התרמית נחשפת

החברה הקבלנית מסרה מסמכים שקריים לרוכשי הדירות בגבעת האולפנה ולבנק

ממסמכים של תושבי השכונה שנחשפו בעתירתם נגד הריסת ביתם, עולה כי החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל שיווקה המגרשים כקרקעות של המדינה

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חיים לוינסון

ימים ספורים לאחר שנחשף כי יזם שכונת האולפנה בבית אל הודה שידע כי מדובר בקרקע פלסטינית פרטית, מתגלים פרטים נוספים בפרשה המעלים חשד לתרמית חמורה. ממסמכים שהגישו תושבי המקום לבג"ץ עולה כי החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל, הגישה לבנק טפחות מסמכים שקריים, על פיהם הבתים הוקמו על אדמות של ההסתדרות הציונית ולא על קרקע פרטית פלסטינית, וזאת כדי לקבל משכנתאות עבור התושבים.

המסמכים של אחד הבתים האלה נחשפו במסגרת עתירתם של דוד ויפעת אבודרהם, שהוגשה אתמול לבג"ץ באמצעות עו"ד יוסי פוקס מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל. הזוג המתגורר בשכונת גבעת האולפנה טוען כי הוא רכש את הדירה בתום לב, קיבל עליה זכויות כדין מהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ואושרה לו משכנתא בבנק טפחות. לטענתו, רק לאחר שנים רבות התברר לו שקיימת בעיה עם הבעלות על הקרקע. לפיכך, הם טוענים שהם זכאים לשימוע להצגת טענותיהם בטרם יהרס ביתם.

לעתירה צורפו מסמכים שונים, ביניהם החוזה שנחתם עם רכישת הדירה בשנת 2000, אישורי מס ממשרד האוצר, טפסים לקבלת משכנתא וכן מסמך מההסתדרות הציונית המעביר לזוג זכויות על הקרקע.

שכונת האולפנה בבית אלצילום: אמיל סלמן

מהמסמכים עולה, כי מלבד העסקה הפיקטיבית לרכישת הקרקע, בה נפל קורבן בעל הקרקע הפלסטיני, גם רוכשי הדירות היהודים נפלו קורבן למעשי החברה. בחוזה הרכישה, בו מתחייבים בני הזוג לשלם 450 אלף שקל עבור הדירה, נכתב: "הואיל וההסתדרות הציונית מחזיקה בשטחי קרקע מכוח הסכם בינה לבין הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון".

במשפט זה נטען, למעשה, כי הקרקע המדוברת בעלת מעמד של אדמות מדינה, בעוד שבפועל, מדובר באדמות שנמצאות בבעלות פלסטינית, שאנשי החברה טוענים שרכשו את חלקן. אך גם אם אכן רכשו את חלקן, מדובר בקרקע פרטית ולא בקרקע מדינה. ההסתדרות הציונית, באמצעות החטיבה להתיישבות, מנהלת עבור המדינה קרקעות מדינה או קרקעות שנתפסו בצווים ברחבי יהודה ושומרון, וזה אינו המצב בגבעת האולפנה.

המסמכים מתייחסים לקרקע אחרת

המסמכים שהוגשו לבית המשפט

בחוזה נרשם עוד, כי הבית המדובר נמצא על חלקת קרקע שמספרה 1\1033. על בסיס החוזה, קיבלו בני הזוג אבודרהם "אישור זכויות" מהחטיבה להתיישבות. מדובר במסמך שהוא מעין תחליף בשטחים לרישום בטאבו.

מנגד, מבדיקת "הארץ" שנערכה בחטיבה להתיישבות עולה כי המסמכים הרלוונטיים לא מתייחסים כלל לשכונת האולפנה, אלא לשכונה אחרת שנבנתה כחוק - מעוז צור, שנמצאת בחלק אחר של בית אל. מהחטיבה להתיישבות נמסר ל"הארץ" כי "מדובר במגרשים בפרויקט מעוז צור ולא בגבעת האולפנה". באמצעות המסמכים האלה קיבלו הזוג משכנתא מבנק טפחות, אף שלמעשה הבית שמושכן נמצא בכלל על קרקע אחרת.

החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל נמצאת בניהולו של יואל צור, מוותיקי עסקני המתנחלים. החברה היא זו שבנתה את שכונת האולפנה, ומשכירה 24 מתוך 30 הדירות המיועדות להריסה עד האחד ביולי.

בשבוע שעבר פורסמה ב"הארץ" עדותו של צור, שנחקר במשטרה על הסגת גבול בשכונת האולפנה. צור אמר בחקירה כי בניית השכונה החלה בשנת 1998, ועסקת הרכישה של אחת החלקות (שהמשטרה קבעה שלא נעשתה מול בעל הקרקע האמיתי - ח"ל) היתה בשנת 2000. לגבי החלקה השנייה, טען צור כי אמרו לו "שהעסקה תושלם" אך בפועל היא לא הושלמה עד היום. כמו כן הודה צור שביקש אישורי בנייה, אך נדחה.

עו"ד יוסי פוקס, המייצג את בני הזוג מסר: "אין לי סיבה להניח שישנה בעיה כלשהי עם מסמכי הרכישה אשר הועברו לידי לצורך הגשת העתירה". יואל צור לא הגיב לפניית "הארץ".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ