בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אומדן מערכת הביטחון: 300 הרוגים במלחמה עם איראן וסוריה

ההערכה שהוצגה לדרג המדיני התבססה על מספר הרקטות שבידי האויב, ניסיון ממלחמות קודמות ומצב ההיערכות בעורף

330תגובות

אומדנים של מומחי חקר ביצועים במערכת הביטחון, באשר לאפשרות של מלחמה עתידית עם איראן וחיזבאללה, חזו כי מספר ההרוגים בעורף הישראלי במקרה כזה יהיה כ-200. לפי אותן הערכות, אם תצטרף גם סוריה לעימות, עלול המספר לעלות לכ-300 אזרחים הרוגים בעורף.

לפני קרוב לשנה עורר שר הביטחון, אהוד ברק, תרעומת כשבראיון בגלי צה"ל העריך כי במקרה של מלחמה עם איראן, יהיו "הרבה פחות מ-500 הרוגים" בעורף. ברק ניסה להמעיט מערך האיום – ולהסביר כי לדעתו חלק מהתחזיות השחורות בדבר אלפי הרוגים או עשרות אלפים חסרות בסיס – אבל השיג תוצאה הפוכה. מה שנותר בזיכרון הציבורי הוא האומדן של 500 הרוגים והרושם כי ברק ממעיט מחשיבותם.

הבסיס העיקרי לתחזיות הללו הוא עבודות של אנשי חקר ביצועים שהוכנו בשביל מערכת הביטחון. עבודות אלו, שעיקריהן הוצגו בצה"ל בעת תרגילים מטכ"ליים וכן לדרג המדיני, מתבססות על מספרי הטילים והרקטות שבידי האויב, על נתונים שנצברו ממלחמות אחרות ועל מצב ההיערכות בעורף הישראלי. מובן מראש שאין כאן יומרה לתחזית מדויקת, אלא מסגרת כללית בלבד, שתהיה מושפעת מאוד מההתפתחויות עצמן בשטח.

על פי פרסומים גלויים של מכוני מחקר במערב, איראן מחזיקה בכמה מאות טילים ארוכי טווח, מדגמים שונים של שיהאב, שביכולתם לפגוע במטרות בישראל. הנחת המוצא היא שגם אם תתקוף ישראל את אתרי הגרעין האיראניים וטהראן תחליט להגיב, היא לא תעשה שימוש בכל המאגר שעומד לרשותה. מתוך הטילים שישוגרו, חלק ייתקלו בבעיות שיגור, חלקם ייפגעו על הקרקע בידי חיל האוויר הישראלי, חלק לא מבוטל ייורטו בידי מערכת ה"חץ" ואחרים יחטיאו את מטרתם וינחתו בשטחים פתוחים. עם זאת, ההנחה היא שכמה עשרות טילים יפגעו בריכוזי אוכלוסייה, כשהסבירות הגבוהה היא שאלו ישוגרו לגוש דן.

דניאל בר און

במלחמת המפרץ ב-1991, העריכו מומחי חקר הביצועים של צה"ל כי מספר ההרוגים בעורף כתוצאה מירי טילים מעיראק יהיה כשלושה הרוגים לטיל. בפועל, נורו ארבעים טילי סקאד ונהרג אדם אחד כתוצאה מפגיעה ישירה של טיל. הערכת המומחים התבררה אז כהערכת יתר.

רמת הטילים שבידי איראן אמורה להיות גבוהה יותר משל הטילים העיראקיים. עם זאת, ההערכה בדבר מספר הנפגעים הצפוי, שאינו כה גבוה, קשורה גם בהיבטים שונים של התנהגות האוכלוסייה הישראלית והיערכות העורף. במלחמת לבנון השנייה התברר כי רמת הציות של האזרחים להנחיות היתה גבוהה יחסית וכי במקום שבו נשמעו להוראות פיקוד העורף, ירד מאוד מספר הנפגעים. מירי הקטיושות מלבנון נהרגו אנשים ששהו מחוץ לבתים או שהיו במרחב לא מוגן בתוך הבית - לא היו במקלט או בממ"ד והיו ליד קיר חיצוני של הבניין.

הבנייה במרכז ישראל, ביחס למדינות אחרות, אינה מאוד צפופה. חוקי בנייה משנות החמישים קבעו חובה לבנות שלד בטון לבניינים, עובדה המצמצמת את הסכנה לקריסה טוטלית של מבנים. גם ריבוי הממ"דים והמקלטים עשוי לצמצם את מספר הנפגעים. מרכיב קריטי נוסף הוא זמן ההתרעה: מכ"ם ה-X האמריקאי מסוגל לספק התרעה של כ-15 דקות לפני נחיתת טיל מאיראן במרכז הארץ, זמן היערכות סביר יחסית לירי טיל בליסטי.

על בסיס כל המרכיבים הללו, נקבע חישוב משוער של מעט פחות מהרוג לטיל בליסטי. לכך צריך להוסיף את האיום מצד חיזבאללה, שלרשותו כיום לא רק קטיושות לטווח קצר ובינוני אלא גם עשרות או מאות של רקטות אם-600 מדויקות יחסית, שביכולתן לפגוע במרכז הארץ. עם זאת, מספר הרקטות של חיזבאללה עצום – והוא נאמד כיום בקרוב ל-60 אלף.

בעימות אפשרי עם חיזבאללה, הרבה תלוי ביכולתם של חיל האוויר וקהילת המודיעין לפגוע ברקטות ארוכות הטווח על הקרקע, בטרם שיגורן. במלחמת לבנון השנייה ב-2006 פגע צה"ל בעשרות בתים של פעילי חיזבאללה בלבנון, בלילה הראשון למלחמה (מבצע "משקל סגולי") והשמיד את רוב מערך הרקטות של הארגון לטווח בינוני, לפני שנעשה בו שימוש. בפעם הבאה, האתגר הזה צפוי להיות קשה יותר.

במלחמה ב-2006 נורו לעורף בצפון כ-4,200 רקטות, מרביתן קטיושות, ונהרגו 54 בני אדם – 42 אזרחים ו-12 צנחני המילואים שנפגעו מנחיתת הקטיושה בכפר גלעדי. התחשיב, הנשען על הנתונים מהמלחמה הקודמת, צופה הרוג אחד בעורף על כל שמונים רקטות לערך מלבנון.

כל אלה, כמובן, הם חישובים על הנייר בלבד – וקשה לדעת מה יהיה משקלם האמיתי במקרה של מלחמה עם איראן, שתוביל בסבירות גבוהה גם להפעלת מערך הרקטות של חיזבאללה נגד העורף הישראלי. ברק צודק כשהוא מתאר כהיסטריה מוגזמת את התחזיות על אלפים או אפילו עשרות אלפי הרוגים בעורף. אולם, מוטב לא להפריז באמינות התחזית המדעית כביכול באשר לתוצאות של פגיעה עתידית בעורף. המלחמה היא ממלכת אי הוודאות – ודברים רבים מאוד יכולים להשתבש במהלכה, בלי קשר לתחזיות המוקדמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו