בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפלסטינים: הסכם הוותיקן וישראל מכיר בסיפוח שטחי 67'

נציגי הקהילה הנוצרית בבירה ובגדה מסתייגים מטיוטת ההסכם בין ישראל לכס הקדוש, וטוענים כי משתמעת ממנה הכרה בריבונות ישראל מעבר לקו הירוק

42תגובות

טיוטת ההסכם הכלכלי בין ישראל לוותיקן אינה מבחינה בין ישראל הריבונית לבין השטחים שנכבשו ב-1967. לדברי גורמים פלסטיניים, מההסכם המתגבש משתמעת הכרה עקיפה בסיפוח ירושלים המזרחית ובהחלת החוק הישראלי על שטחים בגדה המערבית. חברי הקהילות הנוצריות בירושלים ובגדה המערבית קיימו באחרונה כמה פגישות חירום בעניין ואף יצרו קשר עם הוותיקן, כדי להבהיר שאין מדובר בהסכם טכני בלבד, ושלהיעדר הבחנה בעניין יהיו השלכות קשות.

באחרונה העבירה גם צרפת, מגינת המקומות הקדושים בארץ, מסר דומה לוותיקן. המדינה חוששת מההכרה המובלעת בסיפוח, וכן מהשלכות כלכליות על הקהילות הנוצריות, על המוסדות הנוצריים שלה בארץ והקהילות הקשורות בהם. עם זאת, מקור יודע דבר אמר ל"הארץ" שאין בטיוטה דבר שעלול לפגוע בפלסטינים, וכי ההסכם הוא עם ישראל הריבונית, בזהות המוכרת שלה מבחינה בינלאומית ולפיכך אין כל צורך בסעיף הבהרה מקדים.

היום ומחר ייפגשו ברומא חברי הוועדה הדו-צדדית הקבועה של ישראל והוותיקן, על מנת לדון בנושאים שנויים במחלוקת. ככל הנראה לא צפויה חתימה, אולם שני הצדדים דיווחו על התקדמות.

אי-פי

המו"מ בין ישראל לוותיקן נמשך כבר 13 שנה - כ-11 שנים יותר מהשנתיים שנקצבו לו בהסכם היסוד שנחתם ב-1993, והביא לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. בעת המו"מ על הסכם היסוד, ישראל דחקה בוותיקן לכונן יחסים דיפלומטיים עוד לפני שלובנו כל הסוגיות המשפטיות והפיסקאליות שנוגעות למעמד הכנסייה הקתולית בארץ ומוסדותיה. משום כך, נקבע בהסכם שתת-ועדות ידונו בנפרד בהיבטים אלו ויגיעו להסכמים.

ההסכם המשפטי ("הסכם אישיות משפטית") נחתם ב-10 בנובמבר 1997, אך מעולם לא אושרר בישראל. הדיונים בסוגיה הפיסקאלית התחילו ב-1999 ולא הסתיימו עד היום. הם נוגעים לזכויות הקניין והפעילות הקניינית של מוסדות כנסייתיים, ולשאלות של תשלום מסים לישראל ופטורים ממיסוי על פעילויות ומוסדות.

כמו כן, הצדדים החליטו לנתק מנוסח ההסכם רשימה של מוסדות ואתרים משני צדי הקו הירוק, שהם צופים שלא יוכלו לפתור בקרוב את המחלוקות עליהם. ברשימה נפרדת זו כלולים, בין השאר, מבנים ושטחים שהתעוררו לגביהם סכסוכי בעלות וחזקה, שישראל הפקיעה או הכריזה כרכוש נפקדים והכנסייה מבקשת להחזיר לחזקתה, או אתרים שישראל הכריזה כשטח ציבורי ולדעת הכנסייה יש להכיר בהם כשטח פרטי.

בחודשים האחרונים החלו להגיע לארגונים לא ממשלתיים ולקהילות הנוצריות בארץ פרטים בעניין תוכן ההסכם, ומה שהוצג כמחדל של הוותיקן. ל"הארץ" נודע כי הגורמים ששיתפו בחששותיהם את הקהילה הנוצרית הפלסטינית וארגונים לא ממשלתיים העדיפו שלא לפנות מיד לרשות הפלסטינית, מתוך אי-אמון ביכולתה לפעול לבד במישור הדיפלומטי והמשפטי הזה.

בלומברג

בטיוטת ההסכם שהגיעה לידי "הארץ", בגרסתה מה-25 בינואר השנה, נראה שההפניה במסמך היא לחקיקה הישראלית באופן כללי, ואינה כוללת התייחסות למעמדה ככוח כובש לפי המשפט הבינלאומי. לדברי משפטן פלסטיני, המשקף את עמדתן של הקהילות הנוצריות הפלסטיניות בעניין ההסכם המתגבש, פעמים רבות יש בהסכמים דו-צדדיים סעיף המגדיר את המלה "ישראל" ומבחין בין שני צדי הקו הירוק. לדבריו, ההגדרה "חוק ישראלי" ללא כל הבהרה וסיוג, היא תקדים מסוכן ויש בה משום הכרה משתמעת בסיפוח ירושלים המזרחית ובשלטון האזרחי הישראלי בשטחי הגדה המערבית - שם נמצא מספר רב של אתרים שברשימה הנפרדת.

עם זאת, מקור יודע דבר דחה פרשנות זו ואמר ל"הארץ" שאין בהסכם התייחסות גיאוגרפית לשום מוסד שמוזכר, וכי הוא אינו מהווה משא ומתן בעניין מעמד המוסדות במזרח ירושלים. לדבריו, ההסכם מכיר בכך שלכנסייה מחויבויות אך גם חסינויות, בשל אופיין המיוחד של הכנסייה והדת. הגורם הוסיף כי ההסכם נעשה עם ישראל בזהות המוכרת שלה מבחינה בינלאומית. מקור במשרד החוץ, שאינו מכיר את טיוטת ההסכם, אמר שעמדת הוותיקן ברורה ומוכרת למשרד, ולא השתנתה: הוותיקן אינו מכיר בריבונות ישראל מעבר לקו הירוק.

כמה מהמתנגדים להסכם שיתפו בחששותיהם את הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי, שמאגד 57 מדינות. בסוף פברואר 2012 שלח אקמלדין אהסאנוגלו, מזכ"ל הארגון, מכתב לממונה על קשרים עם מדינות בוותיקן, הארכיבישוף דומיניק ממברטי. בחילופי המכתבים, שהגיעו לידי "הארץ", כתב אהסאנוגלו שארגונו מקווה שהמו"מ יעלה בקנה אחד עם העמדות הידועות של הוותיקן, ולא תשתמע ממנו הכרה בסיפוח מזרח ירושלים ובמדיניות לא חוקית אחרת בהתאם למשפט הבינלאומי.

בתחילת מאי ענה הארכיבישוף שההסכם המתגבש אינו מייצג כל שינוי בעמדת הכס הקדוש. "הכנסייה, בשימת לב מיוחד לשאלות פיסקאליות, מבקשת ממדינת ישראל להתייחס למוסדותיה באורח הוגן, היכן שמדינת ישראל מפעילה את סמכותה דה פקטו, בלי לקבוע או לקחת בחשבון האם היא עושה זאת כמדינה ריבונית או מדינה כובשת, כלומר בלי להיכנס להיבט הפוליטי של השאלה". עוד נכתב בתשובה כי "הכס הקדוש נשאר מחוץ לסכסוכים חילוניים או פוליטיים בין האומות, אלא אם כן הצדדים או ארגונים בינלאומיים מבקשים מתוך הסכמה את שליחות השלום שלו".

ואולם, תשובות ברוח זו מגבירות את חששותיהם של נציגי הקהילות הנוצריות בארץ, המפרשים אותן ככרסום בעמדת הכנסייה. לדברי פלסטינים נוצרים, ככנסייה וסמכות רוחנית, הוותיקן היה אמור להתחשב במצבם המיוחד של הנוצרים תחת הכיבוש הישראלי. לטענתם, כמדינה, הוא מחויב למשפט הבינלאומי - ולא התחשב בו בניסוח ההסכם עם ישראל.

הטיוטה שתידון בימים אלה עברה שינויים מאז ינואר 2012, אך מקורות פלסטיניים מעריכים שאין מדובר בשינויים דרמטיים. למעשה, העדר האבחנה בין שני חלקי הקו הירוק כבר היה בהסכם המשפטי (שלא אושרר). הרב דוד רוזן, שפעל לכינון היחסים הדיפלומטיים והמנהל הבינלאומי של המחלקה לעניינים בין-דתיים בוועד האמריקאי-יהודי, ראה בדבר הישג לישראל. "הכנסייה הקתולית לא רק הדגישה מחדש את הכרתה בריבונות העם היהודי במולדת ההיסטורית שלו, אלא גם רשמה את המוסדות שלה תחת הסמכות החוקית הישראלית - בהם מוסדות במזרח ירושלים", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו