בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההליך שיאפשר לרשום זכויות מתנחלים על קרקעות בגדה

לאחר שהתברר שלא ניתן לרשום את הקרקעות של המתנחלים בטאבו, מצאו במינהל פרוצדורה שעוקפת את התקנות ומונעת מפלסטינים לערער על הרישומים

54תגובות

המדינה תתחיל לרשום לראשונה באופן מסודר את הזכויות הקנייניות של המתנחלים על קרקע בשטחים. ההליך יעקוף את רישומי הטאבו, כך שהפלסטינים לא יוכלו לערער על תוקפם של הרישומים.

ממסמכים שהגיעו ל"הארץ" עולה כי מדובר בצעד רחב, הנדון בשנים האחרונות בדרגים הבכירים ביותר בשל "ההיבטים המדיניים והמשפטיים" שלו. הוא זוכה לתמיכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלאס, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, אחז בן-ארי, היועץ המשפטי של פיקוד המרכז, אלוף-משנה אלי בר-און, ראש המינהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז ועוזר שר הביטחון להתיישבות איתן ברושי. הנושא אמור לקבל את אישורו של שר הביטחון בהמשך החודש.

הצורך במהלך נובע מהתמשכות השלטון הישראלי בשטחים. ב-1967, כאשר השתלטו כוחות צה"ל על האזור, הופסק הסדר המקרקעין הירדני, שהספיק לחלק שליש מהקרקע לבעלות פרטית ובעלות של המדינה.

ההסדר הופסק בנימוק שפלסטינים רבים ברחו במלחמה, וזכויותיהם ייפגעו. כמו כן נטען כי השלטון בשטחים הוא זמני, והסדר המקרקעין קבוע. בחוק נותרה אפשרות אחרת לרישום מקרקעין בטאבו, המכונה "רישום ראשון".

אלון רון

המדינה אינה יכולה ליזום הליך זה, אלא רק הפרט. המבקש צריך להמציא מסמכים המעידים על הבעלות וכן להודיע על כך לכפרים בסביבה. לאחר מכן מתכנסת ועדה מעין שיפוטית, שדנה בראיות, שומעת עדים, מקבלת התנגדויות, ומפרסמת את החלטתה האם לרשום בטאבו.

היישובים היהודיים בשטחים הוקמו תחילה על "אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים" ולאחר מכן על "אדמות מדינה".  מכיוון שכל השלטון הוא זמני לכאורה, במישור המשפטי לא היתה העברה של הקרקע למתנחלים, אלא רק מתן רשות להתיישב. הפרוצדורה היא ש"הממונה על הרכוש הממשלתי" "מרשה" להסתדרות הציונית או ל"חברה משכנת" לעשות שימוש בקרקע. לחברה זו אין זכויות בטאבו. כאשר אדם קונה בית, הוא מקבל אישור מההסתדרות או מהחברה שיש לו "אישור זכויות". עם האישור הזה הוא מקבל משכנתה, וכשהוא מבקש למכור את הדירה, הוא מעביר בפנקסי החברה את "הזכות".

הרישום בחברות הפרטיות גרם בעבר לבעיות חמורות. באוגוסט 2007 קרסה חברת חפציבה, שבנתה מאות יחידות דיור במודיעין עילית. זכויות התושבים שרכשו את הדירות היו רשומות רק במאגרי החברה. בשל כך, הדיירים נכנסו לדירות החצי-בנויות באישון ליל, כדי שלא יוכלו לפנותם.

בשל מעבר הזמן, חלק מהחברות המשכנות עומדות להתפרק, ומבקשות להפסיק את העיסוק ברישום המקרקעין. כך למשל היה באורנית. ב-2008, הודיעה חברת "דלתא" שבנתה את ההתנחלות שאין בכוונתה יותר לרשום עסקאות בקרקע. מספר תושבים הגישו נגדה תביעה לבית המשפט בדרישה לחייבה. בתביעה, טענה המדינה כי זוהי חובתה של החברה. אם היא רוצה להתנער מחובתה זו, היא יכולה לפתוח בהליכי "רישום ראשון". ב-2009 הגישו אנשי המינהל האזרחי תצהירים, על פיהם הם מוכנים להתחיל בתהליך.

עם זאת, לאחר דיונים במינהל האזרחי, התברר כי אם יתחילו בהליך של רישום בטאבו,  ייפתחו מחדש כל המעשים ההיסטוריים במקום - כיצד הכריזו על הקרקע ואיך הקצו אותה. בתהליך כזה, יכולים לבוא בעלי קרקע פלסטינים ולהתנגד להליך, מה שייצור מבוכה נוספת של בנייה ישראלית על קרקע פרטית.

בעקבות כך, ומכיוון שבעיה דומה התעוררה בהתנחלויות נוספות, נערכו מספר דיונים אצל עו"ד מייק בלאס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בלאס אישר למינהל האזרחי להתחיל לנהל רישום מסודר, חלופי לטאבו, של זכויות המתנחלים בקרקעות. האישור נעשה על בסיס צו צבאי מ-1974, שלא נעשה בו שימוש למעט הסדרת זכויות בבנייני קומות בקרית ארבע בשנות השמונים. על פי הצו, "הרשם" יכול לנהל "רישום עסקות במקרקעין מסוימים", שמהווה "ראיה חותכת" לזכויות של האדם בקרקע. מדובר בפרוצדורה שעוקפת את החוק הירדני החל בשטחים ואת כל תקנות הרישום. ב"מרשם הרשאות" אין צורך לבקש את דבר הרישום, אי אפשר להגיש התנגדויות לכך, והרישום נעשה לפי ניירות שמגיש מבקש הבקשה.

לפני שבועיים נערך דיון רב משתתפים במשרד הביטחון. מסיכום הפגישה שהגיע ל"הארץ", עולה כי הנוכחים מודעים היטב לבעייתיות בניהול הרשם הכפול. "למרות שהדרך העדיפה לרישום זכויות התושבים הינה דרך רישום ראשון ורישום הזכויות בטאבו, הדבר הינו תהליך סבוך וממושך. בינתיים נרשמות זכויותיהם של המשתכנים בספרים המתנהלים על ידי החברות", נכתב. "בשל ריבוי בעלי הזכויות שנוצר במשך השנים, הפך המנגנון הנוכחי של רישום אצל החברות להסדר בעייתי שאיננו מקנה ודאות משפטית נאותה לשם הבטחת זכויות במקרקעין. למהלך שלושה היבטים: ההיבט המדיני, ההיבט המשפטי, וההיבט הביצועי - משאבים וכוח אדם". בסיכום הישיבה סוכם להציג את הנושא לשר הביטחון, עם המלצה להתחיל באורנית כפיילוט.

מלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ומדובר צה"ל הפנו למערכת הביטחון. ממשרד הביטחון נמסר כי מדובר בבעיה המוכרת למערכת הביטחונית והמשפטית זה זמן רב. בעקבות פנייה של מספר רשויות, ובהן מועצת אורנית, קיימו גורמי המקצוע במשרד הביטחון, בשיתוף נציגי גופים נוספים, דיון ראשוני בנושא, שטרם סוכם לכדי המלצה לדרג המדיני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו