בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אושר לקריאה שנייה ושלישית הפטור מתיעוד חקירות חשודים בעבירות ביטחון

הוראת השעה תוארך בשלוש שנים נוספות. ראש אגף החקירות בשב"כ: אסור לתעד חקירות כדי לא לחשוף לאויבינו שיטות חקירה

9תגובות

למרות מחאות מצד ארגוני זכויות אדם, אישרה היום (שלישי) ועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, המאריך את תוקפה של הוראת השעה שפוטרת את המשטרה והשב"כ לתעד חקירות חשוד בעבירות ביטחון, בתיעוד חזותי או קולי. הוראת השעה הוארכה בשלוש שנים נוספות.

על פי החוק הקיים, חלה חובת תיעוד חזותי על חקירה של חשוד בעבירה שעונשה מעל עשר שנות מאסר. החוק מחריג בהוראת שעה חקירות חשודים בעבירה ביטחונית מחובה זו. הוראת השעה נקבעה לחמש שנים וזו הוארכה פעם נוספת בארבע שנים – הארכה שתוקפה יפוג הלילה בחצות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב "בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית, שבה ההתמודדות היא מול ארגוני טרור קיצוניים ומאורגנים, תיעוד כאמור עשוי לפגוע באופן ממשי ביכולת ובאיכות חקירתן של עבירות ביטחוניות, ובכך גם ביכולת הסיכול של איומי הטרור". נציגי השב"כ טענו בדיון כי על פי חוות הדעת המקצועית, הפטור חייב להיות קבוע בחוק לצמיתות. אולם בשל התנגדות השרים מיכאל איתן ודן מרידור, ביקשה הממשלה להאריך את תוקף הוראת השעה בשלוש שנים, עד לחקיקת חוק הטרור החדש.

דניאל בר און / ג'יני

ראש אגף החקירות בשב"כ שנכח בדיון, הסביר כי "חקירות השב"כ מבוקרות ומתועדות מתחילתן, במהלכן ועד סופן. לא מדובר בהסתרת פגיעה בזכויות אדם, אלא בהגנה על שיטות חקירה. הפטור נדרש מכיוון שאויבנו לומדים את שיטות החקירה".

נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד לילה מרגלית, ונציגת הסנגוריה הציבורית, עו"ד רחל דניאלי, התנגדו להארכה, בטענה כי יש חשיבות רבה בתיעוד החקירות ושחשיבות התיעוד אינה מוטלת בספק. לדבריהן, הבקשה לפטור על כל עבירות הביטחון גורפת ואינה מאוזנת. במסמך שהגישה לוועדה האגודה לזכויות האזרח נכתב כי הצורך בתיעוד חקירות בעבירות ביטחון גבוה לא רק בשל הבטחת אמינות ההודאות הנגבות במהלכן, אלא גם בשל החשיבות המכרעת להבטחת חקירה נאותה ולמניעת שימוש באמצעי חקירה פסולים. "אנשים הנמצאים במעצר הינם האוכלוסייה העיקרית החשופה לסכנת יחס משפיל או בלתי אנושי, ואף להפעלת אלימות פיסית או נפשית העלולה לעלות כדי עינויים... תיעוד חקירות ביטחוניות יכול לסייע עד מאוד, אף בבירור תלונות על יחס לא נאות ועינויים בחקירות ביטחון, מאחר והוא יכול לספק תיעוד אובייקטיבי יחיד אודות התנהלות החקירה ולאשש או להפריך טענות נחקרים בעניין זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו