המדינה לתושבי מגרון: התפנו עד סוף החודש, או שלא נתמוך בעתירתכם

17 מהמשפחות דורשות להישאר על אדמות שאותן הן טוענות כי רכשו. המדינה דורשת מיתר התושבים להתפנות, אחרת לא יתמכו בעתירה

חיים לוינסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים לוינסון

לקראת הדיון בעתירת 17 מהמשפחות במאחז מגרון להישאר על אדמות שאותן, כך לטענתם, רכשו לאחרונה – דורשת המדינה משאר תושבי המאחז, המתגוררים על אדמות פלסטיניות פרטיות, להתפנות עד ה-29 בחודש לאתר הזמני שהוכן להם. אחרת, הודיעה המדינה, לא תתמוך בבקשת התושבים להישאר על האדמות שלטענתן רכשו. רכישת האדמות נבדקת עדיין על ידי המשטרה.

לפי החלטת בג"ץ, פינוי מאחז מגרון היה אמור להתבצע עד סוף יולי. ואולם זמן קצר לפני מועד הפינוי, עתרו 17 משפחות לבג"ץ בטענה שרכשו את האדמות שעליהן הוצבו הקרוואנים שבהם הן מתגוררות –ועל כן, לדבריהן, נשמט הבסיס המשפטי לעתירת "שלום עכשיו" לפנותן. השופטים ביקשו את עמדת המדינה בהתייחס לעתירה, והקפיאו את הפינוי עד לדיון בטענת המשפחות, ב-29 בחודש.

בשבועות האחרונים עמלה המדינה על גיבוש עמדתה. ועדת שרים לענייני התיישבות בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר החליטה להודיע לבג"ץ שתיבדק האופציה לתכנן למשפחות יישוב במקום, אך היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פסל עמדה זו בשל הקשיים המשפטיים שהיא עוררה.

עבודות הצבת הקראווילות באתר אליו צפויים להיות מפונים תושבי מגרוןצילום: שירן גרנות

כעת מתנהלים מגעים עם תושבי מגרון למציאת פתרון. מזכיר הממשלה, צביקה האוזר, המרכז את הטיפול בנושא, ביקש מתושבי המאחז, שלא מתגוררים על האדמות שנטען כי נרכשו, להתפנות מרצון עד ה-29 בחודש. לדבריו, פינוי כזה יראה לבג"ץ כי פסק הדין מקוים, וכי העתירה אינה "התחכמות", שמטרתה להשאיר את המאחז ולהכשיר פלישות לקרקע פרטית. הוא הודיע כי אם לא יסכימו, המדינה לא תוכל לתמוך בעתירה, דבר שעלול לצמצם משמעותית את סיכויי קבלתה.

נכון לעכשיו אנשי מגרון לא מסכימים לדרישה זו, ואומרים כי ניתן להשאיר את כל המאחז במקומו. הם טוענים כי עם רכישת האדמות, נותרו במחלוקת רק חמישה מבנים, שנמצאים על קרקעות שבעליהן מיוצגים על ידי "שלום עכשיו" ועורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה. הצעת התושבים היא להזיז את הקרוואנים מאדמות אלו, אל האדמות שאותן הם טוענים כי רכשו, ובכך לסיים את הפרשה.

עמדתם מעוררת כעס רב בקרב גורמים בממשלה, שאומרים כי מדובר בהפרה של ההסכם שעליו חתמו, לפיו יעברו מרצון לאתרים שהוכנו להם, בהם מתחם היקב. עלות הקמת שני האתרים החלופיים על ידי הממשלה עד כה הגיעה לכ-60 מיליון שקלים. מזכיר הממשלה, ששוחח השבוע בנושא עם שרים שונים, אמר כי לא ניתן יותר לנהל דיאלוג עם אנשי המאחז. ביום שלישי הקרוב אמורה ועדת שרים להתיישבות להתכנס כדי לדון בתשובת המדינה.

דובר מגרון, איתי חמו, מסר בתגובה כי "מזכיר הממשלה עושה עבודתו לילות כימים לטובת ההתיישבות. יחד עם זאת, ישנה אמירה פשוטה וברורה: רכשנו - נשארים. האדמות לא גנובות, אנחנו הבעלים החוקיים שלהן, ובאדמות שרכשנו כל אדם ישר עם היגיון בריא מבין שאפשר להמשיך לגור ולקיים רצף יהודי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ