בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נותרנו לבד בעורף

היבט משמעותי אחר שעולה מהדו"ח של מבקר המדינה על אסון הכרמל הוא מידת המוכנות של העורף להתמודדות עם מצבי חירום, ביטחוניים או אחרים

36תגובות

הבעיות החמורות שחושף דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על השריפה ואסון הכרמל, בכל מה שנוגע לאיכות התכנון המוקדם של הרשות המבצעת בישראל ולקבלת ההחלטות בצמרתה, אינן צריכות להפתיע איש - בוודאי לא את מי שעיינו רק לפני כשבוע בדו"חות המבקר על המועצה לביטחון לאומי ובפרשת המשט הטורקי.

היבט משמעותי אחר שעולה מהדו"ח של מבקר המדינה על אסון הכרמל הוא מידת המוכנות של העורף להתמודדות עם מצבי חירום, ביטחוניים או אחרים. שירותי הכיבוי, שנחשפו בכרמל במלוא עליבותם, הם חלק משמעותי מכוחות החילוץ בכל אירוע חירום. מיומנותם ורמת המוכנות של הכבאים קריטיות, בין אם מדובר בשריפת יער קטלנית או במבול טילים ורקטות מלבנון ומאיראן.

כעת, לנוכח הכישלון המסתמן של סבב השיחות בין המעצמות לטהראן במוסקווה ולנוכח החששות הגוברים בעולם מתקיפה ישראלית על אתרי הגרעין האיראניים, נדמה שהבעיה הזו רלוונטית מתמיד.

ישנם מומחים המסבירים לנו שאיום הטילים על העורף פחות חמור מכפי שנדמה במבט ראשון; שציות של האזרחים להנחיות פיקוד העורף ומערכות התרעה משופרות יצמצמו את הנזקים הצפויים ממתקפה. אבל ההגנה על העורף תלויה בתפקודן של רשויות הצלה רבות, הפועלות באופן עצמאי זו מזו. עוצמת השרשרת כולה תלויה בעוצמתה של החוליה החלשה שבה, ומבקר המדינה הגדיר את מכבי האש כחוליה החלשה במובהק זמן רב לפני שאירע האסון בכרמל.

מהדו"ח עולה מחסור חמור באימונים ובתרגילים לכבאים, רמה מבצעית ירודה, פערים גדולים בציוד - כל אלה היו ידועים למקבלי ההחלטות עוד בטרם האסון.

בתפקוד קציני המשטרה והכיבוי הבכירים בשטח בזמן השריפה נתגלו תקלות רבות נוספות, מהגעה באיחור לשטח, דרך היעדר ניסיון לגבש תמונת מצב מהימנה ועד חוסר שליטה בכוחות.

שנה וחצי אחרי האסון בכרמל, הפערים בהיערכות של העורף למלחמה עדיין ניכרים בכל פינה: מצב המקלטים הציבוריים עודנו ירוד, מאות מיליוני שקלים חסרים למרכיבים קריטיים בהגנה (בזמן שסכומי עתק מוקצבים להיערכות להיבטים התקפיים) והמחסור בערכות מגן ליותר משליש מהאוכלוסייה הופך מדאיג יותר לנוכח החשש מזליגת נשק כימי ממאגרי משטר אסד בסוריה.

אין ספק שהרבה נעשה בעורף בעקבות הכישלונות שחשפו מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ואסון הכרמל כעבור ארבע שנים. ספק רב אם די במה שכבר נעשה מאז כדי לתקן את המחדלים. "אני מתקשה להאמין שנתניהו וברק לא מבינים את השלכותיה של מתקפה אפשרית באיראן על העורף הישראלי. הרי לא ייתכן שהם מוכנים במודע להיכשל", אומר בכיר לשעבר במערכת הביטחון, המייעץ לצמרת הישראלית.

לצד התחמקויות הפוליטיקאים, ההתקפות שכבר הפכו לשגרה על המבקר לינדנשטראוס וחילופי ההאשמות בין המעורבים - נשמעו אתמול כצפוי גם הסברים על כך שמצב שירותי הכיבוי השתפר לאין ערוך מאז האסון.

הדיון בעניין זה, כמו בדבר היערכות העורף כולו, מזכיר את המחלוקת המתמשכת באשר לכשירותם של כוחות המילואים. צה"ל אכן הכניס תנופה מרובה בציודן ואימונן של יחידות המילואים, אחרי ההלם של לבנון 2006.

אבל דו"חות המעקב של המבקר עדיין חושפים פערים רבים ומדאיגים. אתמול התקיים בוועדת הכנסת לביקורת המדינה דיון בעניין. קציני מילואים סיפרו שם לח"כים סיפורים מסמרי שיער, מניסיונם האישי. נציגי צה"ל, לעומתם, הסבירו שמדובר בתקלות מקומיות בלבד ושמצבנו מזמן לא היה טוב יותר.

עכשיו נסו תרגיל מחשבתי קטן: על סמך הניסיון המצטבר של החיים כאן, איזו עמדה מעוררת יותר אמון בעיניכם - דאגת האזרח וחשיפות המבקר או דברי ההרגעה של הרשויות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו