בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתנחלים זורעים זרעים של גירוש בדרום הר חברון

קודם פולשים לקרקע, בהמשך נוטעים שתילים ולבסוף מתנכלים לבעלים החוקיים. כך מגרשים מתנחלים פלסטינים מאדמותיהם, הפעם בסוסיא

79תגובות

"תורת חיים חמדתנו/ מפי עליון נתנה/ נצח היא נחלתנו/ ממדבר מתנה", נכתב על שלט בסמוך לשטח שאותו מכנים המתנחלים "גבעת חסדי ה'". אולם זוהי אדמה פרטית של משפחה פלסטינית מהכפר סוסיא, שאליה פלשו המתנחלים לפני למעלה משבועיים, ועד כה לא השכילו המשטרה והמינהל האזרחי לפנותם. פניות המשפחה לרשויות אמנם הביאו להוצאת צו סגירה לשטח, אולם זה לא נאכף ובינתיים כבר נטעו הפולשים שתילי גפנים באדמה. השלטים בעברית, שהוצבו במקום, מלמדים על המשך תוכניות ההשתלטות. אחד מהם, הממוקם באדמות משפחת הדאר הפלסטינית, מעוטר בשרטוט לוחות הברית ובפסוק 10 מספר דברים, פרק ל': "כי תשמע בקול ה' אלוהיך לשמור מצוותיו".

החלקה הטרייה שאליה פלשו כלולה ב"חגורת ביטחון" שהמתנחלים יצרו במשך השנים מסביב להתנחלות סוסיה, ששטחה כ-3,000 דונם (פי עשרה לערך משטחה הבנוי של ההתנחלות). חגורה זו נוצרה באמצעות התנכלויות חוזרות ונשנות לחקלאים ולרועי הצאן המבקשים להגיע לאדמתם. במשך השנים הצליחה ההתנחלות סוסיה להשתלט בפועל על יותר מ-700 דונם לשם עיבודים חקלאיים - בעיקר כרמים וגידולים בחממות. "כבר מראשיתה של סוסיה, דגלו חברי היישוב בעיקרון של אין גדר - יש אדמה", נכתב באתר של המועצה האזורית הר חברון. "סוסיה לא מוקפת בגדר אלא בשטחי קרקע נרחבים המעובדים על ידי תושביה. חגורה ירוקה של שטחים חקלאיים מקיפה את היישוב".

הפלישה הנוכחית התחילה ב-23 ביולי, כשקבוצה של ישראלים נכנסה לשטחה של משפחת הדאר - המעבדת אותו במשך דורות - וקבעה באדמה מוטות וזוויות ברזל. בו ביום פנו התושבים ו"שומרי משפט, רבנים לזכויות האדם" למשטרה ולמינהל האזרחי. במכתב של עו"ד קמר משרקי-אסעד מ"רבנים" ליועץ המשפטי הצבאי, למשטרה ולפרקליטות המדינה מ-25 ביולי - היא מציינת שבשעות הערב של אותו יום אמר נציג המינהל האזרחי כי "המקרה אכן ידוע לצבא אולם הצבא אינו מוצא עניין להתערב". יצוין כי קבוצת הפולשים גם הקימה בסמוך לחלקה סככה, אוהל ומבנה מעץ וגג פח - הכל מתחת לעמדת שמירה של צה"ל.

העבודות נמשכו ב-24 ביולי: הפולשים הניחו טפטפות וגידרו את השטח. נציג מת"ק (מפקדת תיאום וקישור) ושוטרים באו למקום והודיעו כי העבודות אינן חוקיות וזוהי פלישה לאדמה פרטית. בתגובה, כ-30 ישראלים נכנסו לכפר הפלסטיני והחלו להתנכל לתושביו. הצבא הוציא צו סגירת שטח, אך אחר הצהריים ובלילה חזרו הפולשים לחלקה והמשיכו בעבודתם. נציג מטעם הכפר התקשר למשטרה להתלונן, אך נטען באוזניו כי "נציג מת"ק מרשה למתנחלים להמשיך לעבוד", כפי שנכתב בפנייתה של משרקי-אסעד. באותו ערב שוב נכנסה קבוצת ישראלים לכפר והחלה לאיים על התושבים, אולם לאחר שהחל עימות במקום, נסו הישראלים מהכפר. אולם מאז הספיקו המתנחלים להשלים את הגידור ולטעת שתילי גפנים.

גיא בוטביה / ארגון תעאיוש

מ-2001 ועד 2012 הגישו תושבי סוסיא לתחנת משטרת ישראל בקרית ארבע כ-200 תלונות בגין תקיפות פיזיות, כריתת עצים, פגיעה בחיות, איומים, יידוי אבנים, הסגות גבול וגרימת נזק לרכוש - התנכלויות שיצרו את "חגורת הביטחון" הרחבה מסביב להתנחלות סוסיה. ככל הידוע ל"רבנים לזכויות האדם", רוב התיקים נסגרו ללא כתבי אישום.

מניעת הגישה לאדמות גורמת הפסדים כלכליים כבדים לתושבים. משפחות רבות נאלצו למכור עשרות מראשי הצאן שלהן והיו שנאלצו לעזוב את המקום. עיקר דאגתם של התושבים הפלסטינים הוא שפרשנויות ישראליות לחוק העות'מאני יובילו לכך שהפלישה לקרקע תתיישן מבחינה משפטית והם יאבדו את חזקתם עליה. בשל חשש זה הגישו תושבי הכפר, יחד עם עמותת "שומרי משפט", עתירה לבג"ץ כבר ב-2010, ובה הם דורשים לחייב את הרשויות להגן עליהם מפני התנכלויות, כדי שיוכלו לבוא לאדמותיהם ולפנות את הפלישות וההשתלטויות על האדמות. העתירה עדיין נדונה בבג"ץ.

בעתירה נכתב כי פעמים רבות חיילי צה"ל מרחיקים את הפלסטינים מאדמתם שלהם בשל הרצון "למנוע חיכוך" עם המתנחלים.

לעתים מוציא הצבא צווי סגירת שטח זמניים שמוחלים על כולם - הן על הישראלים הפולשים והן על הפלסטינים בעלי האדמות. במקרה של תלונות על פלישות ותיקות יותר לקרקעות חקלאיות, המשטרה דורשת מהמתלוננים הוכחת בעלות, ובכך מעבירה את נטל הראיה מהפולש אל המתלונן. "כך יוצא שהפולש אינו צריך להוכיח את זכויותיו בקרקע כדי להמשיך ולהחזיק בה ואילו מהעותרים נמנע סיוע מכוחות אכיפת החוק", נכתב בעתירה.

כבר בדו"ח המאחזים מ-2005 הצביעה עו"ד טליה ששון על התופעה של "השתלטות מתנחלים על קרקעות פלסטיניות פרטיות בדרך של עיבוד הקרקע, נטיעה וזריעה, ישיבה פיזית בשטח תוך יצירת איום, גידור השטח ומניעת גישה, סלילת דרכים...".

דרור אטקס, החוקר את השתלטות ישראל על אדמות הגדה המערבית, אומר ששיטת ההשתלטות מוכרת ממאות רבות של מקומות אחרים בגדה: "קודם המתנחלים חוסמים את גישתם של הפלסטינים למקום, ואז, בתזמון שהמתנחלים עצמם קובעים, הם מתקדמים להשתלטות חקלאית פעילה. סביב סוסיא השיטה הזו פועלת בהצלחה רבה זה שלושה עשורים". לדבריו, "בעוד כמה אלפי דונמים נחסמו לגישת פלסטינים באזור ההתנחלות באמתלות ואמצעים שונים, מתנחלי סוסיה ומאחזיה השתלטו בפועל על שטחים בני כ-700 דונם. רובם ככולם אדמות חקלאיות שעובדו על ידי תושבי האזור במהלך דורות. המשמעות הכלכלית הנגזרת מכך על תושבי המקום היא ברורה: הפיכתם מקהילה המספקת את צרכיה בעצמה לקהילה פושטת יד התלויה בחסדיהם של מדינות זרות וארגונים בינלאומיים לשם המשך קיומה".

מדוברות מתאם הפעולות בשטחים, שהמינהל האזרחי כפוף לו, נמסר כי "סוגיית הפלישה לקרקע המדוברת מוכרת ומתוכננים להינקט צעדי אכיפה נגדה. בזמן הקרוב עומד לצאת נוהל סילוק נגד המעורבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו