע כי לאחר תקופת ניסיון של שלושה חודשים, תתבצע בחינה של ההסדרה החדשה. לצורך כך, הוקם צוות בקרה בראשות אל"מ במיל' יעקב קסטל, שבתפקידו האחרון היה ראש מחלקת החינוך בחיל החינוך והנוער, ובהשתתפות קצינים מהרבנות הצבאית ומחיל החינוך. לאחר שלושת המפגשים הגיע ראש הצוות קסטל למסקנה, שהוצגה בעל פה גם לראש אגף כוח האדם דאז, האלוף (כיום במילואים) אבי זמיר, כי קיים "משבר אמון מוחלט בין שני הגופים". משרד מבקר המדינה העיר כי בעקבות כך, ממילא לא מומשה הנחיית הרמטכ"ל דאז לבצע בחינה של אותה הסדרה.

המחלוקות בין הגופים בנוגע לפעילות החופפת שלהם הנוגעת לתחום הזהות הישראלית-יהודית נמשכת גם היום. תא"ל (מיל') רונצקי, מסר לאנשי המבקר כי  לתפיסתו, חיבור לתקופת המקרא ולצד ההיסטורי של הלאום שלנו, שתחילתו כבר בימי אברהם אבינו, יעשה את החיילים טובים יותר. ב-2010 הוציא הרבצ"ר הנוכחי, תא"ל רפי פרץ, הוראה ששמה "עקרונות בביצוע פעילות תודעה יהודית בצה"ל", הקובעת כי יחידות צה"ל מחויבות בפעילות חודשית נוספת בתחום התודעה היהודית.

דן קינן

במכתב ששלח אל סגן הרמטכ"ל גנץ בספטמבר 2010, טען קצין חינוך ראשי כי ההוראה הופצה באופן לא מתואם, ו"קיום הוראת הרבצ"ר עלולה לבוא עח"ש (על חשבון) תכנים אחרים כגון הדמוקרטיה הישראלית, רוח צה"ל ומורשת קרב שהם מרכיבי חובה בתכנית החינוך". שרמייסטר אף ביקש להקפיא את ההוראה עד לדיון סדור בעניינה. בתחילת אוקטובר כתב קצין תיאום מלשכת הרמטכ"ל כי הנושא אמור לבוא לדיון בפגישת עבודה שתתקיים בין סגן הרמטכ"ל לראש אכ"א, בהשתתפות נציג הרבנות, קח"ר ונציג אגף התכנון. ואולם התברר כי הפגישה לא התקיימה עד למועד סיום הביקורת.

מבצע "עופרת יצוקה" היה מפגש בולט למאבק בין שני הגופים על תחומי החינוך, מורשת הקרב, וחיזוק המורל בלחימה. למעשה, עוד בטרם הוסדרה הפעילות של שני הגופים, הרבנות הצבאית הפיצה בזמן המבצע הקרקעי ברצועת עזה חומרים למפקדים ולחיילים. כמו כן, ערכה הרבנות שיחות עם מפקדים לחיזוק רוח הלחימה באמצעות רבנים. קצין חינוך ראשי טען כי מדובר בדבר מסוכן ובעל גוון פוליטי לאור הרצאות שקיימה הרבנות ללוחמים עם מרצים לא מאושרים. הפצת חוברת "לכו לחמו בלחמי" בזמן המבצע הצבאי - שכללה מסרים שמעודדים אכזריות בלחימה לצד אמירות פוליטיות שיש איסור לוותר על "מילימטר אחד" מארץ ישראל גררה הדים רבים. תחקיר פנימי שנערך ברבנות מצא בהפצתה ליקויים, ובינואר 2009 קיים הרמטכ"ל אשכנזי פגישה עם תא"ל רונצקי והאלוף זמיר על התנהלות הרבנות הצבאית במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

הרמטכ"ל ציין כי האירוע, שבמהלכו הופץ חומר בעל גוון פוליטי בחתימת הרבנות הצבאית, מהווה "הפרה של הסטאטוס קוו ופגיעה בצה"ל כולו". לצד זאת - בפגישה שערך ראש אכ"א עם אנשי הרבנות חודש לאחר מכן, הוא הודה להם על חיזוק רוח הלחימה במהלך המבצע, אך אמר כי חלק מהמסרים בפרסומים היו לא ראויים, לא עמדו בפקודות, והיה בהם משום נקיטת עמדה פוליטית ושיפוטית כלפי דעות ואמונות של חיילי צה"ל.

אמיל סלמן

חלק אחר בדו"ח, שבחן את כשירות המפקדים למלא את תפקידם החינוכי, מהווה עדות  למאבק שניטש בין הגופים. ממחקר של חיל החינוך שפורסם ב-2010 עולה כי כשני שלישים מהקצינים סברו כי אין להם מספיק כלים בנושא הזהות הישראלית-יהודית. בפער שנוצר נכנסה הרבנות הצבאית (גם רונצקי טוען כי מצא ואקום עצום ולכן התמקד בצבא הקרבי, ג.כ), שהציעה פעילויות חינוכיות, בעיקר "שבתות יחידה", ללא תשלום או במחיר סמלי.

חיל החינוך, מצדו, מימן בעיקר את הפעילות עצמה ליחידות, ולא את ההסעות, הכלכלה והלינה, בניגוד לרבנות הצבאית. עבור חלק ניכר ממפקדי היחידות הבחירה ב"שבת יחידה" הייתה ברורה. בנוסף, מצא המבקר כי חלק ניכר מהפעילות החינוכית בצבא שבאחריות חיל החינוך הועבר למכוני חוץ (החל מנאות קדומים וממרכז יצחק רבין וכלה בעיר דוד שמפעילה עמותת אלע"ד) – בלי קריטריונים להתקשרות וללא פיקוח ובקרה.

דובר צה"ל מסר בתגובה כי "צה"ל בוחר בקפידה את מפקדיו ומכשיר אותם גם בסוגיות הנוגעות לתחום החינוך, ולצורך כך מוקצים משאבים רבים. חיל החינוך והנוער עוסק כל העת בהקניית כלים למפקדים בהכשרות ובהשתלמויות כגון "מחצ"בים" (מנהיגות חינוכית צה"לית בירושלים) אשר יסייעו להם לממש את תפקידם כמחנכים.

"ערכי רוח צה"ל, תפישת "יעוד וייחוד" ותורת החינוך מגדירים את תפישת החינוך בצה"ל. התנהגות המפקדים ופעילותם מלמדים על מודעות גבוהה לאחריות החינוכית המוטלת עליהם גם אם חלקם לא מכיר בפועל את מסמך ייעוד וייחוד.

"חיל החינוך והנוער נעזר בשירותיהם של מכונים מקצועיים אזרחיים להם יתרון מובהק על הצבא בחלק מתחומי הפעילות החינוכית. שיתוף הפעולה עם מכונים אלה נבחן באופן רציף ושוטף ומתקיים בהתאם לנהלי בקרה מחמירים.

"עבודת המטה בתחום השירות המשותף כוללת, בין היתר, התייחסויות לסוגיות שהועלו ע"י מבקר המדינה, סוכמה ואושרה ע"י הרמטכ"ל ותבוצע בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו על ידו. סוגיית ההסדרה והתיאום של פעילות החינוך והרבנות הצבאית בתחום הזהות היהודית הוסדרה - לחיל החינוך הסמכות והאחריות לעיסוק בנושא הזהות הישראלית - יהודית ולרבנות הצבאית הסמכות והאחריות לעיסוק בנושא התודעה היהודית ממקורות תורניים. יודגש, כי התכנים המועברים ניתנים בשקיפות מלאה ומבוקרים על ידי גורמים שונים בצבא".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו