בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה לבג"ץ: להתיר הרחבת 40 התנחלויות על קרקע פלסטינית פרטית

בג"ץ קבע כבר לפני 33 שנה שאין לבנות על שטח שנתפס לצורכי צבא. הנימוק של המדינה: הצווים מ-79' יכולים "לשמר את האינטרס ולמנוע ניוון של יישובים"

113תגובות

הממשלה פועלת לאפשר בנייה חדשה ביותר מ-40 התנחלויות, על קרקע פרטית של פלסטינים, ולהכשיר בנייה ישנה מכוח צווי תפיסה ישנים שהוצאו לצרכים צבאיים. כך עולה מתשובת המדינה לעתירה לבג”ץ של ארגון “יש דין” בנוגע לכך שצווי הריסה מבנים שהוקמו בהתנחלות בית אל על קרקע פרטית לא בוצעו.


במסמך, שהוגש השבוע לבג”ץ, מודה המדינה כי כ-40 התנחלויות ישראליות בשטחים הוקמו במלואן או בחלקן על בסיס צווי תפיסה לצרכים צבאיים של אדמות פרטיות. הפרקליטות מודה אפילו שביישובים אלה נמשכה בנייה גם לאחר פסק דין אלון מורה משנת 1979, שאסר לבנות התנחלויות על קרקע פרטית שנתפסה לצורך צבאי. ואולם, לטענת המדינה, פסק הדין הזה “אינו מונע מיצוי הפוטנציאל של אותם יישובים”. היא מנמקת את כוונתה להשתמש בצווי התפיסה מלפני יותר מ-30 שנה בצורך “לשמר את האינטרס שעמד ביסוד הקמתם ולמנוע את ניוונם”. 


בתשובתה לבג”ץ, מבקשת הפרקליטות “למצות את הפוטנציאל” של צווי התפיסה הצבאיים בהתנחלות בית אל, כדי לבנות במקום מבנים למפוני גבעת האולפנה. במסמך נאמר כי הנכונות לבחון את “הסדרת המתחם” שבגללו הוגשה העתירה נבעה מהרצון לעודד את ההתפנות מקרקעות המצויות בבעלות פרטית. המדינה מבקשת להסתמך על שיקול הדעת שלה ולאפשר לה לתכנן בינוי על הקרקע הפלסטינית הפרטית. 


על פי מסמך פנימי של היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון, 44 התנחלויות בנויות כולן, ברובן או במקצתן, על אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים עד 1979. המסמך מונה בהן את אריאל, בית אל, אפרת, קרית ארבע ויישובים בבקעת הירדן. לפי נתוני יש דין, גם ההתנחלויות אלעזר ומבוא חורון שוכנות בחלקן על אדמות פרטיות שנתפסו מכוח צווים צבאיים. 


עזמי בדיר / "יש דין"

דו”ח ההתנחלויות של הוועדה בראשות השופט אדמונד לוי קרא לממשלה שלא לאפשר עוד בנייה על קרקע פרטית בניגוד לחוק. בדו”ח נכתב: “התופעה שהתגלתה לעינינו בנושא ההתיישבות ביהודה ושומרון אינה הולמת התנהגות של מדינה שחרתה על דגלה שלטון חוק... לחסידי ההתיישבות צריך להיות ברור מכאן ואילך כי הם מצווים לפעול במסגרת החוק בלבד”. 


בפסק הדין העקרוני של בג”ץ בפרשת התנחלות אלון מורה, שהוקמה על קרקע פרטית לפי צו תפיסה צבאי, כתב השופט משה לנדוי, אז ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, כי פירוש סביר של ההשקפה שזכותו של עם ישראל מיוסדת על אדני תורת הציונות אינה מצדיקה נטילת קניינו של הפרט בשטח הנתון לשליטת הממשל הצבאי. 


אחד הנספחים שהמדינה צירפה לתשובתה לבג”ץ מגלה שצו התפיסה של האדמות להקמת אלון מורה לא פורסם רשמית מעולם, בהחלטה של בכיר בצה”ל שהורה “לא להראות את הצו למקומיים”.


בעקבות פסק הדין הזה הורה ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, להפסיק כליל הוצאת צווי תפיסה צבאיים לתפיסת אדמות פרטיות בשביל המתנחלים. 


תשובת המדינה, שהוגשה השבוע לבג”ץ, נוגעת לעתירה מסוף 2010 של תושב הכפר דורא אל-קרע, לאכוף את צווי ההריסה שהוצאו לכמה מבנים שהחלו להיבנות על אדמתו. העתירה כללה דרישה לביטול צו תפיסה צבאי משנות ה-70 המונע את גישתו לשטח. את העתירה הגישו עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה, אבישר לב ומוחמד שקייר מהצוות המשפטי של יש דין. 


בינואר 2011 הוציא בג”ץ צו ביניים המחייב את המדינה לאכוף את צווי הפסקת העבודות שהוציאה למבנים ולהימנע מחיבורם לתשתיות. התגובה החדשה התקבלה לאחר בקשות דחייה של המדינה. 


עורכי הדין ספרד, שלומי זכריה ואבישר לב מצוות יש דין אמרו בתגובה: “עמדת הממשלה מבטאת בוז לזכויות יסוד של הפלסטינים, והגיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה הוא רמיסה של עקרונות מושרשים שקבע בג"ץ. פרשות מגרון והאולפנה לא לימדו את הממשלה דבר והיא מתעקשת להפר את כללי המשפט הבינלאומי. בלהיטותה לקדם זכויות ליהודים בלבד, היא רומסת את עקרונות המוסר היהודי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו