בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רבע מיליון פלסטינים שיצאו לחו"ל מ-67' לא הורשו לשוב

לפי נוהל חשאי, נשללה זכאותם לתושבות של מאה אלף תושבי רצועת עזה ו-140 אלף תושבי איו"ש. המוקד להגנת הפרט: הפרה חמורה של החוק הבינ"ל

67תגובות

ישראל שללה מאז 1967 ועד להקמת הרשות הפלסטינית ב-1994 את תושבותם של יותר ממאה אלף תושבי רצועת עזה, שיצאו לחו"ל ולא יכלו לחזור. הנתון הזה מצטרף לנתון אחר: 140 אלף תושבים שיצאו מהגדה המערבית באותה תקופה ולא שבו אליה בתוך שלוש שנים וחצי, שעליו פורסם ב"הארץ" לפני כשנה. משמעות הדבר היא שבסך הכל גורשו באותן שנים מהשטחים כרבע מיליון איש. מאחר שהריבוי הטבעי ברצועה הוא 3.3% בשנה, הרחקתם מהאזור צמצמה את מספר התושבים ביותר מעשרה אחוזים. חלק ניכר מהם היו סטודנטים, בעלי מקצועות חופשיים שעבדו בחו"ל ופועלים שיצאו לעבוד במדינות המפרץ.

את המידע לגבי תושבי עזה מסר השבוע מתאם פעולות הממשלה בשטחים למוקד להגנת הפרט, במענה לפנייה מכוח חופש המידע. במכתב שנשלח לארגון נאמר כי התושבות נשללה מ-44,730 תושבים שהעתיקו באותה עת את חייהם מהרצועה לשבע שנים ויותר.

54,730 תושבים שלא התייצבו למפקד 1981 ו-7,249 תושבים שלא התייצבו למפקד 1988. עוד נמסר כי 15 אלף איש מבין אלה שתושבותם נשללה הם בני 90 ויותר. במענה לשאלת המוקד להגנת הפרט, מסר דובר המתאם כי היו מספר דרכים שבהן יכול היה תושב פלסטיני לקבל בחזרה את תעודת הזהות שלו, אך בגלל מגבלות משאבים לא ניתן לאתר את הסיבות שבגינן הוחזר המעמד.

במאי 2011 פורסם לראשונה ב"הארץ" כי ישראל הפעילה נוהל חשאי (בקיצור חל"ת - חדלו להיות תושבים) לשלילת תעודות התושב של פלסטינים. תושב השטחים שיצא לחו"ל נדרש להפקיד את תעודת הזהות שלו במעבר הגבול, וקיבל "כרטיס יוצא". הכרטיס היה תקף לשלוש שנים, אך ניתן היה להאריך את תוקפו שלוש פעמים, בכל פעם למשך שנה. על פי הנוהל, אם פלסטיני לא שב חצי שנה לאחר שתוקף כרטיסו פג, הבקר במעבר הגבול היה שולח את המסמכים שלו לקמ"ט פנים - כפי שכונה אז הממונה על מרשם האוכלוסין - או למנהל לשכת המרשם האזורית. תושב שלא חזר נרשם כחל"ת - "חדל להיות תושב". בכירים לשעבר במערכת הביטחון אמרו אז ל"הארץ" כי לא היה ידוע להם על הנוהל.

נוהל מוצדק או ניסיון לצמצם את אוכלוסיית הפלסטינים? דברו על זה בפייסבוק

כיום מופעל נוהל דומה על תושבי מזרח ירושלים המחזיקים בתעודת זהות ישראלית. לפי נוהל זה, פלסטיני שעבר ממזרח ירושלים לחו"ל ונעדר מהעיר לשבע שנים מאבד את זכאותו לחזור אליה.

בין הפלסטינים שמצאו עצמם במעמד "חדל להיות תושב" יש סטודנטים שסיימו את לימודיהם בחו"ל, כמו גם אנשי עסקים ופועלים שיצאו לעבוד במדינות המפרץ. בחלוף השנים הקימו רבים מהעוזבים משפחות, כך שמספרם של הפלסטינים שחדלו להיות תושבים וצאצאיהם מגיע היום למאות אלפים. עם זאת, רבים מהם מתו בינתיים. המוקד להגנת הפרט טוען כי השלילה המסיבית של מעמד התושבות מרבבות תושבי השטחים, אשר משמעה גירושם לצמיתות ממולדתם, מהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו