בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צחי הנגבי מזגזג ולא טורח אפילו לתרץ

צחי הנגבי, פעם ליכודניק מאמין, עבר לקדימה ואף קידם את תהליך השלום. כעת, בקפיצה חיננית, הוא חוזר לליכוד ואפילו אינו מנסה להציג זאת כמהפך אידיאולוגי

11תגובות

בשנים האחרונות עבד צחי הנגבי שעות נוספות במאמץ להיפטר מדימוי הבריון של הפוליטיקה הישראלית. באתר האינטרנט שלו כתב, שהניסיון שצבר, התפקידים שמילא והתבונה שבאה עם הגיל תרמו לשינויים שחלו בו מאז היה "מנהיג סטודנטים קולני המתריס מראש האנדרטה בימית נגד החלטת הממשלה לפנות את יישובי סיני". ואכן, הנגבי סיגל לעצמו טון דיבור רגוע וחיוך נדיב, ואת המלל הימני-הקיצוני שינק מאמו, גאולה כהן, החליף בשיר הלל לשלום.

בתמורה לצ'ופר שקיבל כחבר קדימה שבאופוזיציה - ראשות ועדת החוץ והביטחון - סיפק הנגבי לממשלה התנהגות "ממלכתית" ואימץ את גרסת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי מחמוד עבאס הוא המכשיל את המשא ומתן: "הסרבנות של אבו מאזן מעוררת תהיות", אמר בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בפברואר 2010. שחרורו מהתפקיד והדחתו מהכנסת בעקבות הרשעה במתן עדות שקר הפכו את הנגבי לגיבור החדש של השמאל הציוני. עם יו"ר האופוזיציה אז ציפי לבני הוא נשא את דגל הסדר הקבע עם הפלסטינים וקרא לנתניהו לצרף את קדימה לממשלה ולהפקיד את המו"מ בידי לבני.

באוגוסט אשתקד הרחיק הנגבי עד אוניברסיטת פיטסבורג בארצות הברית כדי להשתתף במפגש סגור עם פעילים פלסטינים. הנגבי ישב לצד שמאלנים מושבעים, בהם אופיר פינס, תא"ל (במיל') ישראלה אורון (יוזמת ז'נווה) ובעז קרני (הקרן לשיתוף פעולה כלכלי, מיסודו של יוסי ביילין), בדיונים על מתווה להסדר הקבע על בסיס גבולות 67' וחלוקת ירושלים.

טס שפלן

בנובמבר 2011 נסע הנגבי עם לבני לעמאן כדי להיפגש ולהצטלם עם עבאס. נתניהו נהפך אצלו לפתע לסרבן מו"מ; במאמר שפירסם במאי השנה ב"ג'רוזלם פוסט" בעקבות הסערה שחולל יובל דיסקין כתב הנגבי: "צודק ראש השב"כ בשתי קביעותיו: האחת, לממשלה אין כל אינטרס לדבר עם הפלסטינים, והשנייה, כי אם ישראל לא תנסה לקדם דיאלוג עם המחנה הפרגמטי בראשות אבו-מאזן, החלופות לו תהיינה גרועות הרבה יותר".

הבעיה כעת אינה בניסיון של הנגבי לקפוץ משורות קדימה בחזרה לספסלי הליכוד והממשלה. פוליטיקאי, כמו כל אדם, רשאי לאמץ לעצמו השקפת עולם חדשה ולהצטרף למפלגה המבטאת אותה. אבל עד פרסום שורות אלה, הנגבי לא העלה אפילו בדעתו לנסות לעטוף את חזרתו בעטיפה אידיאולוגית.

הנגבי לא לבד. בקבינט המדיני-הביטחוני יושבים זה שלוש שנים שני שרים שאין שום קשר בין השקפת עולמם לבין מדיניות הממשלה. אהוד ברק אמר ב-99', שאם נמשיך להחזיק בשטחים ונאפשר לפלסטינים להצביע, ישראל תיהפך למדינה דו-לאומית, ואם לא נאפשר להם להצביע - היא תהיה מדינת אפרטהייד. מה השתנה מאז? דן מרידור אמר לפני עשר שנים, כי "מכל השאלות - הביטחוניות, המדיניות ואחרות - הבעיה הדמוגרפית-דמוקרטית היא האיום האימננטי שלא נוכל לחמוק ממנו". מה השתנה מאז? ומה השתנה מהאביב, אז טען הנגבי שלנתניהו אין אינטרס לנהל מו"מ עם הפלסטינים?

נראה שאת החוט המקשר של הנגבי בחזרה לחיקו של נתניהו והליכוד ולטישת העין שלו לתיק הגנת העורף לא נמצא בזירה הפלסטינית. לפני מספר חדשים באתי לשמוע את הרצאתו במועדון לשכת המסחר ישראל- פלסטין. למרבה הפתעתו של הקהל, הנגב ייחד את כל דבריו להרצאה תקיפה על הגרעין האיראני. גם מאמר התגובה שלו להרצאתו של דיסקין התמקד בביקורת על גישתו המתונה של ראש השב"כ לשעבר בסוגיה האיראנית.

הנה מבחר ציטוטים מרכזיים ממאמרו של מי שהיה יו"ר ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. לגזור ולשמור:

"אני עוסק מזה שמונה שנים בנושא האיראני. מעולם לא שמעתי מראש הממשלה או משר הביטחון, לא בפורום סגור ולא בפורום פומבי, התבטאות בסגנון שדיסקין מייחס להם. גם לא אמירה דומה לכך. בסוגיה האיראנית, לדיסקין אין יתרון על פני כל פרשן מיומן אחר. האם השלמה עולמית עם איראן גרעינית עשויה להביא לשינוי בגישתו לנושא? האם עדיפה השלמה ישראלית עם איראן גרעינית מאשר תקיפה באיראן? מה הפתרון המוצע על ידו לסכנה שכישלון המאמץ העולמי למנוע את התגרענות איראן יחייב את סעודיה, מדינות המפרץ, תורכיה, מצרים וירדן לפתוח במרוץ גרעיני? האם הוא מוטרד מן האפשרות שנשק גרעיני טקטי יזלוג לידי ארגון טרור במציאות של מזרח תיכון עתיר מדינות חמושות בנשק להשמדת המונים?

"דיסקין לא התמודד באופן מעמיק עם הדילמה הניצבת לפתחה של ההנהגה בישראל בסוגיה האיראנית. הוא לא מצא לנכון להביע את עמדתו בעניין המשמעות הצפויה לישראל כתוצאה מהשגת יכולת גרעינית צבאית ע"י איראן. לא ברור מהי החלופה שמציב דיסקין כמשקל נגד למדיניות הממשלה שכלפיה השמיע את ביקורתו.. לכל ברור כי ההישג הצפוי מתקיפת מתקני הגרעין של איראן הינו עיכוב של שנים ספורות בהתקדמות התוכנית. לעניין משך זמן העיכוב קיימות הערכות שונות. ממילא להערכה כזו אופי ספקולטיבי, שהרי לא ניתן לחזות בוודאות את התהליכים שיעצבו את פני המציאות שתיווצר לאחר פעולה כזו. מי שחושש כי פעולה צבאית תאיץ את תוכנית הגרעין של איראן, חייב להסביר כיצד הימנעות מפעולה עשויה לתרום לכך שאיראן לא תתחמש בנשק גרעיני".

או"ם כלום?

בחודשים הבאים ייאלץ שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, להתפנות מהמרדף המתוקשר שהוא מנהל נגד OCHA - סוכנות האו"ם לעניינים הומניטריים - המעזה לחשוף את התנהגות ישראל באזור C. הנהגת הרשות הפלסטינית נחושה בדעתה לבקש מהעצרת הכללית לשדרג את מעמד פלסטין. השאלה היחידה היא, אם לעשות זאת לפני הבחירות בארה"ב, או אחריהן, במועד הסמלי כ"ט בנובמבר.

כהקדמה לסערה העבירה בימים אלה ועדת האו"ם נגד עינויים לישראל רשימה של 59 סוגיות הנגועות בחשד להפרת האמנה הבינלאומית נגד עינויים. 37 מהשאלות נוגעות לדו"ח שהגישו לוועדה הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, עדאלה, אל-מיזאן ורופאים לזכויות אדם, המציג תמונה קשה של מדיניות עינויים, התעללות ויחס משפיל בחקירות ביטחוניות, במתקני מעצר ובשטחים בכלל; מעצרים ללא משפט; תנאי מעצר קשים; העמדה לדין על סמך ראיות שהושגו שלא כדין; מתן חסינות לחוקרים והעדר חקירה או בדיקה של תלונות על עינויים.

הוועדה מבקשת לדעת, כמה עצירים פלסטינים נחקרו מאז 2002 תחת ההגדרה "פצצה מתקתקת" וכמה מכ-700 תלונות על התעללות במהלך חקירות השב"כ נחקרו כראוי. הוועדה מזכירה, שאף שישראל חתמה על האמנה נגד עינויים והתחייבה לנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי למנוע עינויים בשטח שבריבונותה, היא נמנעת מהכנסת האיסור על עינויים לספר החוקים, כפי שדורשת האמנה.

ועוד משהו. הוועדה עוסקת בין היתר בהגבלות התנועה המונעות מתושבי רצועת עזה גישה לשירותי בריאות. כדאי שאנשיה ישאלו את ממשלת החמאס בעזה, אם סכסוך עם ממשלת רמאללה צריך למנוע מחולים אנושים לצאת לטיפול בבתי חולים בישראל, ולפעמים לגזור עליהם מוות בעינויים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו