בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תובע צבאי: "כל ילד פלסטיני הוא מחבל פוטנציאלי"

דו"ח במימון משרד החוץ הבריטי שחקר מעצר ושפיטת ילדים פלסטינים מראה כי ישראל מפירה את אמנת זכויות הילד של האו"ם

103תגובות

תלונות ילדים פלסטינים על התעמרות בהם התבררו כלא נכונות, אמרו דוברים ישראלים למשפטנים של משרד החוץ הבריטי. "הצחקתם אותנו", הם ענו בלשון ההמעטה שלהם

"כל ילד פלסטיני הוא מחבל פוטנציאלי", אמר בגילוי לב תובע צבאי ישראלי למשלחת של תשעה עורכי דין בריטיים. המשלחת, שביקרה בארץ במשך שבוע בספטמבר 2011, בחנה וניתחה את החוק והנוהג הישראליים בהקשר של מעצר ושפיטת ילדים פלסטינים. משרד החוץ הבריטי הוא שמימן את ביקור המשלחת. אפשר לראות בביקור הזה עליית מדרגה לאחר ששני בתי הפרלמנט הבריטי כבר דנו בשנה שעברה בסוגיה זו - אחרי שחברי הפרלמנט טרחו וביקרו בבית המשפט הצבאי בעופר. הרבה יותר ממה שעשו ועושים חברי כנסת ישראלים. ואכן, התקשורת הבריטית, שדיווחה על הדו"ח - ידעה להוסיף, שמשרד החוץ של הוד מלכותה מתכוון לעמת את ישראל עם ממצאי המשלחת ולפעול כדי שיונהגו שיפורים.

וכך נכתב בדו"ח המשלחת בן 36 העמודים, בלשון המעטה אופיינית ובניסוחים מנומסים להפליא: "אפשר שחלק ניכר מההיסוס לנהוג בילדים פלסטינים בהתאם לנורמות בינלאומיות נובע מהאמונה, שהושמעה באוזנינו מפי תובע צבאי, שכל ילד פלסטיני הוא 'מחבל פוטנציאלי'. עמדה כזאת נראית לנו נקודת המוצא לספירלה של אי-צדק, שישראל בלבד, ככוח הכובש בגדה המערבית, יכולה לשנות".

דניאל בר און

הדו"ח, שפורסם בסוף יוני, מציין בנספחיו את שמות עורכי הדין המכובדים והמנוסים שהשתתפו במשלחת (בראשם הלורד סטפן סדלי, לשעבר שופט בבית המשפט לערעורים הבריטי), ואת שמות בני השיח הפלסטינים והישראלים. שני התובעים הצבאיים שאתם שוחחה המשלחת הם התובע הצבאי הראשי, סא"ל רוברט נויפלד וסגנו, רס"ן רונן שור. הדו"ח אינו מציין מי מהשניים אמר שכל ילד פלסטיני הוא מחבל פוטנציאלי, וכך תימצת בגילוי לב כזה, כנראה בלתי-מודע-לעצמו, את יחס המערכת הצבאית לילדים פלסטינים.

כותבי הדו"ח מציינים, שבשיחותיהם שמעו דיווחים סותרים לגבי נוהגי המעצר והשפיטה על פי החוק הצבאי - מהמערכת הישראלית הרשמית, מארגונים ופעילים פלסטינים וישראלים העוקבים אחר מעצר ילדים, ומהילדים עצמם. חברי המשלחת לא ראו צורך לבחור בין הגרסאות, מציין הדו"ח ביבושת, "זאת משום שההבדלים המעוגנים בחוק בין ילדים פלסטינים לישראלים, הבדלים שמעסיקים אותנו, מתועדים ממילא".

רק על סמך העובדות המתועדות - שדוברים ישראלים רשמיים אינם יכולים לסתור או להכחיש - מצאה המשלחת, שישראל מפירה שישה סעיפים מאמנת זכויות הילד של האו"ם: סעיף 2: אפליה (בין ילדים ישראלים לפלסטינים, ע"ה); סעיף 3: טובת הילד (לעומת טובת הכובש, ע"ה); סעיף 37 (ב): הזדקקות מטרימה למעצר; 37 (ג): אי-הפרדה מעצירים מבוגרים; 37 (ד): גישה מיידית לעורכי דין, ו-40: כבילה בשלשלאות ברזל בבית המשפט.

נאמנים להבטחתם שלא לבחור בין הגרסאות, עורכי הדין מציינים רק, ש"אם נכונים" הדיווחים והעדויות של ארגונים ישראליים ופלסטיניים על נוהגי המעצר, אזי "ישראל מפירה את האיסור על יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל שבסעיף 37 (א) באמנה". מכיוון שכותבים שונים ב"הארץ", בהם הח"מ, פירסמו עשרות עדויות הנוגעות למעצר ילדים פלסטינים, נרשה לעצמנו להיות פחות מנומסים ומסויגים ונקבע שיחס אכזרי, בלתי אנושי ו/או משפיל הוא הנורמה. דרך שגרה חיילים עוצרים ילדים פלסטינים באמצע הלילה. דרך שגרה הם מכים אותם (סטירה פה, בעיטה שם) בזמן המעצר. לעתים קרובות מדי (בכשליש מהמקרים, לפי בדיקות הארגון הבינלאומי להגנה על הילד) הם משכיבים אותם על רצפת הג'יפ כשמסיעים אותם לתא המעצר. דרך שגרה שוטרים מתשאלים אותם עוד לפני החקירה הרשמית, תוך הפחדות ואיומים. כמעט דרך שגרה החקירה מתבצעת לפני שהילד יורשה לישון, דרך שגרה הורים לא נוכחים בזמן החקירה.

נציגים של משרד הביטחון ושל מתאם הפעולות בשטחים, שאתם שוחחו חברי המשלחת, הכחישו שהשכבת או הושבת הילד העציר על רצפת הג'יפ היא חלק מנוהל מאושר, "אבל הוסיפו" - כתוב בדו"ח - "'חיילים הם חיילים', הערה שמדאיגה אותנו". ובכלל, שמעו המשפטנים הבריטים את נציגי המערכת הישראלית, הילדים או מייצגיהם יכולים להתלונן במצ"ח על יחס רע, ועובדה היא שבדרך כלל התלונות נמצאו לא נכונות. (נציג) "משרד הביטחון והמתפ"ש דיווח שהובטח לו, כי התלונות (על התעמרות וכו') כמעט תמיד נדחות", כותבים המשפטנים וממשיכים: "נראה לנו שיש מספר רב של טענות על התעמרות פיסית ונפשית בעצירים ילדים מצד כוחות הצבא, שלא מערכת (גביית) התלונות ולא מערכת המשפט (הצבאית) ערוכות לטפל בהן באופן משביע רצון". או בשפה לא-בריטית ולא-עורך-דינית כותבי הדו"ח קובעים: "הצחקתם אותנו", או "את מי אתם מנסים לרמות".

הדו"ח מזכיר בתדהמה מאופקת מאוד את העובדה, שהמערכת הצבאית אינה מאפשרת לעורכי דין להיפגש עם הילדים הפלסטינים העצורים לפני תחילת המשפט כדי לייצגם כראוי. הוא מזכיר גם בזעזוע מאופק את העובדה, שכתבי האישום מתבססים על הודאות הילדים ועל הודאות מפלילות של ילדים אחרים. חברי המשלחת נפגשו עם השופטים הצבאיים סא"ל צבי לקח, נשיא בית המשפט הצבאי; אל"מ אהרן משניות, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, פרופסור (סא"ל) אריאל בנדור ורס"ן שרון ריבלין אחאי, שופטת בבית המשפט הצבאי לנוער.

בפרק שהדו"ח מקדיש ל"משפט" עצמו, מחברי הדו"ח מאריכים כתוב על האופן שבו המערכת הצבאית מעודדת ילדים עצירים להודות באשמה ולהגיע לעסקת טיעון עם התביעה - כלומר לא לנהל משפט אמיתי שבו התביעה מחויבת להביא עדים והוכחות, וזאת מעצם העובדה שמעל המשפחות, עורכי הדין והילדים תלויה חרב המעצר עד תום ההליכים. הדו"ח נחתם ב-40 המלצות למערכת הצבאית. אחת מהן היא שהאיסור בחוק הישראלי האזרחי על מאסר ילדים מתחת לגיל 14 יוחל גם על ילדים פלסטינים. המלצה אחרת היא שילדים יישארו במעצר עד תום ההליכים רק כברירה אחרונה. עכשיו לא נותר אלא לחכות לביקורה של הוד מלכותה בבית המשפט הצבאי עופר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו