בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזית הלבנונית צה"ל נערך למלחמה, לא למבצע

צה"ל ערך השבוע תרגיל נרחב כהכנה למלחמה בלבנון ולמתקפה על העורף. במטכ"ל מביאים בחשבון שגם מתיחות מקומית עלולה לדרדר את האזור למלחמה

46תגובות

קשה היה להתעלם מהמראות בצפון השבוע: טורים טורים של כלי רכב צבאיים נעו בכבישי הגליל, מסוקי קרב ומטוסים, פה ושם אפילו טנדרים מסחריים ועליהם קנים ארוכים שנראו כמו משגרי דמה של רקטות.

התנועות הללו התקבלו בעצבנות מסוימת משני עברי הגבול. בצד הישראלי קיימת בלאו הכי רגישות גבוהה במיוחד בקרב האזרחים, אם בגלל הזיכרונות הטריים עדיין ממלחמת לבנון השנייה, אם בשל אווירת המלחמה באיראן, שמפמפמת התקשורת כבר שבועות ארוכים, גם בשלב שבו נראה דווקא כי הסכנה המיידית לעימות פחתה מעט. בצד הלבנוני תמיד חושדים בישראל במזימות ציוניות מסוכנות, מה גם שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, מקפיד לשגר מדי כמה שבועות מסרים מאיימים אל צדו הדרומי של הגבול.

אבל הפעם לא היתה סיבה לפאניקה. התנועה הצבאית החריגה היתה רק חלק מתרגיל גדול של צה"ל, שבראשית השבוע אף פורסמה הודעה עליו כדי למנוע מתיחות מיותרת, העלולה לצאת מכלל שליטה. התרגיל תוכנן חודשים ארוכים מראש, כחלק מתוכנית האימונים השנתית של צה"ל. מי שתורגלה בו היתה עוצבת הגליל, אוגדה 91. זו האוגדה שתחת פיקודו של תת-אלוף (מיל') גל הירש, נשאה בחלק ניכר מנטל המלחמה ב-2006. אותות הטראומה עדיין ניכרים. לבנון השנייה מוזכרת בכל שיחה עם קצינים בכירים, בוודאי כשמדובר בתרגיל החוזר כמעט לאותם שטחים ולאותם מתארים שבהם התנהלה, בלא הצלחה יתרה, המלחמה ההיא.

שש שנים בצבא הן דור, אם לא שניים. מאז הירש, שחזר באחרונה לתפקיד בכיר במילואים כסגנו של אלוף פיקוד העומק, התחלפו כבר ארבעה מפקדי אוגדה בגליל. תמונתו של הירש, שנדחק להתפטרות אחרי המלחמה, תלויה בכניסה ללשכת המפקד, יחד עם תמונות הקצינים האחרים שמילאו את התפקיד בשלושים ומשהו השנים האחרונות.

אנשים טחנו

מפקדת האוגדה, סמוך לגבול לבנון, עדיין נחשבת תחנת מעבר מומלצת בדרך לשולחן המטה הכללי. זה בוודאי נכון באשר למפקד האוגדה הנוכחי, תת-אלוף הרצי הלוי, שסומן לגדולות לפני שנים. הלוי, אקס-מפקד סיירת מטכ"ל, אקס-מח"ט הצנחנים במבצע "עופרת יצוקה" ואחר כך ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, היה בזמן המלחמה בלבנון מפקד החטיבה המרחבית באזור ג'נין. בכך אולי נחסכו ממנו הקרבות המשפטיים והביורוקרטיים שהיו מנת חלקם של רבים מהמפקדים שכן נטלו חלק במלחמה.

השבוע עמד הלוי בפני אתגר מקצועי של ממש: ניהול אוגדה בתרגיל רחב המדמה לחימה, על פי תרחיש הקרוב למדי לזה שבו הוא עלול להתנסות במקרה של מלחמת-אמת. הרמטכ"ל, בני גנץ, ששהה יומיים עם הכוחות בשטח ונראה מותש למדי, דיבר בסיפוק על דרגת הקושי שעמה התמודדו האוגדה ויחידותיה. "אנשים טחנו", אמר גנץ בתרגיל, שואל ביטוי מעולם המושגים של בנו הצנחן, ומתכוון לעומס הפיזי והמנטלי שהוטל על הכוחות.

הרמטכ"ל רואה בתא"ל הלוי, בנוסף ליתר מעלותיו, קצין "שקול ולא מתלהם". הצבא נוהג להלל בדרך כלל קצינים שמשה דיין תיאר כסוסים אבירים שצריך לבלום, אבל נדמה שבעת הזאת לגזרה רגישה כמו לבנון דרוש אדם כהלוי, שיפעל ביעילות במקרה אמת, אבל גם יידע להימנע מהתלקחות, אם זה אפשרי.

לפי הערכת אמ"ן לשנה הקרובה, שסוכמה באחרונה, הסיכויים למלחמה קונוונציונלית יזומה של צבא ערבי נגד ישראל נמוכים ביותר. לעומת זאת, הנחת העבודה המטכ"לית מייחסת סבירות גבוהה יחסית לאפשרות שמתיחות נקודתית באחת הגזרות תוביל להתלקחות נרחבת, לא מתוכננת.

אין סתירה בין שתי הקביעות. הסיכוי שסוריה או מצרים, בהתחשב במשברים הפנימיים שעמם הן מתמודדות, יפתחו במלחמה יזומה אכן נראה קלוש. אבל כשאי יציבות שוררת בכל הגזרות (השבוע נוספה לכך הגדה המערבית, שנסחפה בגל הפגנות מחאה על יוקר המחיה), גדל גם הסיכון שמשהו, איפשהו ישתבש.

בנק מטרות

במלאכה המורכבת של ניהול הסיכונים, לבנון תופסת מקום מרכזי. אף שהמודיעין מעריך כי נסראללה עדיין נרתע מעימות, בשל כוויות המלחמה ב-2006, סביר שיראה עצמו מחויב לפעול נגד ישראל אם זו תחליט לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. אבל אין לשלול אפשרות שחזית לבנון תתלקח גם מסיבות מקומיות. במידה רבה זה מה שהתרחש גם לפני שש שנים, כשהביקורת הפנימית הגוברת בלבנון על סירובו של חיזבאללה להתפרק מנשקו, היתה אחת הסיבות שהניעו את נסראללה להורות על הפעולה שבה נחטפו ונהרגו שני חיילי המילואים אלדד רגב ואודי גולדווסר ונהרגו שמונה חיילים נוספים.

על הרגישות המיוחסת לגזרת לבנון אפשר היה ללמוד ממספר המבקרים הבכירים שבאו למפקדתו של הלוי השבוע. לצד האלופים והרמטכ"ל, שימש עוד מפקד אוגדה כבקר של הלוי ומפקד אוגדה שלישי שיחק את תפקיד האויב. בתרגיל הושם דגש מיוחד על כיווני ההתפתחות המעסיקים את צה"ל, הן בלחימה והן בהסתכלות לעתיד. בין היתר מדובר במה שהצבא מכנה לוחמה מוכוונת מודיעין, כשמרב המידע העדכני מוזרם אל דרגי השטח. בצה"ל עוד זכורה היטב פרשת הארגזים - ארגזי מודיעין ובהם נתונים מפורטים על היערכות חיזבאללה בדרום לבנון הושארו נעולים במפקדות בזמן המלחמה, והמידע הרלוונטי לא הגיע במועד לשטח.

שאלה זו קשורה ישירות גם בסוגיית המטרות. ככל שהצבא יידע "לייצר" לעצמו מראש מספר רב יותר של מטרות אצל היריב, תגדל האפקטיביות של הפעולה. במלחמה, התברר בדיעבד, עמדו לרשות פיקוד הצפון רק 83 מטרות שהיו כלולות בתוכנית הלחימה הפיקודית. בתוך ארבעה ימים תקף הפיקוד את כולן באמצעות חיל האוויר וארטילריה, עובדה שלא הפריעה לחיזבאללה להמשיך ולהמטיר קטיושות על הצפון במשך שלושים ימים נוספים. בסיבוב הבא, טוענים בצה"ל, מספר המטרות יהיה גדול לאין שיעור.

וישנה שאלת התמרון הקרקעי. במלחמה פעלו בלבנון ארבעה כוחות אוגדתיים, אולם אלה הופעלו בהססנות, תוך שינויי משימות תכופים. הפעם, ברור לצבא, יהיה צורך בהזרמה מהירה ומתואמת של כוחות, בלי לבזבז שבועות על מבצעי סרק. אולם האבחנה הזו לא בהכרח פותרת את עצם המחלוקת על הפעלת כוחות הקרקע. אף שהצבא, כחלק מאווירת התיקון שלאחר המלחמה, נשבע מחדש אמונים לתמרון הקרקעי, יש בחיל האוויר ובמטכ"ל מי שסבורים שפרק הזמן שיעמוד לרשות ישראל לא יאפשר מהלך אפקטיבי וכי הפתרון יצטרך להתבסס על אש מסיבית מן האוויר.

"אנחנו מבינים שבלבנון מחכה לנו לחימה קשה", אומר ל"הארץ" קצין בכיר בפיקוד הצפון. "אף אחד לא חושב על פיקניק ואין קונץ-פטנט שיפתור את בעיית שיגור הרקטות אחת ולתמיד. אבל נצטרך להבין מראש, אם תפרוץ מלחמה, שמדובר במלחמה בהיקף מלא, לא במבצע, והיא מחייבת הפעלה נרחבת של כוחות בהתאם".

תא"ל הלוי אומר ל"הארץ": "האויב בלבנון פרוס בשטח הבנוי לרוחבו ולעומקו. זה ידרוש מאתנו להגיע להרבה מקומות בבת אחת ולהתנהל בצורה מבוזרת לתמיכה בכוחות לזמן ממושך. היום אנחנו מתאמצים לצייר את מתווה המלחמה ביותר צבעים ויותר חלקים. ככל שנעשה זאת, התוצאה תהיה שינוי משמעותי לטובה כשנעמוד במבחן אמיתי".

בזמן שלוחמי בית הספר למ"כים צדו משגרי קטיושות בגליל, היו יחידות הלוגיסטיקה של המטכ"ל והפיקוד בפריסה רחבה בכל אזור הצפון. באחד המחנות הזמניים שנפתחו נשמעו מעת לעת אזעקות דמה. מילואימניקים חובשי קסדות הצטופפו בנקודות מחסה, מתרגלים את תפעול היחידות תחת אש. זו חלק מתפישה של "רציפות תפקודית" - ההבנה שכל פעילות צבאית תתנהל תחת מתקפה כבדה של רקטות על העורף.

לצד התרגיל האוגדתי, טיפלו אנשי הטכנולוגיה והלוגיסטיקה גם בתרגיל חטיבתי של גולני ברמת הגולן. תת-אלוף איציק כהן, ראש חטיבת הלוגיסטיקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה במטכ"ל, אומר כי "הלוגיסטיקה לא נכשלה במלחמה ב-2006. רוב הדברים היו בנמצא. הבעיה היתה שהם לא הגיעו עד ללוחמים. הסיוע הובא לשערי הפיקוד ונתקע שם. אנחנו לא הבנו אז בזמן שצריך לאפשר את פתיחת הצירים בלבנון כדי להניע שיירות לוגיסטיות פנימה ולספק את הציוד עד נקודת הקצה. היום אנחנו במקום אחר לגמרי".

לכהן, כמו למשתתפים אחרים בתרגיל, חשוב להדגיש מה השתנה בשש השנים האחרונות. "אט"ל, כמו המטכ"ל כולו, עובד היום לפי תוכנית אופרטיבית מסודרת לכל תרחיש ולכל זירה. אימנו באינטנסיביות את כל המערכים מאז המלחמה. זה לא סוד שב-2006 חסרו לנו מלאים ברמת המטכ"ל. זו היתה פונקציה של קיצוצים ושחיקת מלאים בשנים שקדמו למלחמה. מלאים הופנו לשגרה, לפעילות המבצעית בשטחים, על חשבון שמירתם לזמן חירום. היום ישנם קווים אדומים ברורים, הנשלטים על ידי המטכ"ל".

שינוי נוסף שנעשה הוא פיזור המלאים והחלפים בבסיסי צה"ל בכל הארץ. "אנחנו מבינים היום שבמלחמה העורף כולו, ובמיוחד אזור הצפון, יהיו תחת מתקפת טילים ורקטות", אומר תא"ל כהן. "לכן ניידנו את המאגרים בין הבסיסים". ההבנה הזו תשפיע גם על תפקוד החיילים - ומכאן נובע התרגול השוטף של תפקוד תחת הפגזות. "אם לחייל תהיה תחושת ביטחון שדאגו לו למיגון, שהוא יודע כיצד לנהוג, גם החייל העורפי ימלא את תפקידו תחת אש", אומר כהן. "אלה שאלות של חוסן מנטלי ואנחנו מתכוננים אליהן במלוא הרצינות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו