בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר שחצה קווים אדומים, נתניהו צריך לשקם את כושר ההרתעה - של עצמו

מניותיו של נתניהו בארה"ב נמצאות במגמת ירידה. נאומו בעצרת האו"ם הוא הזדמנות לתקן טעויות, רק אם ישמור מרחק מידידו רומני

165תגובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם מחר בניו יורק בפני העצרת הכללית של האו"ם, אך דבריו יכוונו בעיקר לאוזניה של האומה האמריקאית. נתניהו לא יתקשה לבלוט לטובה לעומת נשיא איראן אחמדינג'אד, שהטיל היום ספק באחריות אוסמה בן לאדן לפיגועי 11 בספטמבר, או נשיא מצרים מורסי, המתקשה בהגיית שמה המפורש של ישראל, אבל מלאכתו בכל זאת איננה פשוטה. נתניהו אמנם אינו צולל בסקרים כמו ידידו מיט רומני, אך גם מניותיו נמצאות בירידה: היהודים מתפלאים עליו, התקשורת תוקפת אותו, הדמוקרטים סונטים בו ולכולם ברור שבעימות האחרון עם הנשיא אובמה, נתניהו יצא כשידו על התחתונה.

בחירות 2012 בארה"ב: כל הדיווחים, הסקרים, הפרשנויות

בניסיונו לכפות על אובמה לקבוע קווים אדומים כלפי איראן, נתניהו חצה כמה קווים אדומים בעצמו: הוא הגזים בפומביות ביקורתו על הממשל, נתפס כמי שמנסה לגרור את אמריקה למלחמה שהיא איננה חפצה בה והצטייר כמי שהשיל כל עכבה בהתגייסותו למען רומני. סקרים שהתפרסמו בסוף השבוע, המצביעים על קריסה אפשרית של רומני במדינות המפתח המכריעות, ובראשן אוהיו, רק מחמירים את המצב: לא רק שנתניהו הפר נורמות מקובלות של אי התערבות, מתברר שהוא גם הימר על הסוס הלא נכון, שנכון לרגע זה, רק בקושי יגיע לקו הגמר.

אי–פי

כך, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת, נפגע בצורה משמעותית כושר ההרתעה הפנים אמריקאי ששימש את נתניהו במהלך רוב שנות כהונתו של אובמה: פעם ראשונה, כי הנשיא לא מצמץ בעימות סביב הקווים האדומים ובהתגוששות בעניין קיום פגישה עם נתניהו; פעם שניה, כי התקרית הסירה מחסומים וזיכתה את נתניהו לראשונה בביקורת פומבית גם מצדם של מחוקקים דמוקרטים; פעם שלישית, כשהתברר שלמרות מבול התשדירים של הרפובליקאים, חלקם בכיכובו של נתניהו, שבהם מתואר אובמה כעוכר ישראל, רוב היהודים ממשיכים להעדיף אותו על פני יריבו עטור הטעויות; ופעם רביעית, כשאובמה פתח פער גדול בסקרים שמגמד את חשיבות הקול היהודי וממזער את השפעתו של נתניהו, אם בכלל, על תוצאות הבחירות.

ממילא עוד לא הוכח שיש קשר כלשהו בין סיכוייו של אובמה בבחירות לבין תפקודו בענייני חוץ. הרי עלייתו האחרונה בסקרים מתרחשת למרות ששביעות הרצון מתפקודו פוחתת, ועל אף הביקורת הקשה המוטחת בו על החלטתו התמוהה להימנע מפגישות דו-צדדיות עם מנהיגים זרים במהלך עצרת האו"ם, לטובת הקמפיין ותוכניות אירוח בטלוויזיה. לא מעט יהודים, בעיקר כאלה שאין גבול לחשדנותם כלפי אובמה, משוכנעים שהנשיא העדיף לבטל את כל פגישותיו הבינלאומיות ובלבד שלא יאלץ לראות את נתניהו, שנוא נפשו.

הם כמובן מגזימים, אך הבעיה קיימת, גם אם איננה סופנית: נתניהו עדיין פופולארי באמריקה, אולי יותר מאשר בישראל, אחמדינג'אד הוא עדיין אויב הציבור מספר אחת והגרעין האיראני עדיין נחשב לאיום מרכזי על אינטרסים אמריקאים חיוניים. בנאומו בעצרת האו"ם ובהופעותיו המתוכננות בתקשורת תינתן לנתניהו הזדמנות לתיקון אזימוט ולשיקום כושר ההרתעה שלו, אך זאת בתנאי שיהלך בין הטיפות וירחיק חשד שתביעותיו בעניין איראן נגועות ברצונו לחזק את ידידו רומני. כך היה נתניהו צריך לנהוג גם בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה כשהמועמד הרפובליקאי מתחיל להצטייר כמי שעתידו הפוליטי כבר מאחוריו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו