בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות חשש מנשק כימי בידי חיזבאללה

47% מהאוכלוסייה לא קיבלו ערכות מגן

נתניהו אמנם מזהיר בראיונות לתקשורת הזרה מפני נפילת נשק כימי סורי לידי ארגון הטרור, אך בפועל אין די תקציב ומפעלים לצייד את כלל האוכלוסייה בערכות

30תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השווה אתמול בראיונות לתקשורת האמריקאית את האפשרות של הימצאות נשק כימי בידי חיזבאללה לסכנה שיתגלגל לידי אל קאעדה. המסקנה של נתניהו ברורה: במקרה הצורך, ישראל תתקוף אתרים שמאוחסן בהם נשק כימי בסוריה, או שיירות שיעבירו נשק כזה מסוריה לחיזבאללה, כדי למנוע את הגעתו לידי הארגון הלבנוני.

ישראל חיה זה כמה עשורים תחת איום הנשק הכימי והביולוגי מסוריה. ההשלמה המאולצת אתו נעוצה בהבנה, המשותפת לשני הצדדים, כי ניסיון סורי להפעילו נגד ישראל ייענה מיידית בתגובה חריפה ביותר מהצד הישראלי. אבל הבטחת הרתעה כלפי ארגון טרור כמו חיזבאללה שונה במהותה מבניית מאזן הרתעה כלפי מדינה מסודרת יחסית כסוריה. אף שחיזבאללה הוא היום ארגון ממוסד למדי, עם אתרים צבאיים (בסיסים) ונכסים בבעלותו (מבנייני משרדים ועד תחנות דלק), איום ישראלי בפגיעה בהם אינו דומה לאיום בפגיעה בתשתיות אסטרטגיות של מדינה.

הנחת המוצא הישראלית היא שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, הוא אדם פחות צפוי בהתנהגותו מנשיא סוריה, בשאר אל-אסד – ולכן על צה"ל למנוע את זליגת הנשק הסורי לידי חיזבאללה. שלא לדבר על האפשרות השנייה – של נפילת נשק השמדה המונית לידי ארגוני שוליים סוניים מטורפים, ובהם ארגונים המזוהים עם אל-קאעדה, הפועלים היום להפלת המשטר הסורי.

אסף ליברמן

לצד האיום בהתקפה, רצוי לשאול מה ישראל עושה בתחום ההגנתי כדי להיערך לאפשרות שנשק כימי אכן ייפול לבסוף בידיים מסוכנות. התשובה מטרידה למדי. לפני כארבע שנים, אחרי התחבטויות ממושכות, החליטה הממשלה על חלוקה מחודשת לציבור של ערכות מגן. כעבור עוד כשנתיים של קרבות בירוקרטיים, אף התקבלה החלטה נוספת על מימון מלא של הפרויקט, באופן שיבטיח ערכת מגן לכל אזרח. ההחלטה לא מומשה. "עד היום לא ראינו שקל נוסף, מעבר למה שהוחלט מראש", אומרים בצה"ל.

עד כה חילק פיקוד העורף ערכות מגן לכ-53% מתושבי המדינה. בקמפיין חדש של רשות הדואר, שעלה לאחרונה באינטרנט, אף הוצגה הטענה באופן דרמטי במיוחד: "כ-4.2 מיליון אזרחים הצטיידו בערכות מגן. נותר מלאי מצומצם ביותר". רשות הדואר היא קבלן משנה של המדינה לפרויקט חלוקת הערכה, שזכתה במכרז שעשה משרד הביטחון. המסרים של הרשות מתואמים עם פיקוד העורף ומוסכמים עליו.

מה על 47 האחוזים הנותרים? הבעיה, מסבירים בצבא, אינה קשורה כעת בנכונותם של התושבים להצטייד, אלא בשתי מכשלות אחרות: תקציב ויכולת ייצור שנתית. תיאורטית, כדי להצטייד בערכה לכל תושב, דרוש תקציב נוסף של 1.3 מיליארדי שקלים. אבל קיימת גם בעיה של קצב הייצור. שני מפעלים עוסקים היום בערכות – "שלאון" בייצור ו"סופר-גום" בשיקום ערכות ישנות. גם אם היה להם תקציב ושני פסי הייצור היו עובדים בשיא הקצב, נראה שיידרשו שנתיים כדי להשלים את מספר הערכות הדרוש. אין שום אפשרות להאיץ את הקצב מעבר לכך. ובניגוד לעבר, ישראל גם אינה יכולה להסתמך כמעט על רכש ערכות ממאגרים בחו"ל. ייצורן של ערכות מגן לשוק האזרחי פסק למעשה בעולם אחרי תום המלחמה הקרה.

מינהלת ערכות המגן פועלת היום עם תקציב שנתי של 163 מיליון שקל. הסכום הזה מספיק כדי לשמר את שני פסי הייצור מתפקדים ולהחזיק בחיים את קווי החלוקה. היום, מיוצרות ומחולקות בין 30 ל-40 אלף ערכות בחודש. כמעט כל מה שמיוצר – מחולק. הפיקוד אינו מחזיק במאגרים רזרביים של ערכות תקינות, למעט שני חריגים: ערכות שתאריך התפוגה שלהן קצר יחסית (בעוד כשלוש שנים) שיחולקו רק במקרה חירום, וערכות נוספות לילדים, שצה"ל מעדיף שלא לחלק כעת, כדי לא ליצור מצב שיהיו במשפחה ערכות לילדים אבל לא להורים.

ביום ממוצע מחלקת רשות הדואר, באמצעות שמונה תחנות חלוקה ארציות ובעזרת שליחים לבתים, בין 2,000 ל-2,200 ערכות. בימים האחרונים עלה שיעור הפונים ל-3,000 ביום, כנראה בגלל הדיווחים הנרחבים בתקשורת על סכנת הנשק הכימי מסוריה. מצב המיגון מפני נשק כימי אינו מעודד, בלשון המעטה, מה גם שנדמה שבעיני רבים מהאזרחים הישראלים הטלטלה בעולם הערבי, ומעשי הזוועה היומיומיים המתועדים בסוריה, מפחיתים מעוצמת הטאבו שהיה על שימוש בנשק כימי כלפי ישראל. גם זה חלק מהתמונה, שכדאי להיות מודעים לה. מי שמאיים, מוטב גם שיתכונן.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו