בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערכות בישראל

תקיפה תעכב את איראן בשנה-שנתיים

על פי הסברה, אם יופצצו מתקני הגרעין, תידרש שנה לשקמם ושנה להתגבר על השלכות נוספות. אפרים הלוי: לו הייתי איראני הייתי חרד בשבועות הקרובים

39תגובות

שנה של דחייה, ושנה נוספת של התארגנות - זה על פי ההערכה הרווחת העיכוב הצפוי בפרויקט הגרעין האיראני אם תתקוף ישראל את אתרי הגרעין שלה. על פי ההערכה, תקיפה כזו תגרום לדחייה "טכנית" של שנה בהתקרבות איראן ליעד של ייצור פצצה גרעינית, ועוד שנה "תהליכית" - שבה תנסה איראן להתגבר על השלכות צדדיות של הפעולה שיגרמו עיכובים נוספים, מעבר למה שמשוער כעת.

הפער ביכולת הצבאית בין ישראל לבין ארצות הברית, וכמוהו פער העמדות בין שתי המדינות בשאלת איראן, עמדו במוקד ביקורו של שר ההגנה האמריקאי, ליאון פאנטה, השבוע בישראל. ואולם, חרף הנחישות שמשדרת ההנהגה הישראלית בפומבי ומאחורי הקלעים, באשר לצורך לתקוף באיראן, נדמה כי שני גורמים מרכזיים מצמצמים את הסיכוי לתקיפה ישראלית לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר הקרוב.

הראשון הוא ההתנגדות המובהקת של ממשל אובמה לתקיפה כזו בעיתוי הנוכחי, גם משום שהיא עלולה להזיק לנשיא ברק אובמה במאמציו להיבחר בשנית (בשל השפעתה הצפויה על התייקרות מחירי הדלק לצרכן האמריקאי). השני קשור בהסתייגות מבית: המלצתם של בכירי הדרג המקצועי, בצה"ל ובמוסד, שלא להזדרז ולתקוף באיראן לפני הבחירות, בעיקר בשל הדאגה מפני פגיעה אסטרטגית ביחסים עם האמריקאים.

מצדדי התקיפה - בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק - חוששים כי מתנגדיה מכוונים בעצם למציאות של "מוקדם מדי, מוקדם מדי... אופס, מאוחר מדי". במלים אחרות: שכל האזהרות מפני תקיפה בשלושת החודשים הקרובים נועדו להוביל לדחייה בלתי מוגבלת של פעולה צבאית, עד למועד שבו כבר יהיה ברור כי לא ניתן לפעול. בשלב זה, הם חושדים, הקהילה הבינלאומית תעבור למדיניות של "הכלה" כלפי איראן, בדיוק אותה מדיניות שהנשיא ברק אובמה הבטיח שלא לנקוט, בנאומו בוועידת אייפא"ק במארס השנה.

רויטרס

ככל שיעבור הזמן, טוענים נתניהו וברק, האפקטיביות של תקיפה ישראלית בדחיית הגעתה של איראן לפצצה תפחת. כבר כעת, חלק ממה שניתן היה לביצוע לפני שנתיים הופך קשה עד בלתי אפשרי. ואם נמתין יתר על המידה, יחלוף כליל פרק הזמן שבו תקיפה תהיה עדיין רלוונטית. האמריקאים, מצדם, טוענים שבמקרה הצורך הפצצה מצדם תהיה לאין ערוך אפקטיבית יותר, אף שעדיין לא הגיעה השעה לכך.

מכל מקום, ההערכות בדבר השפעתה של הפצצה ישראלית נעות כעת סביב דחייה של שנה עד שנתיים לכל היותר.

יש, כמובן, טענה ש"הכל ל"פ" (לוחמה פסיכולוגית). לפי גישה זו, נתניהו וברק, באיומי התקיפה התכופים שהם משמיעים, ממשיכים לנהל מסע הטעיה עולמי. החרדה האמריקאית והאירופית מפני הפצצה ישראלית מדרבנת את החרפת הסנקציות על איראן, שאולי יאלצו לבסוף את האייתוללות לקבל פשרה שתרסן את התקדמות תוכניתם הגרעינית; העיסוק הבלתי פוסק באיראן משחרר את ישראל אפילו משרידי הלחץ הבינלאומי בשאלת הסכסוך עם הפלסטינים; ואילו הנפנוף בגרעין האיראני (ובאחרונה, גם בנשק הכימי הסורי) מסיט את הדיון הפנימי בישראל מחוסר הצדק החברתי והכלכלי למצב הביטחוני.

אלה טענות שאי אפשר לשלול על הסף. ברק, במיוחד, מסובך לפענוח. שר האוצר המנוח, שמחה ארליך, טען פעם: "אני לא אומר את מה שאני מתכוון ואני לא מתכוון למה שאני אומר". ההיגיון של ברק כל כך מתוחכם, כל כך פתלתל, עד שקשה לעתים לעקוב אחר ההתפתחויות במשחק הביליארד האסטרטגי שהוא מנהל בשם כולנו.

מנגד, בסיפור האיראני, נדמה שברק מזמן לא היה נחוש וברור יותר. הוא נשמע כמי שמדבר מתוקף שכנוע עצמי עמוק. הדוגמאות ההיסטוריות, מבן-גוריון ועד בגין, מובאות בשצף קצף. המסקנה העולה מהן: רק מנהיגים מרחיקי ראות מבינים את גודל הסכנה ופועלים בהתאם, חרף המכשולים שמציבים לפניהם עמיתים נטולי ראייה אסטרטגית מבית. הרי, טוען ברק, גם בתקיפת הכור בעיראק ב-1981 חזו המומחים דחייה של שנתיים ולבסוף התברר שהיה די ביעף הפצצה אחד כדי לשתק את התוכנית כליל.

אם יתברר בסוף שכל המסע הגדול הזה הוא רק הצגה, הרי שהיתה זו מלאכת מחשבת. נדמה שאיתי טיראן יכול לפרוש בשקט מ"ריצ'רד השני" ו"ריצ'רד השלישי". נמצא לו מחליף ראוי. צריך לזכור גם שהרוב המכריע מבין אנשי הדרג המקצועי לוקחים כעת את כוונות נתניהו וברק ברצינות. זו גם הדאגה בקרב אנשי התקשורת.

אתמול נדרש לכך גם העיתון "ניו יורק טיימס" בכתבה בעמודו הראשון. העיתון מצטט את ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, האומר שלו היה איראני, היה "חרד מאוד" מפני תקיפה ישראלית ב-12 השבועות הבאים. עם זאת, בכתבה מובאות גם הערכות של אנשי ממשל, הסבורים כי ישראל תיענה ללחצים האמריקאים ותעכב תקיפה באיראן לפחות עד תחילת השנה הבאה.

העניין הוא, כמובן, שבכל זה צופים גם האיראנים. לפי הקו הנוקשה שהציגו במגעיהם עם המעצמות בחודשים האחרונים, שבהם לא נסוגו במילימטר מעמדתם ולא גילו שום נכונות לפשרה, נראה שבטהראן לא מאמינים שישראל עומדת לתקוף בחודשים הקרובים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו