בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשות לאונסק"ו: הכירו בכפר בתיר כאתר מורשת עולמי

הפלסטינים, שהתקבלו כחברים מלאים בארגון בסוף אוקטובר האחרון, מגישים את הבקשה בהליך חירום כדי למנוע את בניית גדר ההפרדה בכפר

43תגובות

הרשות הפלסטינית תגיש היום לארגון התרבות, המדע והחינוך של האו"ם, אונסק"ו, בקשה להכיר בטראסות העתיקות של הכפר בתיר אתר מורשת עולמי. הסיבה לצעד היא ניסיון של הרשות למנוע את בניית גדר ההפרדה על אדמותיו, ליד בית לחם. את מסמך הבקשה הרשמי יעבירו היום מוכתר הכפר בתיר והשגריר הפלסטיני באונסק"ו למזכירות הארגון. ב-24 ביוני תתכנס בסנט פטרבורג הוועידה השנתית של ועדת המורשת העולמית. הפלסטינים, שהתקבלו לחברות מלאה באונסק"ו בסוף אוקטובר האחרון, מגישים את הבקשה בהליך חירום, המאפשר דיון מהיר באתרים הנמצאים בסכנת הריסה ושהכנסתם לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו עשויה למנוע פגיעה בהם.

מסמך הבקשה הפלסטיני מוגש על ידי משרד התיירות והעתיקות הפלסטיני וחתום על ידי יושב ראש הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן). במסמך, על פני 72 עמודים, טוענת הרשות הפלסטינית כי הטראסות העתיקות, הכוללות מערכת השקיה ייחודית של אלפי שנים, "נמצאות בסכנה בשל גדר ההפרדה הנבנית באזור על ידי ממשלת ישראל".

במסמך נכתב כי לאור העובדה שבית המשפט העליון בישראל צפוי לפסוק בעניין תוואי הגדר באזור בתקופה הקרובה, "יש לדון בבקשה בהליך חירום, כדי לשמור על הערך האוניברסלי היוצא דופן של האזור ולמנוע הרס בלתי הפיך".

הרשות טוענת כי הבנייה בהתנחלויות באזור מאיימת על הטראסות ועל הכפרים הסמוכים. "הבנייה של בתים, כבישים ותשתיות בעבור מתנחלים ישראלים בלבד גרמה לכך שהאזור ותושביו נכלאו בתוך מובלעת, והדבר מאיים על שלמות הנוף ועל האיזון האקולוגי והסביבתי", נכתב במסמך.

מקור המעורה בסוגיה סיפר שבשבועות האחרונים התנהל מאבק פוליטי פנימי בתוך הרשות הפלסטינית בדבר הגשת הבקשה לוועדת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. אחרי שהרשות התקבלה לארגון ואשררה את האמנות השונות שלו, הציע משרד התיירות הפלסטיני להגיש את כנסיית המולד בבית לחם למעומדות לאתר מורשת עולמית, בעיקר כמהלך פוליטי שנועד לסמן ריבונות.

הפלסטינים אכן הגישו את כנסיית המולד, גם כן בבקשה לדיון בהליך חירום, אולם הבינו במהרה כי מדובר בכישלון ידוע מראש, שכן כנסיית המולד אינה אתר שנמצא בסכנת הריסה. במקביל, החלו תושבי הכפר בתיר, שהבינו שהכרזה על הטרסות כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו עשויה לעצור את הדחפורים הבונים את גדר ההפרדה, להפעיל לחץ על יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן.

התושבים, שזכו לגיבוי ולתמיכה של נציגי אונסק"ו ברמאללה, דרשו מאבו מאזן להגיש את המועמדות של הטרסות במקום את זו של כנסיית המולד. הם הסבירו כי במקרה שלהם אין מדובר בסוגיה פוליטית סמלית, אלא בסכנה ממשית ומיידית לכפר ולטרסות.

למרות התנגדות עזה מצד משרד התיירות הפלסטיני, שתמך בהגשת המועמדות של כנסיית המולד, הלחץ על אבו מאזן עבד. ביום שישי החליט יושב ראש הרשות להגיש את הטרסות של בתיר לוועדת אתרי המורשת העולמית וחתם על מסמך הבקשה הרשמי.

הכפר בתיר, חמישה ק"מ ממערב לבית לחם, יושב מעל נחל רפאים ומסילת הברזל לירושלים. הוא נחשב למקום האחרון בהרי יהודה שעדיין משמר את הנוף המסורתי של חקלאות טרסות, הקיימת באזור עוד מהתקופה הרומית. הטרסות העתיקות כוללות מערכת השקיה עתיקה, המחלקת את המים בין המשפחות בכפר.

תושבי הכפר הם הפלסטינים היחידים שהורשו להמשיך ולעבד את אדמותיהם מעבר לקו הירוק, בשטח ישראל, בתום מלחמת השחרור, והדבר אף עוגן בהסכמי שביתת הנשק ברודוס ב-1949. לצד ההסכם הכתוב היה גם הסכם בעל פה בין משה דיין לראשי הכפר, שבתמורה להיתר לעבד את האדמות יימנעו התושבים פגיעה במסילת הברזל וברכבת.

הקמת גדר ההפרדה בתוך נחל רפאים סמוך לקו הירוק, בין מסילת הרכבת לבין הכפר, עתידה להפריד את התושבים מכ-3,000 דונם של אדמותיהם, והדבר עלול להביא להפרה של ההסכם הבינלאומי הרשמי ושל ההסכם הלא רשמי. מאז 2005 מנהלים התושבים קרב משפטי בתוואי גדר ההפרדה, בשורה של דיוני בג"ץ. שופטי בג"ץ שמעו את טענות התושבים והמדינה וצפויים להודיע בקרוב על החלטתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו