בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוצת בית עותרים נגד גבעת האולפנה

משפחת יאסין מהכפר דורא אל-קרע מנהלת מאז 2006 מאבק משפטי להשבת אדמותיה ומסרבת למכור או להחכיר את האדמה להתנחלות

16תגובות

חאלד יאסין התעורר לקול זגוגיות מתנפצות שנשמע מקומת הגג. זה היה בשלוש וחצי לפנות בוקר, בלילה שבין יום ראשון 9 בספטמבר ליום שני. יאסין, בן 50, רעייתו מג'דה וחמשת ילדיהם, הקטנה עוד לא בת שש, הלכו לישון מאוחר אותו לילה. שעתיים וחצי קודם לכן הם שבו מאירוע משפחתי ברמאללה לביתם שבלב הכפר דורא אל-קרע.

למשמע קול הזגוגיות המתנפצות עלה יאסין לדירת הגג הקטנה, אך עוד לפני שפתח את הדלת, חש בחום רב. הוא ירד מיד כדי לפנות את בני משפחתו מהבית והעיר את שאר השכנים. מהרחוב ראו כולם את הלהבות מתקרבות לכבלי החשמל. הכבאים הפלסטינים הגיעו בתוך עשר דקות והרחיקו את בלוני הגז מהמבנה. אחר כך החלו בכיבוי הדליקה. במשך כחצי שעה הם התיזו מים רבים שחלחלו לדירתה של משפחת יאסין דרך המרצפות שכמעט נמסו, והותירו על התקרה כתמי רטיבות גדולים.

על כך שמדובר בהצתה מכוונת אפשר היה להסיק מארבעה כרוזים זהים, בערבית, שהשאירו אלמונים בחדר המדרגות. הכרוז נחתם על ידי "הכוחות הלאומיים ברמאללה להגנה על הילדים" ("הכוחות הלאומיים" הוא שם נרדף למפלגות ולארגונים החברים באש"ף - ע"ה). הכרוז טופל על פיראס, בנו של חאלד יאסין, אשמה שהוא בקשר עם השב"כ הישראלי ובהוראתו אונס ילדים. הכרוז קרא בערבית בסיסית לכל הארגונים הפלסטיניים ולרשות עצמה לפעול למעצרו של פיראס, ולא, כך מבטיחים הכותבים, דמו יהיה הפקר. "הכוחות הלאומיים" ברמאללה התנערו מיד מהכרוז.

"לו רצו הכותבים סתם ללכלך עלינו - היו מחלקים כרוזים בכל הכפר ולא מניחים רק ארבעה אצלנו בבית", אומר פיראס. הוא בן 22 ולפני פחות מחודשיים חזר מירדן, שם למד ראיית חשבון. הוא מדבר בשקט ובפני זרים מסתיר היטב את סערת רוחו.

על אף שהאיום הישיר בכרוז הוא על פיראס, במשפחה ובדורא אל-קרע משוכנעים שהמטרה האמיתית היא האב. "האם יש לך בעיה עם מישהו בכפר?", שאל חוקר המשטרה הפלסטינית את יאסין בפגישה שקיים עמו ביום ראשון שעבר. יאסין עובד במשרד הספורט והנוער ברשות הפלסטינית ומהחודש הבא יהיה גם חבר במועצת הכפר, שתורכב מהרשימה היחידה שלקחה חלק בבחירות המקומיות שהתקיימו באוקטובר אשתקד. הרשימה מייצגת את כל המשפחות ולכן בחירתה אוטומטית.

זרם המבקרים והמבקרות שמגיע מאז המקרה לבית משפחת יאסין הוא סוג של תשובה לשאלת חוקר המשטרה. שעות ספורות לאחר הצתת הדירה, חילקה תנועת פתח בדורא אל-קרע כרוז נגדי שבו היא מגדירה את יאסין כ"בן הכפר שבלט ביותר בעמדתו הלאומית ובזיקתו למולדת". התנועה כינתה את כותבי הכרוז בגנות יאסין "גרורות הכיבוש" והזהירה: הם ישלמו את מחיר הקשר שקשרו.

חאלד יאסין הוא בנה של מחבובה יאסין, שבסיוע ארגון המתנדבים לזכויות אדם "יש דין", ויחד עם בן כפר אחר - חרבי אבראהים - עתרה ב-2008 לבג"ץ נגד הבנייה הבלתי חוקית של "גבעת האולפנה" על אדמתה בהר ערטיס. באוקטובר 2010 הלכה מחבובה לעולמה והורישה לבנה את 11 הדונמים שלה, הרשומים ומוסדרים בטאבו כדת וכדין, וגם את המשך המאבק על השבתם לבעליהם.

רוב בתי ההתנחלות בית אל בנויים על אדמה פלסטינית פרטית שנתפסה בצווים צבאיים בתחילת שנות השבעים. חלקה נמצאת בבעלות תושבים מדורא אל-קרע. ההבדל הוא שבנייני גבעת האולפנה נבנו מחוץ לשטח שכלול בצווים ומחוץ לשטח השיפוט. כבר ב-2006 גילה דרור אטקס, אז רכז פרויקט ההתנחלויות של "שלום עכשיו", את הבנייה הבלתי חוקית בגבעת האולפנה. אחרי שפניותיו העקשניות לרשויות לא שינו דבר והשכונה רק הלכה וגדלה, הוחלט על צעדים משפטיים.

"עם הגשת העתירה החלו אלמונים להתקשר הביתה ולאיים", מספר יאסין שהורה אז לבטל את הטלפון הקווי. "לא רוצה שילדי ירימו את השפופרת וישמעו איומים על חייהם". במשך השנים הגיעו ליאסין ולאבראהים כמה הצעות רשמיות למכור או להחכיר את אדמתם להתנחלות. הם סירבו בתוקף. באוגוסט האחרון, באחד מימי השישי של הרמדאן, כשיאסין היה בדרכו להתפלל בירושלים, התקשר אליו מישהו ממספר חסוי. מישהו אמר לו בערבית שבורה שהוא מתקשר מ"לשכת היועץ המשפטי לממשלה". מכיוון שהיה זה יום שישי והדובר לא הזדהה בשמו ומכיוון שעד כה הפונים הרשמיים הזדהו, קשה להאמין שאכן מדובר בלשכת היועמ"ש, ובכל זאת, לדברי יאסין שאל אותו האלמוני: "אתה דבק בעמדתך שלא להחכיר או שינית אותה?". התשובה הייתה כתמיד: "ודאי שלא שיניתי אותה. זו אדמתי ואני אחזור אליה".

בשבוע שעבר עצר צה"ל ארבעה צעירים שעלו לראש הר ערטיס כדי להסיר גדר שהניחו המתנחלים. זה שנים שצה"ל ומתנחלים מונעים מתושבי דורא אל-קרע לעבד את אדמותיהם שבצלע ההר. פינוי בתי האולפנה מעודד אותם לשוב ולדרוש את זכויותיהם בהר כולו. אלא שבינתיים המציתים והמסיתים נותרו אלמונים ומשפחת יאסין אומרת בגלוי שהיא חשה פחד. "נחצה פה קו אדום", אומר יאסין, "הנזק החומרי הוא רב, הכל עלה באש והפך לאפר שחור". הרעיה מג'דה אושפזה עם לחץ דם גבוה וירידה ברמת הסוכר. שמאא בת החמש מפחדת לישון לבד בחדרה. ובלי מלים, כולם שואלים אם האלמונים יחזרו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו