בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ידלין נגד דגן ודיסקין: מומלץ לשתוק עם סיום התפקיד

ראש אמ"ן לשעבר התייחס למחלוקת שבין נתניהו וברק לבין השניים. דניס רוס: כשישראל תקפה בעיראק ובסוריה לא דיברו, מדוע מדברים עכשיו?

16תגובות

ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, התייחס היום (ראשון) בכנס של מכון וושינגטון בוירג'יניה למחלוקת שבין ראש הממשלה נתניהו ושר הבטחון אהוד ברק לבין ראש מוסד לשעבר מאיר דגן וראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין. בתקופה האחרונה מתחו השניים ביקורת על ברק ונתניהו בנוגע לניווטם בסוגיית הגרעין האיראני.

"בדמוקרטיה יש מנהיגות נבחרת ואנשי מקצוע ממונים, ואנשי המקצוע הממונים צריכים להיות אמיצים בלהציג את ההמלצות שלהם להנהגה בחדר סגור. כשאנו פורשים, עלינו לכפות על עצמנו לפחות שנה בלי דיבור. זה מאוד מומלץ, כמו לכל חייל צעיר שמסיים שרות חובה, ללכת להתרענן באפריקה. כל מי שדיבר עוד לפני שהוא עזב את התפקיד - זו טעות. לדעתי, אם אין דגל שחור מעל ההחלטה של הממשלה - כמו הרג של אנשים חפים מפשע בתוך הבית שלהם, - אם הממשלה שוקלת צעד לגיטימי - כדאי לך לדבר בחשאיות, לפעמים זה אפילו יותר יעיל".

בהתייחסו לאפשרות של תקיפה באיראן, אמר ידלין: "בניגוד להערכת עמיתי בפנטגון, אני לא חושב שהיום שאחרי התקיפה עומד להיות יום הדין, אני חושב שהתגובה האיראנית תהיה מאוד מדודה. אתה לא הולך ומנחית אגרוף בפניו של הבריון השכונתי. הטריגר בשביל ישראל הוא יכולתה של איראן להגיע לנשק גרעיני, האמריקאים לא ממש חושבים במונחים האלה של אזור החסינות. יש לדון בנושאים האלה עם הממשל, ולציין מה אם כשהאיראנים יגיעו ליכולת הגרעינית, אמריקה תהיה באמצע משבר ביתי או מלחמה אחרת?".

מוטי מילרוד

יום לפני כן באותו הכנס, ידלין הזהיר מפני פערים בעמדות של ישראל וארה"ב בנושא הגרעין האיראני: "ישראל חוששת שהם נכנסים לאזור החסינות, ולמרות שאני בעד למצות את כל האופציות האחרות, איראן הגרעינית הרבה יותר מסוכנת מאשר תקיפה באיראן. אם אי אפשר להכיל אותם כשאין להם עדיין נשק גרעיני, איך ניתן להכיל אותם כשכן יהיה להם את הנשק?"

"אני בטוח", המשיך ידלין, "שהם (האיראנים) לא ישגרו פצצה ברגע שיצליחו לייצר אותה - אך זו לא אפשרות שניתן להתעלם ממנה. זמן טיסת הטיל מטהראן לתל-אביב זה שבע דקות, והפיתוי של התקיפה הראשונה ענק. אם באמת רוצים את כל האופציות על השולחן, אתם זקוקים לאופציה צבאית מאוד אמינה. אם אתם לא רוצים לתקוף את איראן - אתם זקוקים לאופציה צבאית אמינה".

דניס רוס, ששימש עד לפני מספר חודשים כיועצו הבכיר של הנשיא אובמה בנושא איראן, נשמע כמפקפק ברצינות הכוונות של ישראל לתקוף באותו אירוע. "עם הכור באוסיראק (בהתייחס לתקיפת צה"ל בעיראק), האם ישראל דיברה ב-1981? או עם הכור הסורי ב-2007? מדוע הישראלים מדברים עכשיו?", לדבריו, זה נעשה "כדי ליצור מוטיבציה בשביל שאר העולם, שאם הם לא מעוניינים באופציה הצבאית, עליהם להעלות לחץ עם הסנקציות. ואם הדיפלומטיה תיכשל, כמובן, אף אחד לא יופתע".

לדבריו, "הממשל עכשיו מאוד רגיש לחישובים האסטרטגיים של ישראל. ואני לא בטוח שקיים פער כל כך גדול בין ארה"ב לישראל לגבי הערכת יכולתה של איראן... אף אחד לא מנהל עכשיו שיחות עם איראן רק בשביל להוכיח שהן מזויפות. יש דרישה מאוד ברורה - מניעת הגעתם ליכולת הזאת, עצירת השעון המתקתק".

אוליבייה פיטוסי

השגריר לשעבר רוברט בלאקוויל אמר שישראל היא בהחלט נכס עבור ארה"ב בכל הקשור לבטחון הלאומי - אך ציין שקיימת סכמה ממשית להדרדרות היחסים בין המדינות במקרה של תקיפת סולו ישראלית שתגרור את ארה"ב למלחמה.

סגן היועץ לביטחון הלאומי של הנשיא ברק אובמה, דניס מקדונה, אמר שהשינויים באזור אינם פותחים חלון הזדמנויות בשביל איראן להגביר השפעתה באזור. "בסוריה, איראן בצד הלא נכון של ההיסטוריה. טהראן חוששת מנפילת משטרו של אסד כי זו תהיה מכה אסטרטגית בשבילם. השינויים לא פותחים הזדמנות בשביל איראן, אבל רפורמות, דמוקרטיה, תקשורת חופשית כן פותחים דלת בשביל תהליך השלום הערבי-ישראלי".

ביום חמישי שעבר, נשאל שר ההגנה לאון פנטה בראיון לפי-בי-אס, האם הוא עדיין חושש מפני תקיפה ישראלית. "לארה"ב היתה אפשרות לדבר עם ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון איתם אני עובד הרבה. עלינו להמשיך לפעול יחד, זו הדרך היעילה ביותר לגרום לאיראן להפוך לחלק ממשפחת העמים. אנו יכולים לסייע להם אם הם רוצים לעסוק באנרגיית שלום, אך נתנגד בתקיפות לנסיונות לפתח נשק. השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעים אם ישראל קיבלה את ההחלטה, ובנקודה זו איננו יודעים אפילו אם איראן קיבלה את ההחלטה להתקדם. מה שאנחנו כן עושים זה להעביר מסר מאוד ברור לגבי מה נאפשר ומה לא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו