בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ דחה עתירת שני שובתי רעב יותר מחודשיים

"המעצר המינהלי מעורר אי נחת, אך הכרחי", קבעו השופטים. "החלטת בית המשפט כמוה כגזירת דינם למוות", נאמר בתגובה מארגון רופאים לזכויות אדם

18תגובות

בג"ץ דחה היום (שני) את עתירתם של שני העצירים המינהליים תאיר חלאחלה ובילאל דיאב השובתים רעב יותר מחודשיים במחאה על המשך מעצרם המינהלי. למרות דחיית העתירה, הביעו השופטים אליקים רובינשטיין, נעם סולברג ויורם דנציגר אי נחת ממדיניות המעצר המינהלי ומהעובדה שהחומר החסוי שבדרך כלל מהווה עילה למעצר אינו נגיש לעצורים. השופטים אף הציעו חלופה לפיה נאמן המקובל על שני הצדדים יבחן את החומר החסוי.

השופט רובינשטיין קבע בדיון כי המעצר המינהלי הוא "הכרח בל יגונה, שעה שהחומר העומד כנגד העותר הוא חומר מודיעיני שחשיפתו תפגע גם במוסריו וגם בשיטות השגתו". עם זאת לגישתם של השופטים יש לבחון "אפשרות למשפטן הנאמן על העצורים שיקבל אישור ביטחוני מתאים, ויכול הוא להיות משפטן בכיר בשירות הציבורי לשעבר, או שופט בדימוס, ושיעיין מטעם העצורים בחומר כאיש אמון. הדבר עשוי לקרב את הדיון לעבר זכויות העצורים בלי לפגוע בביטחון. ואולם, ערים אנו לכך שהשלכות רוחב אפשריות אינן בידיעתנו המלאה, ואיננו נוטעים מסמרות", כתבו השופטים.

העתירה נגד המעצר המינהלי הוגשה באמצעות עורכי הדין ג'מיל חטיב וג'ואד בולוס שטענו בין היתר כי מעצרם של השניים שנעשה ללא חקירה משמעותית. עו"ד בולוס ציין כי תפקיד השב"כ הוא להגן על ביטחון הציבור, דבר שאין חולק עליו, אך יש גם ערכים אחרים, בראשם חירות, והמעצר המינהלי הוא אקט דרקוני. עוד טענו עורכי הדין של העותרים כי היעדר נגישות הסניגורים לחומר החסוי מונע מהם הגנה ראויה, והם כ"דון קישוט הנלחם בטחנות רוח". עורכי הדין התייחסו גם למצבם הרפואי של העותרים, שהוגדר כקריטי. "האחריות היא של המדינה, מה גם שבמצב הרפואי הנוכחי בוודאי שאין בהם סיכון לביטחון", טענו עורכי הדין. בתשובתה לעתירה, טענה המדינה כי שביתת הרעב אינה מצדיקה שחרור ממעצר מינהלי.

אי–פי

חלאחלה נתון במעצר מינהלי מאז ה-28 ביוני, 2010, והצו המעצר המינהלי נגדו יסתיים ב-5 ביולי השנה. לפי שירות בתי הסוהר, הוא שובת רעב מאז ה-15 במארס. דיאב נתון במעצר מינהלי מאז ה-16 באוגוסט 2011, והצו שמאפשר את מעצרו יפוג ב-11 באוגוסט. לפי השב"ס, הוא שובת רעב מאז 12 במארס. המדינה טוענת כי מדובר בפעילי ג'יהאד איסלאמי, ומהמידע החסוי עולה כי לדיאב נגישות לאמצעי לחימה וכי הוא נכון לפעילות צבאית ולכן מוגדר כמסוכן.

מעצר מינהלי - הכרח או פגיעה אנושה בזכויות אדם? דברו על זה בפייסבוק

השופטים קבעו לגבי חלאחלה כי "העיון בחומר החסוי בעניינו מגלה כי חלק ניכר מפעילותו עניינו העברת כספים, לרבות מגורמים בחו"ל למימון פעילות הג'יהאד האיסלאמי, וכן כי גם מתוך מעצרו המשיך בפעילות גם במגמות שמעבר לכספים, ועל כן אין מקום להתערבותנו בהארכה הנוכחית". עם זאת, קבעו השופטים כי עם סיום ההארכה האחרונה "יהא העותר במעצר קרוב לשנתיים, תקופה ארוכה. אף בלא קשר לשביתת הרעב, מצדיק הדבר דיון בדרגים בכירים בשאלה אם לבקש הארכת מעצרו, או שמא יש חלופות טובות יותר. ככל הנחוץ, ונוכח דלותה הבולטת של חקירתו, אם יוחלט על הארכה נוספת דרושה לדעתנו חקירה רצינית יותר".

לגבי דיאב כתבו השופטים כי מעיון בחומר החסוי לגביו, והעובדה שישב במאסר על עבירות חמורות, "מגלה פעילות ארגונית שלו בג'יהאד האסלאמי ברמה בכירה, לרבות בין השאר קשרים עם רצועת עזה ועם חו"ל, ובעיקר בנושאי כספים. לפי השופטים, ישנה גם אינדיקציה לנגישות של העותר לכלי נשק, אך על דבר זה לא נחקר ויש בכך פגם, ככל שגורמי הביטחון רואים בכך חשיבות עד כדי הצגת הנושא בבית המשפט הצבאי. "אנו סבורים", כתבו השופטים, "בלא קשר לשביתת הרעב, כי נוכח הצטברות מידע לאחר מעצרו, ככל שמצבו הרפואי יאפשר, כי ישוב וייחקר. כשהחשד העיקרי הוא נושאי כספים, יש לשקול ככלל כי המעצר יהא לתקופות קצרות משישה חודשים, כדי לאפשר ביקורת שיפוטית תכופה יותר".

השופטים התייחסו בדבריהם גם לסוגיית המעצר המינהלי בכלל וציינו כי מדובר ב"חריג בנוף המשפטי, ולכן יש למעט בו ככל הניתן, דבר שאין עליו חולק, אף כי איננו שוכחים, כי הוא משמש גם בעולם, ובעיקר איננו שוכחים, כי ישראל נלחמת תדיר בטרור ובמבקשי נפשה מעברים שונים; אין המדינה צריכה להתנצל על שמירת בטחונה".

עו"ד בולוס מסר בתגובה להכרעה כי "מדובר בהחלטה מצערת שבה רואים שהשופטים משוכנעים שהמעצר המינהלי הוא אקט קשה והמסקנה היתה אמורה להיות שחרורם ולא להשאיר את זה באופן עמום בהמלצה על שחרורם בתום תקופת המעצר המינהלי".

"החלטת בית המשפט כמוה כגזירת דינם למוות", נאמר בתגובת ארגון רופאים לזכויות אדם לפסיקה. "בהחלטתם, מעמיקים השופטים את אחיזת ישראל בכלי המעצרים המינהליים, המהווים שלילת חירות ללא חשיפת הראיות הקונקרטיות, ללא יכולת הגנה משפטית וללא הגבלת זמן".

לפי הארגון, "ניכר כי השלכות הכיבוש והשליטה הישראלית בעם הפלסטיני מחרבת כל חלקה של צדק וכי הסטנדרטים הפסולים של בתי המשפט הצבאיים הופכים אט אט לנורמה מבישה גם במסגרת בית המשפט העליון. מותם של עצירים מנהליים בבתי הכלא בישראל במחאה על מעצרים המינהלי יהווה אות קין לחברה בישראל ועלול להוביל את כולנו אל עברי פי פחת. אנו קוראים קריאה רמה לדרגים המדיניים להתעשת ולפעול במהירות על מנת למצוא פתרון אשר יציל את חייהם של שובתי הרעב ויכבד את זכויותיהם".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו