בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאחזים הבאים בתור

בעמונה וגבעת אסף לומדים מכישלון מגרון

מנהיגי המאחזים העומדים בפני פינוי ביקרו אתמול במגרון והסיקו שתי מסקנות: יש לדחוק את נתניהו אל הקיר, ובטווח הרחוק - לשלב את אנשיהם בפרקליטות

31תגובות

בזמן שפונו התושבים, הסתובבו אתמול במגרון מנהיגי המאחזים הבאים ברשימת הפינויים. יהודה יפרח מעמונה ובני גל מגבעת אסף מובילים את הקו הנוקשה בהתנחלויות, המתנגד לגישה המתפשרת שנקטו אנשי מגרון וגבעת האולפנה. יפרח שבת רעב כדי לקדם את חוק ההסדרה, שנתפס בקרב הימין כשינוי אסטרטגי במצב המשפטי ביהודה ושומרון. גל קרא לתושבי מגרון להיאבק לפחות על 17 הבתים שאותם טוענים שרכשו, אחרת "איך יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם" ולומר שפעלו לטובת ההתיישבות?

בקרוב, תיבחן עמידותם של השניים ומאחזיהם. גבעת אסף, שבה חיות כ-25 משפחות, נבנתה כולה על קרקע פרטית, ללא היתרים, ללא אישור מהממשלה, על הצומת המחבר את בית אל וכביש 60. ב-2004 המדינה הוציאה למקום צו "תיחום", המאפשר לה לפנות את כל מה שיש בשטח "המתוחם". ב-2007 עתר "שלום עכשיו" לבג"ץ בדרישה לאכוף את הצו. בתשובתה לבג"ץ, המדינה התחייבה להרוס את המקום עד סוף שנת 2011. לאחר מכן ביקשה ארכה עד סוף יוני האחרון, כדי לפתור את העניין ב"דרכי שלום". בסוף יוני ביקשה המדינה עוד שבעה חודשים, כדי לבדוק את טענות התושבים כי רכשו אחוזים מסוימים בחלקה במקום, ודיון בעניין נקבע ל-23 בספטמבר. תושבי גבעת אסף היו אופטימיים בתחילה, אך התקדים שנקבע במגרון - לפיו רכישת הקרקע לא מייתרת אישורי בנייה - מדאיגה אותם.

עניינה של עמונה אמור להסתיים עד לסוף השנה. המאחז הוותיק - שלאחר פינוי מגרון הופך להיות גם הגדול ביותר - בנוי כולו על קרקע פרטית. מלבד תשעת המבנים שנהרסו בו  בחורף 2006, יש במקום עוד כחמישים מבנים, יקב ותלמוד תורה. רוב בעלי הקרקע הפלסטינים ועמותת "יש דין" עתרו לפינוי כל המאחז ב-2008, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה. בנובמבר 2011 הודיעה המדינה כי הטיפול בעניין יסתיים עד סוף שנת 2012. התושבים חוששים כי סיום הטיפול - משמעותו הריסה.

לימור אדרי

במאחזים הסיקו אתמול שתי מסקנות עיקריות. הראשונה, המיידית, נוגעת לחולשתו של נתניהו. מחד, הם סוברים כי בקדנציה הנוכחית, נתניהו החליט שלא להתעמת עם המערכת המשפטית, מבית המשפט העליון ועד לדרגי הפרקליטות. מאידך, הוא עשה כל שביכולתו כדי להימנע מתמונות של הריסה, עד כדי הוצאת מיליוני שקלים על ניסור בתי האולפנה במקום ריסוקם. הפשרות של מתנחלי מגרון עם נתניהו אפשרו לו להימנע מהחלטה, טענו אתמול פעילים בליכוד, שאמרו כי הגיע הזמן לדחוק את נתניהו אל הקיר: דרך הפשרות מאפשרת לו "לכבד את שלטון החוק ולקדם את ההתיישבות", ומאבק עיקש יאלץ אותו לבחור צד.

המסקנה השנייה, לטווח הרחוק, נוגעת לצורך להשתלב במערכות השלטון, ובאופן ספציפי בתוך פרקליטות המדינה. בסיבוב האחרון, סביב פרשות גבעת האולפנה ומגרון, בכירי הפרקליטות הם אלו שלבסוף קבעו את עמדת המדינה, וגם במאבק המתקרב על דו"ח ועדת לוי, משקלם יהיה גבוה הרבה יותר מאשר גדודי המתנחלים במרכז הליכוד וחברי הכנסת הסרים למרותם. בכיר בהתיישבות אמר אתמול כי בוויכוח ההיסטורי על דרכה של ההתיישבות, לבסוף צדק הרב אלי סדן מעלי: הדרך להשפיע על המדינה היא לא בכוח פיזי או פוליטי, אלא השתלבות הדרגתית ואטית במערכות השלטון ועבודה בשירות הציבורי היא שתביא לבסוף לשינוי המערכת. "כל עורך דין מהמחנה הלאומי חייב להתמודד על כל תפקיד משפטי בשירות המדינה. ככה בעוד 10-15 שנה ייווצר קאדר משמעותי של משפטנים לאומיים. השמאל לא ישלוט יותר בפרקליטות", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו