בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קו ישר לנכבה

לפני המהומה שקמה, אפשר לחשוב שעד המאחזים ישראל לא ניכסה אדמה פלסטינית והעבירה ליהודים. דור פלסטינ יצעיר לא מוצא הבדל בין מלחה לדורא אל-קרע

72תגובות

מה הרעש? הרי כבר היו הוראות בג"ץ להחזיר קרקע פלסטינית לבעליה החוקיים, שלא כובדו. את איקרית אנחנו זוכרות, ואת הצו המוחלט של בית המשפט, מ-31 ביולי 1951, שיש לאפשר לתושבים לשוב לבתיהם (שבנובמבר 1948 התבקשו בנימוס לפנותם "לשבועיים"). הממשל הצבאי מצא טריקים להשהיה, וב-24 בדצמבר, 1951, חג המולד, הוא פוצץ את בתיהם. והם נוצרים-קתולים. בפלפולים משפטיים שמעבר להשגתנו בג"ץ קיבל מאז כמה פעמים את הסברי הממשלה לאי-כיבוד פסיקתו שלו. לפי המהומה שקמה אפשר לחשוב גם, שעד המאחזים לא ניכסה ישראל קרקע פלסטינית ומסרה ליהודים.

בינואר השנה הניחה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) על שולחן הכנסת הצעת חוק להחזרת אנשי איקרית וכפר בירעם (שגם בתיו פוצצו אחרי שבג"ץ הורה לאפשר לתושביו לשוב). את ההצעה גיליתי בשיטוט אינטרנטי אקראי בליל נדודים אחד, בעודי מרותקת למסך ומרוחקת ארבעה ק"מ מהכפר דורא אל-קרע (שעל אדמותיו בנויות בית אל וגבעת האולפנה), וק"מ אחד מהמחלקה לענייני הפליטים של אש"ף, המארגנת הרשמית של אירועי יום הנכבה.

הצעת החוק מתבססת על מסקנות ועדת שרים מיוחדת בממשלת רבין השנייה. הצעת גלאון מבקשת להקצות 1,200 דונם לכל אחד משני הכפרים (לכפר בירעם היו כ-12 אלף דונם, לאיקרית - כ-16 אלף). גלאון מרגיעה שמדובר באזרחי המדינה (ולא בפליטים שבים) ושאין מדובר בסכר-שיבה שייפתח. "... השאלה העומדת על הפרק אינה הכרה בזכות השיבה ופגיעה באתוס הציוני אלא החלטה נכונה, מוסרית וצודקת שתוכיח שישראל מכבדת ומקיימת הבטחותיה, מקיימת החלטות משפטיות...".

במה גבעת האולפנה שונה ממקרים קודמים? הצטרפו לדיון בפייסבוק

מיכל פתאל

ההסבר המשולש שאין פה זכות שיבה כבר מלמד, שגלאון מתכתבת עם מי שטוענים ההיפך. למה כן לצאצאי איקרית וכפר בירעם, ולא לצאצאי א-סומירייה, שנכבש ב-14 במאי, 1948, בתיו נהרסו כמעט מיד ואדמותיו נמסרו לקיבוצים לוחמי הגיטאות ושומרת? מי קובע שהעדרה של החלטת בג"ץ פה מוחק את זכות השייכות? הכוח קובע, הבין תאמר בן השמונה, נכד לסבים שגורשו מביתם כשהיו בגילו. זו שכונה פלסטינית, הסבירה אמו, כשעברנו בממילא בדרכנו מרמאללה לגן החיות התנ"כי. גם זו - אמרה על קטמון. ומלחה היה כפר, הוספתי אני. והקטן אמר שהוא לא מבין למה זה נקרא ישראל אם זו פלסטין, ושהוא יקנה רובה כדי לגרש את הכובש מהארץ כולה. אמו נבוכה, כי - בלתי אופנתית שכמותה - היא דווקא מאמינה שהפתרון המציאותי הוא שתי מדינות. אני אמרתי שהשם ארצות הברית לא מוחק את אי הצב, אבל שהכובש האירופי מחק את רוב אוכלוסיית האי הענק, ולא נדרש לעזוב. והאמא אמרה "תאמר מתוק, חיים פה אנשים. אל לנו להיות כמותם".

עוד הורה מבין חברי התבלבל. נאיל בן ה-19 הצטרף לקבוצת פייסבוק, שקראה להחרים את קטאר, משום שסימנה את הגדה המערבית והרצועה כפלסטין. "ואנחנו נהרגנו באינתיפאדה הראשונה כדי שתוקם מדינה פלסטינית בגדה וברצועה", אמר אביו בפליאה, ופסח על ההבדל שבין "מדינת פלסטין" ל"ארץ פלסטין". בנו, מסתבר, רואה את הקו הישר שנמתח בין אדמות המשפחה שאבדו בצד הישראלי ב-1948 - אדמותיה שהועברו להתנחלויות רמת חיים בשנות ה-80, ואלו שטבעו בצד המערבי של גדר ההפרדה.

טנדר שעליו מתנוסס דגל שחור הסתובב בשבוע שעבר ברחובות רמאללה-אל-בירה, ושני צעירים היו קופצים ממנו ותולים בין פרסומות הבנקים את "הפוסטר הרשמי לזכר הנכבה 64" של המחלקה לענייני פליטים באש"ף. כשהרוח פרשה את הבד השחור נחשפו ציור מפתח וכתובת "שיבה". הצעיר השרירי בכרזה, בכאפייה משובצת שחור-לבן ובשרוולים מופשלים, מניף שיבולת חיטה. לא רובה. מלפניו שיח צבר קוצני, מאחוריו מפת פלסטין השלמה שגבולותיה גדר תיל דוקרני. ומתחת הכתובת: השיבה היא זכות ורצון העם. ובאנגלית - "גורלנו" במקום "רצון".

קו אווירי של כ-400 מטר נמתח מהמשרד לענייני פליטים של אש"ף ועד בניין המינהל האזרחי באדמות אל-בירה ומחסום "בית אל". בשבועות האחרונים היו פרושים ברחובות המובילים למחסום אנשי ביטחון פלסטינים למכביר. מי זה בא שמצריך שמירה כה כבדה, תהינו. בהדרגה הבנו. בימי פעולות התמיכה באסירים שובתי הרעב, הכוח מבטיח שצעירים מפגינים יתועלו למחסומי קלנדיה וביתוניא אם הם מתעקשים להתנגש קצת עם כוחות הכובש. שישבשו שם סדרי עולם לשעה או שתיים. לקראת יום הנכבה, לובשי המדים הפלסטינים, שמפקדם העליון הוא יו"ר אש"ף, מקדימים ומבטיחים שההפגנה למען זכות השיבה לא תשבש את תנועת המתנחלים מבית אל ולא תפגע חלילה בנבחרי האומות (אח"מים פלסטינים, דיפלומטים, אנשי עסקים ועמותות ועיתונאים), שרק להם פתוחה הכניסה המזרחית לעיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו