נתניהו על פינוי מגרון: מקווה שהדברים ייעשו בנועם הליכות

3 ימים לפני מועד הפינוי שקבע העליון, אמר רה"מ כי המדינה תכבד ההחלטה - ותמשיך לחזק ההתיישבות. הצעה: פינוי רק תמורת שכונת מגורים חלופית

ברק רביד
יהונתן ליס
חיים לוינסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ברק רביד
יהונתן ליס
חיים לוינסון

שלושה ימים לפני פקיעת המועד שניתן למדינה לפנות 30 משפחות מתוך 47 מתושבי המאחז מגרון, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר (ראשון) לנושא והבטיח שהפינוי יתבצע בהתאם להחלטת בית המשפט העליון.

"נכבד את החלטת בית המשפט ובמקביל נמשיך לחזק את ההתיישבות", אמר נתניהו בפורום שרי הליכוד. "עשינו זאת בבית אל ונעשה זאת גם במגרון. הקמנו כבר את אתר הדיור החלופי ואנו מקווים שהדברים ייעשו בנועם הליכות".

השר לאיומים אסטרטגיים, בוגי יעלון, התייחס לאפשרות של פינוי בכוח. "מן הראוי שהמשפחות שמתגוררות בבתים שאינם נשואי העתירה, היו כבר מתפנות מרצונן ברגע שהוכנו המבנים בגבעת היקב. זה כבר היה צריך להתבצע החל מה-22 באוגוסט, כפי שהודענו לבית המשפט. אך הנהגת התושבים החליטה להמתין עד לפסיקת בג"צ, והדיון נקבע לתאריך ה-28 באוגוסט. הרוב המכריע מתכוון לעבור לאחר פסיקת בג"צ, אך ייתכן וחלק והתושבים לא ירצו להתפנות בעצמם אלא ימתינו לפינוי 'כמו שקי תפוחי אדמה' כפי שהם מכנים זאת, כלומר בהתנגדות פאסיבית", אמר יעלון. "צריך להיערך לאפשרות שגורמים נוספים יתערבו כדי שזה יגיע להתנגדות משמעותית יותר. בכל מקר, אלה שלא יתפנו מרצון אינם עומדים בהסדר שהושג עם נציג הממשלה השר בני בגין, ולכן גם לא יוכלו להתגורר בגבעת היקב".

משרד הביטחון נערך החל מהבוקר לסייע לתושבי מגרון שיחפצו בכך להעביר את חפציהם לאתר הזמני שהכשירה בעבורם המדינה. נכון לאמש, התושבים טרם פנו לעזרה בשל מחלוקת משפטית על מועד הפינוי מרצון.

בסוף השבוע האחרון התנהלו שיחות קדחתניות בין ראשי המתנחלים לצבא, בניסיון להבין אם יש כוונה לפנות את מגרון בכוח ביומיים הקרובים. 17 משפחות עדיין טוענות לרכישת הקרקע וממתינות לדיון בבג"ץ ביום שלישי בעשר בבוקר. קבוצה אחרת, של 30 משפחות, אינה טוענת שרכשה את הקרקע שעליה מוצבים הקרוואנים של המשפחות.

מגרון. נערכים לפינויצילום: אמיל סלמן

משיחות שניהלו ראשי המתנחלים עם קצינים בצה"ל נוצר אצלם הרושם כי הצבא ייתן לתושבים זמן להתארגן לפינוי מרצון, ולא יפנו את המאחז בכוח עד יום שלישי. בין המתנחלים למדינה יש מחלוקת על מועד פינוי 30 המשפחות. המדינה טוענת כי נשיא בית המשפט, אשר גרוניס, האריך את מועד ביצוע פסק הדין המורה על פינוי "עד לדיון", שהמשמעות היא כפשוטו - עד לדיון. לעומת זאת, המתנחלים טוענים כי משפט לאחר מכן כתב גרוניס כי יש להמשיך בהכנות לפינוי - משמע הוא מעוכב לדיון עצמו.

ביום שישי הפגינו תושבי מגרון מול משרד ראש הממשלה בירושלים. התושבים מלינים על תשובת המדינה בעתירתם, כי גם מי שרכש את הקרקע לא יוכל להישאר עליה, לנוכח הפרות הבנייה שהיו במקום בעבר והיעדר דרך גישה שאינה עוברת בקרקעות פרטיות. "אנו קוראים לנתניהו לבטל את עמדתה הלא חוקית והלא דמוקרטית של הפרקליטות לבג"ץ, לכנס את ועדת השרים להתיישבות ולאמץ שוב את ההחלטה הראשונה שתאפשר ליהודים, בעלי קרקע במגרון, להתיישב במקום, בדיוק כפי שמאפשרים לכל בעל קרקע במדינה לגור עליה", אמר דובר מגרון, איתי חמו.

הצעת חוק: פינוי רק תמורת שכונת מגורים חלופית

חברי כנסת מהימין הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק לשמירת "זכויות המפונים". החוק מחייב את המדינה להמתין עם פינוי המאחזים, או שכונות המגורים שנבנו בניגוד לחוק, עד שתוכל לספק למפונים תחליפים הולמים לצרכיהם. כך, על פי החוק, פינוי יתבצע רק לאחר שהמדינה הקצתה אתר מגורים חלופי לכל המפונים באופן שיאפשר שמירה על מרקם החיים הקהילתי בו חיו קודם לכן.

בנוסף, תנאי מקום המגורים החלופי לא יפחתו מתנאי השכונה המפונית מבחינת הבריאות, התברואה, הניקיון, הבטיחות, הביטחון, התחבורה, הנוחות ושירותי הדת; על המדינה לוודא שבמקום המגורים החדש יהיו אפשרויות תעסוקה לכל המפונים ברמת שכר שאינה נמוכה משכרם הקודם ובמרחק שאינו עולה בצורה בלתי סבירה על מרחק הנסיעה ממקום עיסוקם הקודם; אם לא תמצא אפשרות תעסוקה ברמה זהה, המפונה יהיה זכאי לדמי אבטלה למשך 24 חודשים ובתנאי שהוא מובטל.

"מדובר בחוק לשמור על זכויות האדם הבסיסיות ומרקם החיים של קבוצת אזרחים שחיה חיי קהילה בשכונת מגורים המיועדת לפינוי", הסבירו מנסחי החוק ובהם ח"כ יעקב כ"ץ (כצל"ה), יו"ר האיחוד הלאומי וחברי הכנסת נסים זאב (ש"ס), דני דנון ומירי רגב (הליכוד). לדבריהם, "ברור כי הפינוי צריך לשמור על כבודו הבסיסי של המפונה". בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב בין היתר כי "במקרה של פינוי אדם יחיד בגלל עבירה שביצע, שמירת זכויות המפונה לא צריכה להיות מורחבת מעבר לשמירת כבוד האדם הבסיסית. שונה מזה הוא מצב של פינוי קבוצת דיירים מתוך הסדר. גם מבלי להתייחס לאופיו ולתקינותו של הסדר הפינוי, יש צורך לשמור על מסגרת רחבה יותר לזכויותיהם של המפונים".

את הצורך במתן שורת הזכויות מנמקים יוזמי החוק בכך ש"האדם הוא יצור חברתי מטבעו ולכן בעת פינוי שכונה יש צורך לשמור על מרקם חברתי. בפינוי מהסדר עלולה להיות פגיעה רבתית באורח החיים הכללי ולכן יש להגן על אפשרויות התעסוקה, החינוך ותשתיות נוספות". הצעת החוק הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת והיא תידון עם רק לאחר חזרתה מפגרת הקיץ, באוקטובר הקרוב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ