בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועצה לביטחון לאומי: ליצור זיקה בין הפליטים הפלסטינים והיהודים מארצות ערב

נייר עמדה רשמי שהוגש לרה"מ מציע שישראל תטיל אחריות ליצירת "הפליטות הכפולה" על הליגה הערבית ועל מדינות ערב ותקדם את הנושא במו"מ עתידי עם הרשות

177תגובות

לרוזה מולכו, בת 78, יש זיכרונות ילדות קשים, מזעזעים. אפשר לחשוב שהיא מספרת על אירועים שאירעו בפולין של 1941, אבל מולכו נולדה בקהיר. "בצהריים שמעתי רעש", היא מספרת בסרטון שעלה לערוץ מיוחד ביו-טיוב. "הסתכלתי בחלון... ראיתי עיגול של אש וברחתי. צעקתי אמא! אמא! בחיים לא אשכח את המראה של הגוויות על הרצפה... כשלקחו את הגופה של אמא (היו אנשים ש)צעקו 'למה קוברים את היהודייה המלוכלכת'... אלה היו פוגרומים... עזבתי את מצרים בדצמבר 1949... אני רוזה מולכו וגם אני פליטה".

בסרטונים דומים שהועלו לאותו ערוץ ולדף הפייסבוק של הפרויקט מופיעים פנינה בצראווי, לבנה זמיר ולוסי קלמרו שברחו ממצרים בשנות ה-50, דוד נאווי ודוריס יצחק שברחו מבגדאד ב-1951 ויצחק אלבז ובן ציון סלע שנמלטו מאלג'יריה ב-1962. "גם אני פליט", אומר כל אחד מהם למצלמה.

הסרטונים שבהם מופיעים מולכו, זמיר והאחרים הועלו לרשת כחלק ממסע הסברה שמוביל סגן שר החוץ, דני אילון. מאחורי המהלך עומדת החלטה מדינית של לשכת ראש הממשלה ומשרד החוץ, שלפיה בעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב תיכלל מעתה, כסוגיית ליבה, במו"מ על הסדר הקבע עם הפלסטינים. ללא פתרון עניינם של הפליטים היהודים, קבעו בירושלים, לא תסכים ישראל להכריז על סוף הסכסוך.

עשרות שנים נמנעה ממשלת ישראל מעיסוק בפליטים היהודים שברחו ממדינות ערב. לפוליטיקה ב-30 השנים הראשונות של המדינה היה חלק נכבד בכך. סגן שר החוץ אילון, בעצמו בן לאב שבא מאלג'יריה, אומר שנציגי ארגונים של יוצאי לוב או עיראק סיפרו לו ששרי החוץ יגאל אלון ומשה דיין דחו על הסף את בקשותיהם להעלות את הנושא בזירה הבינלאומית.

עדותה של רוזה מולכו - מערוץ היוטיוב של הפרויקט

"הם אמרו להם שהזמן לא טוב", מספר אילון. "גם ראש הממשלה לשעבר, דוד בן-גוריון, התרחק מהסוגיה כמו מאש. זה לא התאים לאתוס שניסו ליצור, שלפיו יהודי ערב עלו ארצה ממניעים ציוניים והשתלבו היטב בחברה. פליטות, לפי התפישה הזאת, היתה רק ביהדות אירופה. בעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב הושתקה ואפילו לא נכנסה לתוכניות הלימודים בישראל".

ממשלת ישראל על מערכותיה השונות החלה לעסוק בסוגיה באופן אינטנסיבי לאחר הביקור הראשון בוושינגטון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במאי 2009, ונאום בר-אילן חודש לאחר מכן. נתניהו הביע אז, לראשונה, הסכמה לעקרון שתי המדינות לשני העמים.

נתניהו הנחה את עוזי ארד, שהיה אז ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל), להתחיל להיערך לחידוש המו"מ עם הפלסטינים. כאשר היה חוקר בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה, ריכז ארד צוות אקדמאים שעסק בהיבטים המדיניים והמשפטיים של בעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב. ארד שוחח על כך עם נתניהו כבר ב-2006.

כיועץ לביטחון לאומי החליט ארד להקים צוות מיוחד של נציגי ממשלה ומומחים מהאקדמיה, שיגבש את העמדה הרשמית של ישראל בנושא הפליטים היהודים ממדינות ערב. ארד סיפר כי מסר לנתניהו עדכון על הקמת הצוות, קיבל את ברכתו ומינה את סגן אלוף (מיל') אורנה מזרחי לעמוד בראש הצוות.

ארד עידכן גם את אילון, וצירף לדיונים את אנשי משרד החוץ. אליהם הצטרפו נציגים של משרד המשפטים, משרד האוצר והמשרד לענייני גמלאים. בדיוני הצוות השתתפו גם היסטוריונים וכלכלנים מהאקדמיה ונציגי ארגונים יהודיים, כמו הקונגרס היהודי העולמי והארגון היהודי-האמריקאי צדק ליהודי מדינות ערב (JJAC).

מ-1948 עד 1968

ב-24 במאי 2011 הגיש המל"ל לנתניהו ולבכירים נוספים בדרג המדיני את סיכום עבודת המטה שלו בסוגיה. הצוות, שפרטים מהמסמך שחיבר נחשפים כאן לראשונה, המליץ להכניס את סוגיית הפיצויים לפליטים היהודים ממדינות ערב למו"מ עם הפלסטינים. לפי ההמלצה, סוגיה זו תהיה חלק בלתי נפרד מהמו"מ בסוגיית הפליטים הפלסטינים.

צוות המל"ל סבר כי יש להכיר בהבדלים בין יהודי מדינות ערב לבין הפליטים הפלסטינים. לאחר בדיקה משפטית קבע הצוות, כי היהודים שעזבו את בתיהם במדינות ערב ועלו לישראל זכאים למעמד של פליט לפי הגדרות המשפט הבינלאומי.

נייר העמדה של המל"ל כולל, לראשונה, הגדרה רשמית של המושג פליט יהודי ממדינות ערב. לפי המסמך, נקודת הפתיחה למניין הפליטים היהודים ממדינות ערב היא החלטת עצרת האו"ם על תוכנית החלוקה מנובמבר 1947. מניין הפליטים היהודים מסתיים ב-1968, אחרי מלחמת ששת הימים.

מספר הפליטים היהודים בתקופה הנדונה, על פי המסמך, הוא כ-800 אלף. הפליטים הפלסטינים מונים, לעומת זאת, 700-600 אלף. רוב הפליטים הפלסטינים עזבו ב-1949-1947. 300-200 אלף מהם, שעברו מהגדה המערבית לירדן אחרי יוני 1967, נחשבים עקורים.

עדותה של לבנה זמיר - פליטה מקהיר

המסמך שהגיש המל"ל לנתניהו, שכותרתו "סיכום עבודת מטה והצעת עמדת ישראל למו"מ עם הפלסטינים בנושא הפליטים היהודים", קובע כי האינטרס הישראלי הוא לבסס זיקה בין "הטרגדיה של הפליטים היהודים" לבין "הסוגיה" של הפליטים הפלסטינים. מחבריו מדגישים שאת שתי הסוגיות רצוי להציג כמקשה אחת בדיון בעניין הפליטים במו"מ על הסדר הקבע. "יש להטמיע בשיח הבינלאומי את המושג הפליטות הכפולה", נכתב בדו"ח. "חיבור בין הסוגיות ישרת את ישראל במו"מ".

החיבור בין שתי הסוגיות, על פי המל"ל, ישמש אמצעי הרתעה במו"מ עתידי. חשיפת הבעיה של הפליטים היהודים תוכל לשמש "להקהיית עוקצן של התביעות הפלסטיניות או לפחות לריסון דפוסי העיסוק בסוגיית הפליטים הפלסטינים".

צוות המל"ל התייעץ עם פקידים בכירים לשעבר, שהיו שותפים לשיחות עם הפלסטינים בקמפ דייוויד ב-2000, תחת ראש הממשלה אהוד ברק, ובמו"מ במסלול אנאפוליס ב-2008 תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט. מחברי הדו"ח כתבו שבסבבים קודמים של המו"מ עלתה סוגיית הפליטים היהודים בשוליים בלבד. לדבריהם, העיסוק בה היה "ראשוני ומוגבל במהותו וטרם הגיע לבירור פרטני".

הצוות הוסיף כי בסבבים הקודמים של המו"מ הסתפקה ישראל בתגובות לתביעות הפלסטיניות ולא העלתה דרישות משלה. "הפלסטינים היטיבו להכשיר את הקרקע למו"מ על ידי הטמעת הנרטיב אודות אסונם של הפליטים הפלסטינים בשיח הבינלאומי", נכתב בדו"ח. "הם השכילו להשיג הכרה בינלאומית רחבה בצורך בפתרון הולם עבור הפליטים הפלסטינים ואף נכונות לסייע במימון הפתרון".

פקיד בכיר לשעבר אומר כי בעיית הפליטים היהודים דווקא נדונה באופן רציני בעבר. עמדת ישראל בשיחות קמפ דייוויד 2000 היתה כי "אין להזניח את עניינם של היהודים שגורשו מארצות ערב או נאלצו לעזוב אותן בעקבות מלחמת 1948 או הסכסוך הישראלי-הערבי, ואת התביעות הקשורות אליו". ישראל אף התייחסה לסוגיה בתשובתה לרעיונות שהעלה נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, בדצמבר 2000. קלינטון הציע להקים קרן פיצויים לפליטים פלסטינים ויהודים כאחד.

במו"מ במתווה אנאפוליס העלתה את בעיית הפליטים היהודים שרת החוץ אז, ציפי לבני. מקור שהשתתף בשיחות אומר כי הפלסטינים לא דחו את הדרישה הישראלית לשלם פיצויים לפליטים היהודים, אבל טענו שהדבר צריך לעלות במו"מ עם מדינות ערב והדגישו שהם אינם צד לסוגיה. לפיכך, אמרו הפלסטינים, אין כל קשר בין בעיית הפליטים הפלסטינים לסוגיית הפליטים היהודים.

"אף אחד לא הזניח את בעיית הפליטים היהודים. עבדנו על זה בשקט", אומר אדם שהיה מעורב במו"מ בתקופת ברק ובתקופת אולמרט. "הכי קל לצאת למסע הסברה ולצעוק בתקשורת על צדק, אבל זה לא יקדם פתרון ואולי אפילו יתקע עוד מקלות בגלגלים. אולי זה מה שרוצה מי שמעלה את הנושא הזה עכשיו". ארד דוחה את הביקורת. "אף אחד לא ניסה לתקוע את המו"מ. בשום שלב לא היתה כאן פוליטיזציה", הוא אומר.

אחריות ערבית
נייר העמדה שהמל"ל הגיש לנתניהו מתווה את האסטרטגיה הישראלית במו"מ עתידי עם הפלסטינים בכל הנוגע לפליטים היהודים. הוא מציע שישראל תטיל את האחריות ליצירת בעיית "הפליטות הכפולה" על הליגה הערבית ועל מדינות ערב.
"

מדינות ערב אחראיות ישירות, במעשה או במחדל, לפליטות היהודית", נכתב בדו"ח. "מנהיגיהן עודדו או לא מנעו את האלימות הקשה נגד היהודים וגרמו לגירושם... הן לא אפשרו ליהודים לצאת עם רכושם ואילצו אותם לנטוש בחוסר כל... בכך גרמו מדינות ערב לחורבן קהילות מפוארות בנות 2,500 שנה".

בכל הנוגע לפליטים הפלסטינים, הדו"ח חוזר על הנרטיב הציוני הידוע ומתנער מכל אחריות ישראלית להיווצרות הבעיה. "מדינות ערב אחראיות גם על יצירת בעיית הפליטים הפלסטינים, בשל סירובן לתוכנית החלוקה של האו"ם ויציאתן למלחמה", נכתב במסמך. "מדינות ערב, למעט ירדן, אחראיות לשימור הפליטות הפלסטינית שכן נמנעו משילוב ושיקום הפליטים בתחומן".

לפי נייר העמדה, בכל מו"מ עתידי להסדר קבע תדגיש ישראל את רצונה לפתור "את שתי בעיות הפליטים". ישראל תציע שהדיון בסוגיית הפליטים היהודים והפלסטינים לא יהיה חלק מהמו"מ הישיר עם הפלסטינים, אלא יתקיים במסגרת רב-צדדית, בשל הצורך במימון פיצויים לפליטים. במסגרת זאת יהיו שותפים נציגי הליגה הערבית ומדינות ערב וכן הקהילה הבינלאומית.

"המלצתנו היא שהשתתפותם של גורמים ערבים לא תהווה תנאי בל יעבור, על מנת שלא להכשיל על הסף את הפתרון המוצע... הסדר שלא ייתן מענה לפליטות היהודית לא ייתפס על ידי ההנהגה והעם בישראל כקץ הסכסוך", נכתב במסמך.

בשאלת זכות השיבה ממליץ דו"ח המל"ל לגזור גזירה שווה בין פליטים פלסטינים ויהודים. "ישראל תובעת ויתור על זכות השיבה על ידי שני הצדדים, מכיוון שמדובר בפתרון לא מעשי", נכתב במסמך. "לפליטים יהודים אין רצון או אפשרות לחזור למדינות ערב, בהן יהפכו לבני ערובה או יופלו לרעה".

מחברי הדו"ח ממליצים שלא לקבל את ההגדרה הפלסטינית, שלפיה כל צאצאי הפליטים נספרים גם הם כפליטים ולהתעקש להתייחס רק לבני הדור הראשון. אם ההגדרה "פליט" חלה גם על צאצאי הפליטים, קבעו המומחים, המשמעות היא שמחצית מאזרחי ישראל היהודים ועוד מיליונים בחו"ל הם פליטים.

נייר העמדה עוסק גם בסוגיית הפיצויים. הצוות המליץ שבמו"מ עתידי תציע ישראל להקים קרן פיצויים בינלאומית. המלצה נוספת היא שישראל לא תסתפק בדרישה לפיצוי אישי לפליטים, אלא תתבע גם פיצוי למדינה בגין המשאבים שהשקיעה בקליטת הפליטים היהודים בשנות ה-50 וה-60. "ישראל מוכנה להכיר בזכות דומה לפיצוי אישי לפליטים הפלסטינים וכן למדינות שהשקיעו בקליטתם, קרי ירדן", נכתב בדו"ח.

צוות המל"ל ממליץ שבמו"מ תדרוש ישראל שיחס הפיצויים יהיה 2:3 לטובת הפליטים היהודים – לא רק בגלל מספרם אלא גם על רקע מצבם הכלכלי העדיף באותה תקופה. לפי הערכה שנכללה במחקר מ-2008, בשני גלי הפליטות איבדו הפלסטינים רכוש פרטי ששוויו בתקופה המדוברת היה כ-450 מיליון דולר. ערכו של סכום זה היום הוא 3.9 מיליארד דולר. היהודים איבדו רכוש ששוויו 700 מיליון דולר, או כ-6 מיליארד דולר היום. "יחס זה צריך לעמוד בבסיס כל דיון בנושא הפיצויים", קבע המל"ל. אילון ומשרד החוץ הם המנוע העיקרי הדוחף להעלאת בעיית הפליטים היהודים בזירה הבינלאומית. סגן שר החוץ ושגרירים במדינות מפתח פירסמו בשנתיים האחרונות מאמרים רבים בסוגיה בעיתונים מובילים בעולם.

הדיפלומטים בכל נציגויות ישראל הונחו להתחיל להעלות את הבעיה בשיחות מדיניות ולעודד קהילות וארגונים יהודיים לעסוק בה. בעוד שבועיים, לצד דיוני העצרת הכללית של האו"ם, יקיימו משרד החוץ והקונגרס היהודי העולמי כנס מיוחד שיתמקד בבעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב. במשרד החוץ מקווים שאם המאמץ הדיפלומטי יישא פרי, בעוד כמה שנים יתקיים דיון ראשון בבעיה גם במוסדות האו"ם עצמם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו