טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר על המשט: גורמי הביטחון הזהירו מאלימות, אך נתניהו לא טיפל כראוי בהתרעות

המבקר מותח ביקורת חריפה על רה"מ ושר הביטחון, שלא בחנו באופן מסודר את תוכנית ההשתלטות, וקובע ששרים שהעלו ספקות - הושתקו

תגובות

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס פרסם היום בצהריים (רביעי) את דו"ח הביקורת על אירועי משט המרמרה לעזה, שהתרחשו במאי 2010. הדו"ח מותח ביקורת חריפה על התנהלות הדרג המדיני, וקובע כי תהליך קבלת ההחלטות היה לקוי, הדיונים היו חפוזים ושטחיים, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מודר, ולא היתה התייחסות לתרחישי קיצון של עימות אלים. הגורם האחראי, לפי המבקר, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדו"ח מתפרש על פני 153 עמודים ועוסק הן בתפקוד הדרג המדיני באירוע המשט הטורקי, הן ביישום חוק המטה לביטחון לאומי (מל"ל) והן בתפקוד מערך ההסברה הלאומי. כזכור, במהלך ההשתלטות על על ספינת המרמרה ב-31 במאי 2010, נתקלו החיילים בהתנגדות קשה מצד הפעילים, וירו למוות בתשעה מהם.

"בתהליך קבלת ההחלטות בעניין הטיפול במשט הטורקי לעזה, שאותו הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושהיה באחריותו, נתגלו ליקויים מהותיים ומשמעותיים", כתב לינדנשטראוס בדו"ח. "תהליך קבלת ההחלטות אצל ראש הממשלה נעשה ללא עבודת מטה סדורה, מתואמת ומתועדת וזאת חרף ההכרה של הדרג המדיני הבכיר ושל צמרת צה"ל וגורמי המודיעין בחריגותו של המשט הטורקי לעומת המשטים הקודמים".

מבקר המדינה הצביע על כך שלמרות שנתניהו הבין כי מדובר באירוע חריג בהיקפו והיה מעורב באופן אישי בהיערכות אליו, הוא לא השכיל להפנים כי עצירת המשט בכוח עלולה להביא לעימות אלים על סיפון ה"מאווי מרמרה", שיגרור הרוגים ופצועים רבים.

בדו"ח מובאים שורה של מקרים בהם גורמים שונים, ובראשם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, התריעו מפני תגובה אלימה של משתתפי המשט. כמה שבועות לפני המשט אשכנזי אף שלח מכתב לנתניהו ולשר הביטחון אהוד ברק, בו המליץ לפעול לסיכול המשט בדרכים מדיניות - לפני ההחלטה על עצירה בכוח. לפי הדו"ח, מיום שליחת המכתב ועד הגעת המשט לחופי עזה, נפגשו נתניהו ואשכנזי ארבע פעמים לפגישות עבודה, במהלכן עלו הדברים.

אלוף במטכ"ל התריע: "סביר להניח שיהיו נפגעים ויש להיערך לכך"

ב-6 במאי, שלושה וחצי שבועות לפני ההשתלטות על המשט, כינס ברק דיון היערכות למשט. הרמטכ"ל אשכנזי הזהיר כי ייתכנו ניסיונות לפגוע בספינות חיל הים מצד פעילים פלסטינים מרצועת עזה. "חשוב שהדרג המדיני יבין מה אנחנו נראה כאן", אמר אשכנזי בדיון אצל שר הביטחון. "זה אירוע עם חיכוך ועם פרופיל תקשורתי מאוד גבוה".

באותו הדיון הנחה ברק להיערך לאפשרות שנוסעי המשט יפתחו באש לעבר לוחמי השייטת, ולהקפיד להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים. ברק הנחה להציג את הדברים לנתניהו. "צריך שהוא ידע", אמר שר הביטחון. "למצוא זמן להציג את זה במהירות לפני שזה נכנס לפיינל". המבקר מציין כי סיכום של אותו דיון הועבר למזכירו הצבאי של ראש הממשלה, האלוף יוחנן לוקר.

שבוע לאחר מכן, שוב בדיון שכינס שר הביטחון, חזר ברק על החשש שנוסעי המשט יתקפו את חיילי צה"ל באמצעות נשק. "אני מקווה שזה לא יקרה, במקרים הקודמים זה לא קרה", השיב לו מפקד חיל הים דאז, האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, וציין כי הסבירות לירי על החיילים אינה גבוהה.

דובר צה"ל

הדו"ח מזכיר גם דיון במטכ"ל שהתקיים כעשרה ימים לפני המשט, במהלכו הזהיר קצין בכיר בדרגת אלוף מפני אלימות. "הנחת העבודה היא שתהיה התנגדות", אמר הקצין הבכיר. "יש לעשות הכל כדי לבצע את ההשתלטות במינימום נפגעים. עם זאת סביר להניח שיהיו נפגעים בשלב זה ויש להיערך לכך".

יומיים לאחר מכן אמר הרמטכ"ל אשכנזי דברים דומים בדיון בלשכתו. "עמידה במשימה כפי שהוגדרה לצה"ל תביא, בדרך הפעולה המתוכננת, לעימות עם המפליגים הזרים וליצירת פרובוקציה שתכליתה הישג תודעתי וליבוי הביקורת הקיימת ממילא על מדינת ישראל", הדגיש.

גם בדיון "השביעייה" היחיד בנושא המשט, שהתקיים חמישה ימים לפני ההשתלטות, התריע הרמטכ"ל אשכנזי שההשתלטות תביא לעימות אלים. "אני רוצה להבהיר שזה לא דבר פשוט אבל אנחנו נעשה את זה. זה לא אירוע של שתי דקות", אמר. "מי שרוצה לעשות מזה דרמה - יש פה חומר בערה ליומיים שלושה. לא לשעה... אין לי ספק שיופעל שם כוח. שזה יהיה ברור. האנשים יתעמתו איתנו. אני חושב שזאת אשליה לחשוב שאם עכשיו עשרים איש יצנחו על אוניה שבה יש כארבע מאות איש ימחאו להם כפיים. הם יאבקו איתם".

נתניהו: לא קיבלתי מידע חריג על מסוכנות המשט והאפשרות להרג הפעילים

אל מול רשימת הדוגמאות הארוכה שמונה המבקר, כולל הדו"ח גם את הסבריו של נתניהו לשאלה אם ידע או הבין שההשתלטות על המשט עלולה להידרדר לעימות אלים. נתניהו ולשכתו הודו בפני המבקר כי כל סיכומי הדיונים הרלוונטיים הועברו לידיעתו של ראש הממשלה. עם זאת, נתניהו טען כי באף אחד מהדיונים או המסמכים שהועברו לעיונו לא עלתה האפשרות של עימות אלים. "הרמטכ"ל לא העלה את נושא מסוכנותם של משתתפי המשט או את החשש מפני אלימות", מסרה לשכת ראש הממשלה למבקר ולצוותו. "...בדיון של שר הביטחון, האפשרות למסוכנות המשט בגלל גודלו או אפשרות הפעלת אש נאמדה כזניחה".

נתניהו ולשכתו העבירו למבקר המדינה כמה התייחסויות לאחר כל אחת מטיוטות הדו"ח, ובכולן חזרו על הטענה כי "לכל אורך הדרך לא עלתה האפשרות שהצבא אינו ערוך להתמודדות עם המשט". משרד ראש הממשלה מסר למבקר כי בישיבת "השביעייה" הוצגה התוכנית הצבאית באופן כללי, תוך הדגשה שהצבא ערוך לאיומים שנצפו.

אוליבייה פיטוסי

"לא עלתה בעיה במישור ההתמודדות הצבאית ולא עלה מידע חריג באשר למסוכנות המשט או האפשרות להרג משתתפיו, אשר הצריך את התערבותו של ראש הממשלה או השרים בירידה לפרטי ההיערכות הצבאית", הדגיש משרד ראש הממשלה בפני המבקר. לפי הדו"ח, נתניהו עצמו אמר בפגישה עם המבקר כי "לא עלתה בשום מקום, בשום דיון, לא עם אף אחד, לא עם שר הביטחון, ולא עם הרמטכ"ל ולא עם מפקד חיל הים... לא עלתה בשום מקום בעיה מבצעית".

טענותיו של נתניהו בעניין זה תמוהות לאור הציטוטים שמובאים בדו"ח מאותה ישיבת "שביעייה", מהם עולה כי לפחות שלושה שרים העלו ספקות לגבי התוכנית של צה"ל וניסו לרדת לפרטיה – אך הושתקו.

כך למשל, שאל השר דן מרידור את הרמטכ"ל אשכנזי במהלך הדיון: "יש לך מספיק אנשים?". תגובתו של אשכנזי דווקא מצביעה על כך שהועלו בעיות מבצעיות. "לא יהיו (מספיק אנשים, ב"ר) בהתחלה.... אז זה יהיה בהדרגה", אמר. "אנחנו עולים עם נשק באופן סלקטיבי, לא כולם, אבל אין ברירה, כי יכול להיות שיירו במישהו". השר בני בגין פנה לאשכנזי עם שאלה נוספת. "מה האפשרות שלהם לחסום את הדרך לגשר?", אמר. הרמטכ"ל השיב כי ישנה אפשרות כזאת, "אבל אני מניח שבסוף בכוח נצליח לעשות את זה".

השר משה (בוגי) יעלון סיפר גם הוא לאנשי המבקר שהשרים העלו במהלך הישיבה שאלות על ההשתלטות, אך שר הביטחון מנע את העלאת השאלות הנוגעות לפן הצבאי. ברק דרש שהדיון יעבור לעסוק בהסברה. לדברי יעלון, נתניהו גיבה את ברק בעניין זה. "אחרי המשט שמעתי להפתעתי במסיבת העיתונאים (של ברק, ב"ר) שהמבצע אושר על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ופורום השביעייה – זה הקפיץ אותי", אמר יעלון.

לינדנשטראוס: "גורמי הביטחון העריכו שהאירוע עלול להגיע לשימוש בנשק"

המבקר חוזר יותר מחמש פעמים על טענות נתניהו ולשכתו - לפיהן לא הועלתה בפני ראש הממשלה האפשרות שהאירוע עלול להידרדר לאלימות - אך לבסוף המבקר דוחה אותן. לינדנשטראוס קובע כי בפני נתניהו כן הוצגו הערכות לגבי אפשרות לעימות אלים. "הערכות צה"ל כפי שהוצגו בפני הדרג המדיני, ובכלל זה בפני ראש הממשלה, היו אמנם, שיש ביכולת צה"ל לעצור את המשט", כתב לינדנשטראוס בדו"ח. "אולם הגורמים הביטחוניים השונים, ובהם שר הביטחון והרמטכ"ל, העריכו כי המדובר באירוע עם חיכוך, אשר עלול להגיע עד כדי שימוש בנשק ופתיחה באש נגד כוחותינו, וכי הנחת המוצא הייתה שתהא התנגדות לפעילות צה"ל, וכי יהיה עימות עם המפליגים במשט".

לינדנשטראוס הוסיף: "בביקורת לא נמצא, כי שר הביטחון בדק את מוכנות צה"ל להתמודד עם דרכי פעולה מסוכנות מצד נוסעי המשט, אף שהוא עצמו הצביע על דרך פעולה מסוכנת מצד נוסעי המשט... לדעת מבקר המדינה ראוי היה לו הדרג המדיני, ובכלל זה ראש הממשלה ושרי ה'שביעייה', היו בוחנים בדיון מתוכנן ובאופן סדור את הפעולה הצבאית, יעדיה והדרכים למימושה; וזאת, נוכח ההשלכות הרחבות שהם עצמם הבינו שיש לפעולה ולתוצאותיה בכל התחומים". עם זאת, המבקר העיר גם לדרג הצבאי על כך "שלא הדגיש ולא חידד עד תום בפני ראש הממשלה את המשמעויות האפשריות מהתמודדות עם תגובה אלימה".

תגובות

לשכת ראש הממשלה: "במבחן התוצאה אזרחי ישראל נהנים מביטחון שלא היה כמותו מזה שנים רבות. הביטחון ממנו נהנים אזרחי ישראל הוא תוצאה ישירה של ניהול אחראי ומדיניות נחושה. הדיונים הביטחוניים שמתקיימים בשלוש השנים האחרונות הם חסרי תקדים בהיקפם ובעומקם ויעידו על כך המשתתפים בהם".

אהוד ברק: "שר הביטחון מקבל את הביקורת ויפעל כבעבר, כדי שבמערכת הביטחון ובצה"ל יתקנו את כל הדרוש תיקון. כך צריך לעשות וכך אכן נעשה".

דובר צה"ל: "צה"ל מברך על קיום ביקורת מטעם מבקר המדינה, מחויב לשיתוף פעולה מלא עם עורכי הביקורת, לומד ביסודיות את ממצאי הביקורת ומייחס חשיבות רבה לתהליך. יש להדגיש כי מיד לאחר המשט, ומבלי להמתין לכל גוף חיצוני, פעל צה"ל בצורה רחבה ומקיפה לתחקור מכלול ההיבטים מתוך שאיפה אמיתית ויסודית להפיק לקחים וליישמם במהרה. במסגרת זו, הופקו לקחים רבים וחשובים, בכל ההיבטים המרכזיים הקשורים להתמודדות עם משטים ומתוך ראייה רחבה ועתידית. מרביתם של הלקחים כבר יושמו, הלכה למעשה, בהתמודדות עם משטים נוספים שביקשו להפר את הסגר הימי שהוטל על רצועת עזה.

מעל לכל, הרי שועדת טירקל קבעה כי המהלך שנקט צה"ל היה מוצדק לפי כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי וכי תפיסתם של כלי השיט היתה חוקית. כן קבעה הועדה, כי האימונים וההכנות שנעשו לקראת המבצע היו יסודיים מאוד וכי הצבתם של מפקדים בכירים מאוד בשטח, ובכלל זה מפקד חיל הים דאז, ממחישה את הרצינות הרבה שבה התייחס צה"ל למבצע כולו.

"באשר לתיאום עם גופי ההסברה הרלוונטיים הנוספים, צה"ל וחטיבת דובר צה"ל בכלל זה, פעלו בתיאום מלא ככל הניתן עם משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, מתוך גישה אחראית ואקטיבית.

"הודעת דובר צה"ל עוכבה לאור תהליך אישורים בין הדרג הצבאי למדיני והפצת התמונות מן הים התרחשה מאוחר מהמתוכנן בשל צרכים מבצעיים קודמים ותהליך האישורים שנדרש בצה"ל.

"לאור עיכובים אלה, שונו התהליכים הן בתוך צה"ל והן למול הדרג המדיני. יתר על כן, מיד לאחר המשט הופקו הלקחים בנוגע להעברת חומרים ויזואליים במהירות ולכן נרכשו אמצעים מתקדמים ותפיסת ההפעלה הותאמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות