בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש: "בית המריבה" בחברון יועבר למתנחלים

4 שנים לאחר שהבית פונה מאנשי הימין שפלשו אליו בטענה שהוא נרכש מבעליו הפלסטינים, הורה השופט לקיים את הסכם הרכישה

35תגובות

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי "הבית החום" בחברון יועבר לידי המתנחלים בתוך 30 יום - כמעט ארבע שנים לאחר שהוא פונה במבצע בזק של המשטרה מאנשי הימין שהתבצרו בו.

הבית, שכונה גם "בית השלום" ו"בית המריבה" וגובהו ארבע קומות, נבנה בשנת 1995 על "ציר ציון" בשכונת א-ראס, בצידה המזרחי של חברון. זוהי נקודה אסטרטגית המחברת את קריית ארבע ליישוב היהודי בחברון, בסמיכות למערת המכפלה.

בשנת 2004 רכשו אנשי היישוב היהודי בחברון את הבית מבעליו הפלסטינים, פאיז רג'בי ועאבד אלקאדר שאוור, באמצעות "איש קש" - איוב יוסף ג'אבר. על פי ההסכם, שזכה לכינוי "הסכם רג'בי", רכשו המתנחלים את הבית בכמעט חצי מיליון דינרים ירדניים, שהיו שווים אז כמיליון דולרים.

דניאל בר און

התשלום נפרס על פני כשנה. לפי כתב התביעה, במהלך תהליך התשלום אמר רג'בי לרוכשים כי הוא חושש שדבר מכירתו של הנכס ליהודים התגלה. עקב כך, יצרו הרוכשים "איש קש" שני כדי להפיס את דעתו. אלא שבחודש מארס 2007 חזר בו רג'בי מהעסקה, בטענה שיתרת הכסף לא שולמה לו. המתנחלים מצידם טענו כי מלוא הסכום כבר שולם והנכס למעשה כבר שייך להם כדין. אולם, רג'בי סירב לפנות את הבניין. עקב כך עתרו המתנחלים לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה שרג'בי יקיים את הסכם הרכישה.

אולם, ב-19 במארס, נכנסו למבנה במבצע מחושב כ-150 מתנחלים, רובם תלמידי ישיבה, בזמן שלטענתם היה ריק מאדם. הפרשה עוררה סערה ציבורית בישראל. רג'בי טען כי הפולשים השתמשו באלימות בעת הכניסה לבית, והוא הגיש תלונה במשטרה ודרש כי הם יפונו מהמקום לאלתר. בתגובה, הציגו המתנחלים את מסמכי מכירת הנכס, אך המשטרה מצאה כי חלקם היו מזוייפים.

חודש לאחר מכן, הגיש רג'בי עתירה לבג"ץ בדרישה שהמדינה תסייע לו לפנות את המתנחלים - ומשרד הביטחון קבע כי הבית אכן יפונה. עקב כך, קבוצה גדולה של ח"כים הגישה עצומה לשר הביטחון אהוד ברק בבקשה שיימנע מפינוי, לפחות עד לבחירות.

הדבר הבעיר את השטח: אנשי ימין רבים הגיעו למקום, ואירעו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים באיזור. במקביל, הגישו המתנחלים עתירה נגדית לבג"ץ, בדרישה שיסיר מעליהם את גזירת הפינוי. בנובמבר 2008 דחה בג"ץ את עתירת המתנחלים וקבע כי החלטת משרד הביטחון בנושא "עומדת במבחן הסבירות".

בראשית דצמבר הכריז מפקד פיקוד המרכז על האזור כשטח צבאי סגור. למחרת, ב-4 בדצמבר, הגיעו למקום כוחות גדולים של יס"מ, ובמבצע מהיר פינו את הבית מיושביו - תוך עימותים. מאז מחזיקה המדינה בבית עד שיובהר מעמדו המשפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

היום, כאמור, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי הסכם הרכישה חוקי, ויש לקיימו ולהעביר את הבית למתנחלים. "ההסכם לא בוטל", קבע השופט משה ברעם. "התמורה על פיו שולמה במלואה...התובעת זכאית להחזיק בנכס". באשר למסמכים המזויפים קבע כי ג'אבר, איש הקש, הוא שככל הנראה אחראי לזיופם. "לא שוכנעתי כי לתובעת (המתנחלים, ע"ר) מעורבות בזיוף המסמכים", הוסיף. הוא אף התייחס לעדותם של רג'בי ושאוור וקבע כי זו היתה שקרית. "עדותם של הנתבעים במסגרת חקירתם הנגדית הותירו לפני רושם עגום ביותר", אמר. "בעדותם נמצאו סתירות לא מעטות...יתכן והסיבה לכך בשל היותו נתון ללחצים ולחשש, פן יבולע לו אם יתברר כי מכר את הנכס לגורם יהודי". הוא הורה להם לשלם לבעלי הבית החוקיים פיצוי בסך 50,000 שקלים וכן שיישאו בתשלום שכר הטרחה של עורכי דינם.

בתגובה לפסיקת בית המשפט אמר נחי אייל, יו"ר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, כי
"הפרקליטות צריכה להתנצל ולפצות את הרוכשים. זו הוכחה להטייה בפרקליטות ואצל היועץ המשפטי שעליה עמד דו"ח לוי (לבדיקת מעמד המאחזים, ע"ר). שוב עולה הצורך הקריטי בגוף מפקח על הפרקליטות".

מלאכי לוינגר, ראש מועצת קרית ארבע, מסר כי "פסק דין זה מחזק את אמירתנו לאורך השנים על זכותינו לרכוש ולהתיישב בכל מרחבי ארץ ישראל". ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד) מסרה בתגובה כי "זהו אירוע מכונן שצריך לשנות את כל התפיסות המעוותות שנשמעות כנגד ההתיישבות. רכישת אדמות בארץ ישראל היא הגשמת הציונות, ועל המדינה לעודד ולתמרץ מעשים כאלה".

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע אמר: "אני קורא לראש הממשלה ושר הביטחון לקיים את ההחלטה כלשונה וכרוחה, ולא לנסות לסכל אותה בתרגילים שונים. בית הדין מוכיח כי כשניתנת לנו הזמדנות להוכיח את טענותנו בבית המשפט האמת יוצאת לאור, זו עוד הוכחה לנחיצות אישורו של דו"ח לוי שכבר עמד על הכשל שבפניות ישירות לבג"ץ".

השתתף בהכנת הידיעה: יהונתן ליס



 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו