בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל מבקרי הנשיא

פרסום רישומי הפגישות של בכירי הממשל האמריקאי מספק הצצה, גם אם חלקית, למערכת היחסים המדינית-ביטחונית עם ישראל

9תגובות

הבית הלבן והמועצה לביטחון לאומי הינם המקומות הרגישים ביותר בכל הנוגע לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי. אולם לא מעט אנשים באים ויוצאים בשערי שני הבניינים המאובטחים הללו בשדרות פנסילווניה בוושינגטון - ראשי ממשלה, שרים, פקידים בכירים, אנשי אקדמיה ועיתונאים - לא מעט מהם ישראלים. נתונים חדשים ששחרר הבית הלבן באחרונה חושפים מי הם בדיוק אותם ישראלים שביקרו בבית הלבן בשלוש השנים האחרונות.

ב-27 באפריל שחרר הבית הלבן כ-2.2 מיליון רישומים של אישורי כניסה לאורחים שבאו לפגישות בבית הלבן, בבניין המועצה לביטחון לאומי הסמוך , במעונו של סגן הנשיא ג'ו ביידן ובבניין המינהל החדש בין ינואר 2009 לינואר 2012. מדובר במאגר נתונים שנועד לשימוש פנימי של הבית הלבן, אך כעת נחשף לציבור בעקבות עתירה של ארגון לא-ממשלתי שבו חברים אזרחים אמריקאים ששמו להם למטרה לשמור על אתיקה בממשל, במיוחד בכל הנוגע לקשרי הון-שלטון.

אפליקציה חדשה שהשיק העיתון "וושינגטון פוסט" מאפשרת לבצע מחקר מעמיק של מיליוני אישורי הכניסה ולגלות ישראלים רבים בין האורחים שפקדו את מעונו הרשמי של הנשיא ברק אובמה - רובם אנשי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין. חשוב לציין כי הנתונים אינם מלאים ולא כוללים פגישות חשאיות שלא התקיימו באחד ממבני הממשל. הם אף לא כוללים פגישות שהוסרו ממאגר הנתונים בשל רגישותן המדינית או הביטחונית. בנוסף, מדובר בנתונים חלקיים, בין היתר, מאחר שהם לא כוללים פרטים על נושא הפגישה או שמות כל המשתתפים בה מהצד האמריקאי. וכן, כמו בכל מערכת ממשלתית - גם בבית הלבן קיים חוסר סדר ואי-מילוי נהלים הוא חלק מהמציאות. אולם הנתונים שהפיץ הבית הלבן מספקים הצצה - גם אם חלקית - למערכת היחסים המדינית-ביטחונית הזו שמתנהלת ברובה בפגישות בחדרים סגורים ובמעטה כבד של חשאיות.

אחת הסוגיות הבודדות שעליהן יש הסכמה גם בירושלים וגם בוושינגטון היא שמאז כניסתו של אובמה לבית הלבן בינואר 2009, שודרג שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין ישראל לארה"ב לרמה הגבוהה ביותר אי-פעם. אם יש נושא שבו שיתוף פעולה זה הוא הדוק במיוחד - זהו הגרעין האיראני.

אחד מאנשי המפתח בסוגיה האיראנית בוושינגטון הוא גארי סיימור, שמחזיק את תיק הגרעין ובקרת הנשק בבית הלבן. מרישומי אישורי הכניסה עולה כי בשנים האחרונות היה משרדו של סיימור - בבניין המועצה לביטחון לאומי - אבן שואבת לרבים מבכירי מערכת הביטחון הישראלית. רק בתקופה שבין ספטמבר 2009 לפברואר 2011 התקיימו שם לא פחות מ-30 מפגשים בין סיימור לבין אישים ישראלים.

כך, ב-14 באפריל 2010 בשעה 13:02, נפגש עמו מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית שאול חורב. מלבד השגריר מייקל אורן השתתפו בפגישה עוד שבעה פקידים ישראלים בכירים ובהם דוד דניאלי מהוועדה לאנרגיה אטומית, רודיקה רדיאן ממשרד החוץ וגיל רייך מהמטה לביטחון לאומי (מל"ל). כעבור קצת יותר משעה עזבה המשלחת הישראלית את הבניין. כשבועיים לאחר מכן, ב-30 באפריל, בא לפגישה עם סיימור ראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון עמוס גלעד, כשהוא מלווה ביועץ המדיני באיש השגרירות ניסן אמדור. ב-19 באוקטובר 2010 בא גלעד לפגישה נוספת עם סיימור, הפעם מלווה בסגן השגריר בוושינגטון לשעבר דן ארבל.

ב-16 ביוני באותה השנה בא אורח ישראלי בכיר נוסף לפגישה עם סיימור, ראש המוסד דאז מאיר דגן - כשהוא מלווה בדוד מידן, שהיה אז ראש האגף לקשרי חוץ במוסד. רישומי הבית הלבן מגלים שני משתתפים נוספים בפגישה, ירון קינן וחיים תומר, שתפקידיהם אינם ידועים. גם יום קודם לכן באו דגן ופמלייתו לבית הלבן - לפגישה עם ג'ון ברנן - יועצו של הנשיא אובמה ללוחמה בטרור.

אף כעבור בחודש היו לסיימור אורחים ישראלים בכירים. הראשון היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז האלוף יוסי ביידץ שבא ב-8 ביולי. ביידץ נפגש עם סיימור גם ב-25 בינואר 2010 וב-2 בפברואר 2011. בשלושת הביקורים ליווה את ביידץ אדם בשם אברהם אליהו, מי שכיהן אז כנציג אמ"ן בוושינגטון. אליהו, שנפגש חמש פעמים עם סיימור, הביא אליו לפגישה ב-11 במארס 2010 את אלוף-משנה יורם חמו, אז מפקד זירה בחטיבת המחקר באמ"ן וכיום מפקד מכון "דדו" לחקר הלוחמה. השני היה היועץ לביטחון לאומי דאז עוזי ארד שבא ב-28 ביולי. מהנתונים עולה שארד, שמיודד עם סיימור שנים רבות, נפגש אתו במשרדו במועצה לביטחון לאומי גם באוקטובר, נובמבר ודצמבר 2010 - בסך הכל ארבע פעמים.

במאגר הנתונים לא מופיעות פגישות של פוליטיקאים ישראלים בבית הלבן מלבד אלה של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק. גם כאן הנתונים חלקיים - נתניהו מופיע רק פעמיים ברישומים וברק חמש פעמים - כאשר בכל המקרים מדובר בפגישות עם סגן הנשיא ג'ו ביידן. פקיד ישראלי בכיר ששמו הופיע כמה פעמים בנתונים שפרסם הבית הלבן אמר אתמול כי ניתן ללמוד מהם על מידת האינטנסיביות של ההתייעצויות על הגרעין האיראני בין המדינות. עם זאת, הוסיף הפקיד הבכיר כי "התמונה המלאה היא של התייעצויות עוד יותר אינטנסיביות". לדבריו, חלק גדול מהפגישות בנושא האיראני היו עם היועץ לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס ולאחר מכן עם מחליפו טום דונילון. בדיקת רישומי הפגישות של השניים לא מעלה פגישות עם ישראלים.

אדם נוסף שמילא תפקיד מרכזי ביחסי ישראל-ארה"ב עד עזיבתו את הבית הלבן לפני כמה חודשים היה יועצו של הנשיא אובמה, דניס רוס. אולם, בדיקת רישומי הפגישות שלו שמופיעות במאגר הנתונים לא העלתה פגישות עם ישראלים. הבדיקה כן העלתה שם מעניין אחד שאמור היה לבוא להרצאה של רוס בבניין המועצה לביטחון לאומי ב-6 באפריל 2010 - שלדון אדלסון, הבעלים של העיתון "ישראל היום" שידוע כאחד ממקורביו ותומכיו הבולטים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מאגר הנתונים מגלה גם קשרים בין המועצה לביטחון לאומי בארה"ב לבין כמה ארגוני שמאל ישראלים. כך, ב-23 בפברואר 2011 באה מומחית ההתנחלויות של "שלום עכשיו" חגית עופרן לפגישה עם ראש הדסק הישראלי-פלסטיני דאז פרם קומאר. חודש לאחר מכן, ב-25 במארס 2011 קיבל קומאר לפגישה את מנכ"לית עמותת "גישה" שעוסקת במצב ההומניטרי ובמצור על רצועת עזה. אישיות ישראלית מפתיעה שנכנסה למעונו של נשיא ארה"ב היה האדריכל משה ספדי שב-4 בפברואר 2010 נפגש עם יועצת הנשיא אובמה לזכויות אדם סמנתה פאוור.

הממשל פרסם חלק מהנתונים, כדי להימנע מחשיפה מלאה

ממשל אובמה הוא הראשון שפרסם נתונים לגבי אישורי הכניסה למבקרים בבית הלבן, במעון סגן הנשיא ובבניין המועצה לביטחון לאומי. עם זאת, כאשר הדבר בוצע לראשונה בספטמבר 2009, לא היה מדובר ביוזמה של שקיפות, אלא בניסיון להימנע מפסק דין תקדימי של בית המשפט.

בחודשים הראשונים לממשל אובמה פנתה עמותה בשם "אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון" לבית הלבן ודרשה לקבל את הנתונים לגבי המבקרים בו. מאחורי הבקשה עמד רצון לבדוק כמה נגישות מקבלים שתדלנים של חברות עסקיות ושל בעלי אינטרסים כאלה או אחרים לפקידי הבית הלבן.

תחילה סירב הבית הלבן למסור את הנתונים, אלא שאז פנתה העמותה לבית המשפט וביקשה לקבוע כי על הממשל לספק אותם כחלק מחוק חופש המידע. ממשל אובמה, שחשש מפסיקה תקדימית שתחייב אותו לחשוף מידע רב יותר בהמשך, החליט להתפשר עם העמותה ולהתחיל להפיץ את הנתונים לציבור.

מאז פורסמו כמה פעמים רישומי אישורי הכניסה, כאשר לפני חודש - ב-27 באפריל - הופצו נתונים לגבי 2.2 מיליון אישורי כניסה. הנתונים שפורסמו היו בעיכוב של שלושה חודשים - אישורי הכניסה העדכניים ביותר הם מינואר השנה.

ה"וושינגטון פוסט" החליט לבצע ניתוח עומק של מאגר הנתונים באמצעות מנוע חיפוש מיוחד שנבנה לצורך כך. אחרי שורה של חיפושים, איתרו תחקירני העיתון שורה ארוכה של לוביסטים בכירים בוושינגטון, שבאו באופן קבוע לבית הלבן.

התחקיר של ה"וושינגטון פוסט" חשף שרוב הלוביסטים שבאים למקום מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית, עם ארגונים ליברליים ועם חברות עסקיות. לחלק גדול מהם יש קשרים ארוכי שנים עם הנשיא אובמה ועם יועציו הבכירים. ממצאי התחקיר עומדים בסתירה להצהרותיו של אובמה, שלפיהן הוא יפעל לצמצום השפעת הלוביסטים על הבית הלבן ועל הממשל בכלל.

התחקיר חשף עוד כי מדי יום מונפקים 2,600 אישורי כניסה לבית הלבן ולמשרדי הממשל שמסונפים לו, כגון המועצה לביטחון לאומי. האורחים מגיעים לפגישות עם יועצי אובמה, לקבלות פנים וטקסים, לסיורים מאורגנים בבית הלבן ואפילו למשחקי כדורסל או באולינג עם הנשיא.

לצד שמות של לוביסטים רבים, פקידי ממשל ומנהיגים זרים, הופיעו במאגר הנתונים גם אורחים כמו השחקן ג'ורג' קלוני - שביקר בבית הלבן שלוש פעמים בשלוש השנים האחרונות - ואשת הטלוויזיה אופרה ווינפרי שביקרה שם חמש פעמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו