בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלע"ד מקימה מקווה טהרה ממי הגיחון בלב סילוואן

39תגובות

עמותת אלע"ד תקים מקווה טהרה שישתמש במי מעיין הגיחון בלב הכפר הפלסטיני סילוואן במזרח ירושלים. כך אושר שלשום בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים. זהו ככל הנראה המקווה הראשון שיקום בתוך כפר פלסטיני. הפרויקט נעשה בשיתוף עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ובמימון ממשלתי ועירוני.

תוכנית הבינוי כוללת מבנה גדול שיקלוט תיירות ושחולש על פתח היציאה של מעיין הגיחון, בתחתית הכפר, בתחומי הגן הלאומי עיר דוד. יוקמו גם קומה נוספת ומרפסת תצפית מעל המבנה. החלק המעניין ביותר בתוכנית הוא הקמת מקווה טהרה קטן לשימוש הציבור.

באלע"ד מסבירים שאין מדובר במקווה אלא ב"בור טבילה" שנועד לפתור בעיה הקיימת היום, של מבקרים, בעיקר חרדים, שטובלים במקום ללא רשות, בעירום מלא, ומפריעים לתנועת התיירים באתר. "לא פעם נוצרות סיטואציות מביכות במקום. הרעיון הוא ליצור הסדרה של בור טבילה. לא מדובר במקווה סגור אלא בבור בגודל של מטר וחצי על מטר וחצי", אומר דובר אלע"ד אודי רגונס. לשאלת חברי הוועדה, אמר יו"ר אלע"ד דוד בארי כי המקווה יהיה פתוח לציבור, אך הוסיף כי למקווה "צריך לבוא עירומים".

אמיל סלמן

הגן הלאומי עיר דוד, בכפר סילוואן במזרח ירושלים, הוא מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. לפי הערכות, מדי שנה מבקרים בו כ-450 אלף בני אדם. מאז סוף שנות ה-90 הוא מנוהל על ידי אלע"ד, עמותת ימין שעוסקת גם ברכישת בתים וביישוב יהודים במזרח ירושלים. הניהול נעשה מתוקף הסכם בין העמותה לרשות הטבע והגנים.

בשמאל מותחים ביקורת נוקבת על התוכנית ועל הקמת המקווה. "ברור שהמקווה אינו מיועד לתושבים הפלסטינים", אומר הארכיאולוג יוני מזרחי, חבר עמותת "בעמק שווה", המאגדת ארכיאולוגים שמותחים ביקורת על הנעשה בסילוואן. "מעיין הכפר סילואן שימש מאות בשנים מקור המים של התושבים ומאוחר יותר מקום בילוי. ב- 1995 סגרו אותו כדי לעשות במקום חפירה ארכיאולוגית ומאז אף אחד אפילו לא חושב שצריך להנגיש אותו בחזרה לתושבים. זה שלב נוסף בהשתלטות המתנחלים. מה שהתחיל כחפירה ארכיאולוגית לצורכי 'מחקר' ופיתוח האתר הופך שוב לאמצעי המכשיר השתלטות ישראלית על אחד ממקורות הכפר. לצערנו רשויות התכנון הישראליות רואות בחפירות הארכיאולוגיות נכסים ישראליים שיש לשמור עליהם במתחמים סגורים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו