בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעילי החמאס בגדה כבר לא מפחדים מהרשות

ב-4 השנים האחרונות נמנעו אנשי התנועה מלהשתתף בפעילויות פומביות. על רקע חולשת הרשות, קולם של הפעילים האיסלאמים מתחיל להישמע

2תגובות

שביתת הרעב המתמשכת של האסירים הפלסטיניים החזירה השבוע את הצבע הירוק, המזוהה עם התנועות האסלאמיות, לרחובות אל-בירה ורמאללה. בארבע השנים האחרונות אנשי התנועה האסלאמית נמנעו מליזום ולהשתתף בפעילויות פומביות, בשל החשש מכוחות הביטחון הפלסטיניים, שמיהרו לדכא אותן או לפעול נגד המשתתפים. ואולם, החל מהשבוע שעבר, חברי החמאס בגדה המערבית לא מסתפקים יותר בישיבה באוהל הסולידריות עם שובתי הרעב באל-בירה.

אתמול בצהרים (שישי) העמידו חברי החמאס במבחן, בפעם השלישית השבוע, את מנגנוני הביטחון של הרשות, שיש להניח שאנשיהם נכחו במקום בבגדים אזרחיים, במהלך הפגנה דלת משתתפים שיצאה מאוהל הסולידריות לכיוון המסגד הגדול במרכז העיר.

אל הצעדה הצטרפו עשרות חברי חמאס - ברובם סטודנטים מביר זית, שנבדלו משאר הצועדים בחולצות טריקו ירוקות ורצועות ירוקות שעיטרו את מצחם. מעט מאחוריהם, צעדו קרובות משפחה של אסירים, כשהן עוטות צעיפים ירוקים, ומלוות בקומץ של פעילי החזית העממית. הסיסמאות שזעקו במהלך ההפגנה היו "העם רוצה (גלעד) שליט חדש", ואף קריאות ספורות, פחות נמרצות, לחידוש "פעולות ההקרבה" (פיגועי ההתאבדות).

מיכל פתאל

הקריאות ל"אחדות לאומית של כל הכוחות המהפכניים" והדאגה הקולקטיבית האמיתית לגורל האסירים לא טשטשו את ההבדלים והיריבויות בין המחנות הפלסטינים. מהר מאוד נוצרו בצעדה שני גושים נפרדים - לא גדולים, אך שונים מאוד באווירה. מבחינת ההתלהבות, הסיסמאות ואחידות המסר - ידו של גוש הפתח היתה על התחתונה. כשהצועדים כבר הגיעו לכיכר מנארה, חברו אליהם במפתיע כמה צעירים עם דגלי הפתח הצהובים. מן הסתם נקראו המפגינים הטריים בדחיפות כדי לאזן את "הרושם הירוק" הדומיננטי.

ברגעים מסוימים של הצעדה, ובעיקר כשהושמעו קריאות תמיכה בחמאס, ניכרו מתח ודריכות אצל הצופים מן הצד ואצל כמה מהמפגינים: האם הסיסמאות הלא-מוסכמות מראש וההופעה הבולטת של החמאס יגרו את מנגנוני הרשות לדיכוי אלים?

הרשות הפלסטינית חלשה במיוחד בתקופה זו מבחינה פוליטית וכלכלית וגם מבחינת היוקרה הפנים-ביטחונית שלה (בעשרת הימים האחרונים, לאחר ניסיון ההתנקשות במושל ג'נין שלקה בהתקף לב ומת, נעצרו עשרות מאנשי מנגנוני הביטחון בג'נין). הרשות לא יכולה להרשות לעצמה לקלקל את הרושם (המזויף) של אחדות לאומית מאחורי תביעות האסירים - ומול מצלמות טלוויזיה רבות לחזור על מחזות הדיכוי האלים של יריביה.

באותה שעה במוקדים שונים בגדה המערבית התקיימו, כרגיל, ההפגנות השבועיות נגד גדר ההפרדה וההתנחלויות, בסימן תמיכה באסירים. אלו ההפגנות שמוגדרות התנגדות עממית, ולפעמים, על אף ההתנגשויות עם חיילי צה"ל, גם כהפגנות בדרכי שלום. בהפגנה ברמאללה כמה צעירים, כנראה מהחזית העממית, הביעו את עמדתם: על חולצות הטריקו האדומות שלבשו היה כתוב: "מי שגדל על יידוי אבנים לא יוצא לצעדות בדרכי שלום".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו