שר החוץ הנורווגי ל"הארץ": על הקהילה הבינ"ל להחריף צעדיה נגד ההתנחלויות

ערב ביקורו בי-ם ורמאללה, יונס סטור תוקף בחריפות את התנהלות ישראל בשטחי סי, ומזהיר: ללא התקדמות במו"מ, נחמיץ את פיתרון שתי המדינות

עקיבא אלדר
אוסלו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עקיבא אלדר
אוסלו

"על הקהילה הבינלאומית לבדוק את יחסה לייבוא סחורות ותוצרת מההתנחלויות, שנחשבות בעיניה להפרה של החוק הבינלאומי", כך אמר ל"הארץ" שר החוץ הנורווגי, יונס סטור, ערב ביקורו בירושלים וברמאללה. סטור, העומד בראש פורום המדינות התורמות (פורום הכולל את המדינות שתרומותיהן מאפשרות את תפקוד הרשות הפלסטינית), ציין כי נורווגיה תשקול אפשרויות שונות להמחשת מדיניותה השוללת את הרחבת ההתנחלויות. סטור מגיע לאזור היום במסגרת ההכנות לכינוס פורום התורמות שיתקיים בסוף החודש בניו יורק. אחד הנושאים המרכזיים על סדר יומו של הכינוס יהיה מדיניות ישראל באזור C כלפי התושבים הפלסטינים. תמיכת נורווגיה בהכרה במדינה פלסטינית והמגעים שהיא מקיימת עם החמאס – כולל מפגש של דיפלומט נורווגי בכיר עם ראש הלשכה המדינית, חאלד משעל – הביאו למתיחות ביחסים בין ירושלים לאוסלו. 


בראיון שהתקיים בלשכתו באוסלו, מתח סטור ביקורת חריפה על התנהלות ישראל בשטחים הכבושים. השר אמר כי נורווגיה עוקבת מקרוב אחרי הלחצים שישראל מפעילה על הפלסטינים החיים באזור C, ובמיוחד בהר חברון. לדבריו, "הרעיון של אזור C היה חלק מההסדר לתקופת ביניים, ולא היתה שום כוונה להעניק לישראל הזדמנות להרחיב את ההתנחלויות בשטח זה, הכולל 60ֵ% מהגדה המערבית, על חשבון הפלסטינים המתגוררים שם". סטור ציין שכשנורווגיה תמכה בצירוף ישראל ל-OECD, היא הבהירה שהכוונה היא לא לצרף את השטחים וההתנחלויות בגדה. "אני יודע שהממשלה שלכם טוענת שאלה שטחים במחלוקת", אמר. "מצטער, אנחנו סבורים כי בהתאם לחוק הבינלאומי אלו שטחים כבושים". 


פלסטיני בגדה המערבית משליך סחורה מהתנחלויות, ארכיוןצילום: אי–פי

אתה ער לטענה שהמדינות התורמות, ובכלל זה נורווגיה, מממנות את הכיבוש?


אני ער מאד לטענה שישראל היא המרוויחה העיקרית מהסיוע. אבל, במי נפגע אם נפרק את פורום המדינות התורמות? מי ערב לנו שממשלת ישראל תיטול את האחריות לרווחתם ולביטחונם של הפלסטינים אם הרשות תקרוס? עם זאת, אין לנו כוונה לקיים את הפורום לנצח. עמדתי היא שכל עוד הצדדים אומרים שהם מעוניינים בפתרון שתי המדינות, עלינו לתמוך בכך, אך עד גבול מסוים. כאשר יהיה ברור לכולם שמנגנון התורמות מסייע להנצחת הסטטוס-קוו יותר מאשר לקידום השלום, נצטרך לשקול מחדש את העניין. עדין לא הגענו לשם. 


מנקודת מבט הומניטרית גרידא, יש ודאי מדינות באפריקה שזקוקות לסיוע יותר מהפלסטינים. אבל מדובר בחזון של גיבוש מוסדות פלסטיניים יציבים וחיזוק תהליך השלום, שגם לישראל צריך היה להיות אינטרס לקדמו. 


איך אפשר לקדם את השלום בלי תהליך מדיני של ממש למימוש הסכם אוסלו? 


שר החוץ הנורווגי יונס סטורצילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

אכן, פורום המדינות התורמות, שנורווגיה עומדת בראשו, מסייע לבנות את תהליך השלום מלמטה כלפי מעלה. ואולם, נורווגיה והפורום אינם יכולים לעשות הרבה ללא התקדמות בבניית השלום מלמעלה כלפי מטה, כלומר מאמץ מדיני לפתור את סוגיות הסדר הקבע. הדבר הזה נתון כולו בידי הצדדים והקוורטט. למרבה צערי, אם לא תהיה התקדמות בעתיד הנראה לעין, אנחנו עלולים להחמיץ את ההזדמנות להגיע לפתרון שתי המדינות. 


הסכם אוסלו נהפך בפי פוליטיקאים ישראלים לשם גנאי. 


אני יודע שפוליטיקאים ישראלים מהימין מפנים אצבע מאשימה לנורווגיה, כאילו אנחנו נושאים באחריות להעדר התקדמות בתהליך השלום שהחל באוסלו לפני כמעט 20 שנה. עשינו כמיטב יכולתנו לאפשר את קיומו של המשא ומתן ולהזריק כמה רעיונות, אבל תהליך אוסלו שייך לאלה שחתמו על ההסכם. 


מדינות ערב עושות די כדי לתרום לתהליך השלום? 


אני חוזר ואומר למנהיגי מדינות ערביות שאני נפגש איתם, שעליהם לעשות מאמץ רב יותר לקדם את יוזמת השלום הערבית. אנחנו מאמינים שזהו בסיס טוב לשלום ולביטחון אזורי, אבל נחוצה יותר יצירתיות, כדי שניתן יהיה להמחיש כיצד השלום יכול לקדם פעילויות כלכליות וביטחון רב יותר לכל הצדדים. 


מה עמדתכם ביחס לאפשרות תקיפת מתקני הגרעין באיראן? 


אנחנו מצויים בקשר מתמשך עם ממשלת ישראל בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית ומבינים את חששותיה העמוקים. נורווגיה תומכת בסנקציות נגד איראן, אך אנחנו מתנגדים מאד לאופציה הצבאית בשלב זה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ