בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הלחץ האמריקאי, מתנגדי התקיפה לא יכולים להיות אופטימים

קלינטון הצהירה ש"כולנו באותו דף" בעניין איראן, אך ריבוי הבכירים שנוחתים בישראל ושתיקת ההנהגה הישראלית משקפים דאגה אמיתית מכוונת נתניהו

88תגובות

הפוגה קלה נרשמה ברכבת האווירית של בכירים אמריקאים לישראל, בין סיום ביקורה של שרת החוץ הילרי קלינטון אתמול (שני) לבואו הצפוי של שר ההגנה, ליאון פנאטה, בשבוע הבא. כלפי חוץ, שני הצדדים מקפידים על הצגה מנומסת ככל האפשר של חילוקי הדעות הבסיסיים ביניהם באשר לטיפול הנאות באיום הגרעין האיראני. בפועל, קלינטון יכולה להצהיר עד מחר ש"כולנו באותו דף" בעניין איראן. השתיקה הבלתי אופיינית של ההנהגה הישראלית בשאלה זו בשבועות האחרונים, ובעקבותיה התנועה הערה בקו וושינגטון-ירושלים, משקפות שתיהן דאגה אמריקאית אמיתית לנוכח כוונותיה האפשריות של ישראל.

המתיחות ביחסי שתי המדינות בשאלת איראן היא תופעה עונתית: חווינו כמותה גם בסתיו שעבר וגם בזה שלפניו. הפעם, היא עשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות יותר מבעבר. ככל הידוע, חרף הבטחות קלינטון לגלות "חוכמה ויצירתיות" בטיפול באיראנים, לא חל שינוי של ממש בניתוח האמריקאי של התמונה או של מה שצריך להיעשות בעניינה: וושינגטון ממשיכה לקדש את הסנקציות, בזמן שישראל מטילה ספק ביעילותן.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ רוני בראון (קדימה), טען אתמול כי איראן מסוגלת להתמודד עם הסנקציות שהוטלו עליה במשך עוד שנה לפחות. ישראל אומרת בתוקף שאינה יכולה להמתין זמן כה רב, בעיקר בשל החשש שטהראן תנצל אותו כדי להשלים את הכנסת תשתיות הגרעין המרכזיות שלה ל"מרחב החסינות" מפני הפצצה אווירית. אנשים שמשוחחים בימים אלה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתרשמים שהוא משדר נחישות גבוהה מתמיד בשאלת הצורך בתקיפה ישראלית.

אי-אף-פי

אם יחליט לבסוף לתקוף – וככל הידוע, החלטה כזו טרם התקבלה – נתניהו צריך לקחת בחשבון שלוש השלכות בעייתיות אפשריות: משבר חמור ביחסים עם האמריקאים, סיכון פוטנציאלי למתקפה ממושכת של טילים ורקטות על העורף הישראלי והחשש שהעדר תמיכה בינלאומית במהלך חד צדדי של ישראל ימנע את ה"פולו-אפ" – הלחץ המתמשך, לאחר התקיפה, שהוא חיוני בתכלית כדי להבטיח שהאיראנים לא יחזרו לשקם את הפרויקט במהירות גדולה.

הצרה היא שגם הגנת העורף וגם המשך הלחץ על טהראן תלויים במידה רבה בטיב היחסים עם האמריקאים. מרכיבים חיוניים בהגנת העורף מטילים נשענים על רצונה הטוב של ארצות הברית ובלי מאמץ נוסף מצד וושינגטון, יהיה קשה לסכל את חידוש ההצטיידות הגרעינית מצד איראן. בינתיים, האמריקאים נוהגים בנו בכפפות משי. זה עשוי להשתנות אם נתניהו יתעלם מאזהרת הנשיא, ברק אובמה, ויתקוף באיראן ערב הבחירות בארצות הברית. ייתכן שגם ההכרזה הבוטה והישירה של קלינטון אתמול, לפיה המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד יישאר לנצח בכלא, אינה מנותקת מן ההקשר הזה.

מידת התועלת שתביא תקיפה צבאית ישראלית שנויה עדיין במחלוקת חריפה, בעיקר בשאלה עד כמה תצליח הפצצה לדחות את הפרויקט האיראני. עם זאת, נדמה שלמתנגדי התקיפה מוטב לא לטפח ציפיות מופרזות באשר ליכולת לסכל את המהלך. אם אמנם עמדה ישראל בפני דילמות כאלה בעבר, כפי שטוענת בעקביות התקשורת הזרה, הרי שההתלבטות נעשתה בעת שבה התוכנית האיראנית נמצאה בשלב פחות מתקדם. הפעם, כשהשעון מתקתק במרץ רב יותר מבעבר, שאלת המפתח תהיה מחויבותו האידיאולוגית, ההיסטורית אפילו, של ראש הממשלה למניעת מה שנתניהו מתאר זה שנים כסכנת שואה שנייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו