בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולפנה לפשע מושלם

זעקות הקוזקים הנגזלים העולות מההתנחלויות דחקו הצידה את השאלה בתשובה: מי ייתן את הדין על הפשעים שביצעו המעורבים בבניית גבעת האולפנה

24תגובות

פרשת גבעת האולפנה תפרנס בשנים הבאות פקולטות למשפטים בעולם. נדירים המקרים שבהם עבריינים רבים כל כך יוצאים נקיים כל כך, למרות ראיות רבות כל כך על פשעים רבים כל כך. התגובה הסוערת של המתנחלים ופטרוניהם מזכירה קריז של נרקומן, שלאחר שנים של התמכרות לסם אולץ להיגמל ממנו ללא הכנה מוקדמת. זעקות הקוזקים הנגזלים שעולות מההתנחלויות ומהכנסת בלעו את מחאת הקורבנות האמיתיים ודחקו הצדה שתי שאלות חשובות: מי נתן את הדין על פרשת המרמה הזאת ומי ישלם את הנזק?

אין מדובר בחילוקי דעות בין המדינה לבין בעלי הקרקע הפלסטינים, שהשכונה הוקמה על אדמתם וארגון "יש דין" מסייע בידם. בתשובה לבג"ץ שללה פרקליטות המדינה מכל וכל את הטענות בדבר עסקת מכירה כשרה בין בעל הקרקע לבין חברת "אמנה", יזם המקרקעין של מועצת יש"ע. המינהל האזרחי אישר, כי הסכם הרכישה היה פיקטיבי: שם המוכר על מסמכי הרכישה אינו הבעלים הרשום של החלקה, ולא היה מעולם הבעלים שלו. זאת ועוד, קצין מטה מקרקעין במינהל כתב לפני יותר משנתיים, כי חברת אמנה ידעה שה"מוכר" אינו הבעלים החוקי של הקרקע שכן שמו לא היה זהה לשם האיש הרשום בספר המקרקעין. "המוכר" היה בן שבע בעת רישום המקרקעין.

הסכם הרכישה לא אושר על ידי שום רשות. אף שמדובר במקרקעין מוסדרים הרשומים בספרי הטאבו, לא בוצע רישום בטאבו ואף לא ניתן היתר עסקה מטעם המינהל האזרחי. חיים לוינסון דיווח לפני שבועיים ב"הארץ", כי ממסמכים שהגישו תושבי המקום לבג"ץ עולה, שהחברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל, שבנתה את השכונה, הגישה לבנק טפחות מסמכים שקריים, שעל פיהם הבתים הוקמו כביכול על אדמות של ההסתדרות הציונית (כלומר, "אדמות מדינה") ולא על קרקע פרטית פלסטינית.

יואל צור, מנהל החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל, הודה בחקירתו במשטרה, כי הוא בנה את הבתים אף שבקשתו לאישורי בנייה נדחתה בידי הרשויות. לשאלת החוקר מדוע בנה ללא היתר השיב צור, כי מאחר שמשרד השיכון היה שותף להכנת התוכנית ולמימון התשתיות, הוא סבר לתומו כי אין שום מניעה לבנות את הבתים. צור האשים אפוא את פקידי משרד השיכון בשותפות לדבר עבירה על ידי העברת כספי ציבור למיזם בנייה לא חוקי בעליל. החקירה המשטרתית שהחלה לפני כחמש שנים לא הפיקה שום מעצר או כתב אישום.

בתשובה לשאלה מי ייתן את הדין בפרשה הזאת, מסר לי דובר משרד המשפטים לפני כשבועיים: "אנחנו ממתינים להתייחסות הגורמים הרלוונטיים". בהודעה נוספת, שהגיעה אלי מהמשרד בשבוע שעבר, ביקש הדובר לעדכן, כי "מבדיקתנו עולה כי לא נוכל להתייחס לעניין זה". אולי לכך התכוון ראש הממשלה כשהבטיח, כי "תביעות משפטיות לא יהיו דרך לפגוע בהתיישבות".

גבעת האולפנה היא היוצא מן הכלל שאינו מלמד על הכלל. ברחבי הגדה המערבית פזורים מאות בתים שהוקמו על אדמות שהושגו במרמה. במקרים נדירים בג"ץ מורה להחזיר את הגזילה לבעליה. עד היום לא נתן שום יזם-מתנחל את הדין על עשרות תיקים של זיוף, מרמה או בנייה בלא היתר.

ומה בקשר לשאלה מי ישלם בעבור הוצאות המשפט, ניסור הבתים והעתקתם לאתר החדש? כולנו, כולל אנשי הצדק החברתי, שאצלם צדק הוא עניין לישראלים בלבד.

עלה התאנה

בתוך שפע הגילויים על מלחמת לבנון הראשונה, במלאות 30 שנה לאסונה, נדחק לקרן זווית יום השנה ה-30 למות שיחות האוטונומיה בין ישראל למצרים, בתיווך ארצות הברית, שנפסקו עם פרוץ המלחמה. כעבור יותר מעשור שלף יצחק רבין את עקרונות הפרק הפלסטיני בהסכם קמפ-דייוויד, הנושא את חתימת מנחם בגין, והעתיקם להסכם אוסלו.

האלוף בדימוס שלמה גזית, שהיה ראש אמ"ן בתקופת ממשלת בגין, כתב בטור השבועי המקוון שלו בשבוע שעבר, כי ראש הממשלה אז העריך שמצרים ראתה את החלק הרב-צדדי של ההסכם כ"עלה תאנה" שנועד להרחיק ממנה את החשד של הזנחת העניין הפלסטיני. "אנו באמ"ן גרסנו, כי השלום הבילטראלי עם מצרים לא יאפשר נורמליזציה בין שתי המדינות ללא פתרון הבעיה הפלסטינית", כתב גזית. "ישראל איננה אשמה בהתפתחויות הדרמטיות שפקדו את מצרים בשנה וחצי האחרונות, שכן לא אנו הבאנו לנפילת משטר מובארק", המשיך גזית, "אולם אנו עתידים לאכול בעתיד הנראה לעין את התבשיל שבישלנו ב-35 השנים האחרונות; ישראל נמנעה מלאפשר אוטונומיה לפלסטינים, ישראל אימצה מדיניות של התנחלות מסיבית הסוגרת כל אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ואף לאחר הסכמי אוסלו, 15 שנים לאחר מכן, המשכנו בפועל באותו קו".

גזית מסכם באומרו, כי אם ישראל לא תשכיל להבין זאת, העם המצרי יכריע בשבילה בוויכוח בין הערכת בגין להערכת אמ"ן ויוכיח, כי הדאגה לפלסטינים לא היתה עלה תאנה. ספק רב אם ויכוח מעין זה היה יכול להתקיים היום. עם אלקינים ודנונים לא היה בגין מחזיר למצרים אפילו צריף אחד בימית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו