בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת גבולות

נתניהו: שמיר בלי שפם

נתניהו למד משמיר את השיטה להרחקת סכנת הוויתורים בלי לומר "לא" לאמריקאים. מומחה למשפט בינלאומי: הריסת בתי סוסיא משמעותה פשע מלחמה

19תגובות

נתניהו למד משמיר את השיטה להרחקת סכנת הוויתורים בלי לומר "לא" לאמריקאים • מומחה למשפט בינלאומי: הריסת בתי סוסיא משמעותה פשע מלחמה

לא קשה לנחש את תגובת בנימין נתניהו, אילו באזכרה לזכר יאסר ערפאת היה מחמוד עבאס אומר: "הראיס צדק כשאמר שהיהודים הם אותם יהודים, והים אותו ים". ככתב המדיני של "הארץ" באותה תקופה הזדמן לי לעקוב מקרוב אחרי מדיניות "הים והערבים" של יצחק שמיר. אותה מדיניות שנתניהו העלה על נס. המלחמה הקרה הסתיימה, אש"ף גורש מלבנון, ארצות הברית הכתה בעיראק, אך שמיר נותר נאמן לאמונתו: גרגר אחד מאדמת ארץ ישראל שווה יותר מכל ההסכמים עם הערבים.

אני זוכר את קריאות השמחה בלשכת ראש הממשלה בחורף 1988, למשמע הבשורה שערפאת לא סיפק לאמריקאים את ההצהרה שהיתה תנאי לפתיחת הדיאלוג בין ממשל רייגן להנהגת אש"ף. למחרת, כשנודע לשמיר שערפאת תיקן את הנוסח והתחייב לשים קץ למאבק המזוין נגד ישראל, השמחה פינתה את מקומה לאכזבה גלויה. שמיר חשש, ובצדק, שהדיאלוג בין האמריקאים לאש"ף יוביל למשא ומתן על עתיד "יהודה ושומרון" - תהליך שסופו מי ישורנו. הוא חשש, ובצדק, שהרחבת התנחלויות בעיצומו של משא ומתן לא תתקבל בוושינגטון בעין יפה.

נתניהו למד משמיר את השיטה להרחקת סכנת הוויתורים בלי לומר "לא" לאמריקאים; המצא תנאים לתהליך מדיני שאין סיכוי שהערבים יקבלו. שמיר דרש שאש"ף לא יוזמן לוועידת מדריד, שממשל בוש האב כינס בסוף 1991, שהמשלחת הפלסטינית תשולב במשלחת הירדנית ולא תכלול שום נציג ממזרח ירושלים. ליתר ביטחון דרש שמיר, שכל מדינות ערב, בעיקר סוריה, יתייצבו במדריד.

להפתעת שמיר, הפלסטינים הסכימו לכל התנאים ומצאו דרכים עוקפות, ששמו את ישראל לצחוק, כמו איתור נציגים מזרח ירושלמים שהחזיקו גם בכתובת ברמאללה. זכורה לי הבהלה בלשכת ראש הממשלה למקרא הדיווח שפירסמתי ב"הארץ", על כך שחבר קונגרס אמריקאי שביקר בדמשק נושא עמו את הבשורה, שחאפז אסד החליט לשגר את שר החוץ הסורי לוועידת מדריד. כשפגשתי את שמיר כעבור כמה ימים לא התאפקתי ואמרתי לו: אתה צודק, אדוני ראש הממשלה. אי אפשר לסמוך על הערבים. שמיר ידע למה התכוונתי, אך לא צחק. מדיניות ההתנחלויות של נתניהו והתביעה שלו שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מלמדות, שנתניהו הוא שמיר בלי שפם.

בדרך להאג

תושבי הכפר הפלסטיני סוסיא שבדרום הר חברון ממתינים בדריכות להחלטת המינהל האזרחי ביחס לערר שהגישו בעניין צווי ההריסה, שהוצאו נגד 52 מבנים בכפר בעקבות החלטת בג"ץ. במקרה שלהם הממשלה אינה מבקשת מבית המשפט ארכה של כמה חודשים כדי לדאוג לבעלי הקרקע לדיור חלופי. בארגון רבנים למען זכויות אדם אין תולים תקוות רבות בתקדים גבעת האולפנה. פעילי השלום המלווים את מאבק תושבי הכפר כבר הכינו את העתירה הנוספת לבג"ץ ואף הצטיידו בחוות דעת של מומחה. המסמך הזה, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה, יגיע בוודאי לשולחן שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

פרופ' איל בנבנשתי מאוניברסיטת תל אביב כתב, שגירוש תושבי סוסיא מבתיהם הוא פשע מלחמה. לא פחות. המומחה למשפט בינלאומי, שחוות הדעת שלו זכו לפרסום והכרה בעולם המשפט, קובע, כי על פי העובדות שהובאו לפניו, ההריסות בסוסיא של "תשתית מקיימת חיים" יביאו בפועל לגירוש כפוי של אוכלוסייה מוגנת. לדבריו, גירוש כזה מנוגד לאמנת ז'נבה הרביעית שישראל היא צד לה ולתקנות האג, שגם אם ישראל אינה צד להן הן מוכרות כמשפט מנהגי ולכן מחייבות אותה.

בנבנשתי מציין, כי חל איסור מוחלט על גירוש אוכלוסייה אזרחית מוגנת במצב שאינו מצב של לחימה בפועל. שיקולים ואילוצים שאינם קשורים לביטחון האזרחים המוגנים המועברים, או צרכים צבאיים הכרחיים, אינם יכולים לשמש בסיס ל"איזון" אל מול זכותם המוחלטת של האזרחים המוגנים להישאר במקומם. המומחה מעיר, כי "המוחלטות של האיסור נובעת מההיסטוריה האפלה של מלחמת העולם השנייה, שבה רווחו תופעות הגירוש מסיבות מגוונות".

עד שהמינהל האזרחי יחליט אם להסתכן בהאשמה החמורה של פשע מלחמה, צה"ל משתדל להרחיק מהאזור פעילי שלום ישראלים. בשבוע שעבר עצר הצבא את עזרא נאווי, פעיל ותיק של תעאיוש, המקדיש את חייו להגנה על זכויות שוכני המערות בדרום הר חברון.

נאווי הואשם בכניסה לשטח A (שליטה פלסטינית ביטחונית ואזרחית) בניגוד לצו האלוף. דרור אטקס, העוקב אחרי הפעילות הישראלית בשטחים, מגלה, שהכביש המחבר בין כביש 60 ובין ההתנחלות נגוהות שמדרום מערב לחברון חוצה בחלקו (3-4 ק"מ) את שטח A. תושבי ההתנחלות נוסעים דרך הכביש בליווי חיילי צה"ל.

"כשזה מגיע למתנחלים", אומר אטקס, "'שיקולי ביטחון', שבשמם הוצאו הצווים שאוסרים כניסת ישראלים לשטחי A, מתגלים כעוד אמצעי שניתן לאכיפה סלקטיבית". דובר מתאם הפעולות בשטחים אישר כי הכביש עובר בחלקו בשטח A וציין, כי הכביש היה קיים לפני החלוקה לשטחי B ,A ו-C . לדבריו, איסור הכניסה לשטחי A נובע מסיבות ביטחוניות ולא משיקולים מדיניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו