הומור גרעיני

הפצצה של נתניהו לא מצחיקה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה

מוקדם לומר אם התרגיל בנאום היה מועיל או מגוחך. בכל מקרה, אם למישהו עוד נותר ספק - נתניהו קבע את קיץ 2013 כמועד האחרון לעצירת הגרעין האיראני

יוסי ורטר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי ורטר

לקראת אמצע נאומו שהיה, כתמיד, שילוב מושלם של אנגלית מעולה, מצגת מלוטשת וסגנון תיאטרלי, נראה היה שבנימין נתניהו מאבד את הריכוז. הוא הפנה מבטים עצבניים לצד ימין שלו, פשפש בכיסו והביט שוב ושוב בנייר שלפניו. הסיבה לפיזור הדעת לכאורה התבררה חיש מהר כאשר נתניהו פרש לעין כל רישום חביב של פצצה עם פתיל, שכאילו הועתק מחוברת קומיקס אמריקאית או מסרט מצויר של וולט דיסני. כך הוא בחר להמחיש לעולם את בעיית הגרעין האיראני כפי שהוא רואה אותה: עם איור של פצצה שמחולקת לשלושה שלבי פיתוח, וטוש אדום באמצעותו הוא שרטט קו עבה ובשרני לפני השלב הסופי.

בפרפראזה על האמרה הידועה מתחום התיאטרון על אותו אקדח שמונח על השולחן במערכה הראשונה במחזה, ניתן לומר אחרי נאום נתניהו בעצרת הכללית של האומות המאוחדות: פצצה שמופיעה באמצע הנאום דינה להתפוצץ, או להיות מופצצת, בסיומו.

לנאום של נתניהו יש גם השלכות פוליטיות, שמן הסתם לא נעלמו גם ממחשבותיו של הנואם: אם בתחילת מושב החורף של הכנסת בעוד כשבועיים נתניהו יודיע על הקדמת הבחירות (ככל הנראה לחודש פברואר 2013) ברור שמערכת הבחירות תתנהל סביב הטיפול באיום האיראני. במערכת בחירות בעלת אופי ביטחוני-דיפלומטי, אפילו קיומי, לפוליטיקאים טריים שמקדמים סדר יום אזרחי מסוגם של שלי יחימוביץ' מהעבודה, או יאיר לפיד מ"יש עתיד", יהיה פחות מה למכור לבוחר. הם ימצאו עצמם באזור נחיתות מובהק, ב"טרה אינקוגניטה", ארץ לא נודעת.

בנאומו, נתניהו הכין את הקרקע לא רק לתקיפה ישראלית אפשרית באביב הבא, אלא גם למערכת בחירות שתוכתר כ"גורלית ביותר מאז קום המדינה". נתניהו יאמר לבוחרים בישראל, והוא החל בכך כבר אמש: בעניין הזה, אין לכם על מי לסמוך, גם לא על אבינו שבשמיים, אלא רק עליי.

נתניהו והפצצה, בנאומו באו"םצילום: אי–פי

נתניהו כיוון את נאומו לא לנשיא ברק אובמה שבקיא כמוהו בחומר המודיעיני, אלא גם לדעת הקהל האמריקאית. זו שאין לה ראש למלים ארוכות או לדיונים מעמיקים על צנטריפוגות ואורניום מועשר ונפצים. הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: הוא לקח נושא מורכב ואמורפי, והפך אותו לפשוט יותר, למוחשי יותר, לקליט ומובן יותר. זו תמיד היתה הטקטיקה של נתניהו, בין אם במסיבת עיתונאים במשרד האוצר ("האיש השמן והאיש הרזה"), ובין אם בתדרוך על רפורמה במנהל מקרקעי ישראל ("כמה זמן לוקח לסגור מרפסת"). אמש, הוא עשה זאת באו"ם.

האם היה זה תרגיל אפקטיבי או מגוחך? מועיל או מזיק? מוקדם לומר. מה שבטוח זה שאיש לא יוכל להתעלם מן הנאום הזה. גם לא יוצרי התמונות הוויראליות ברשתות החברתיות שכבר חוגגים עליו.

האתנחתא הקומית לכאורה שחזינו בה הלילה בעצרת הכללית, לא הצחיקה. היא היתה סוג של הומור שחור. הומור גרעיני. והיא בוודאי לא צריכה להסיח את הדעת מכך שנתניהו בפעם הראשונה באופן פומבי שאינו נתון לפרשנויות, קבע את קיץ 2013 כמועד האחרון האפשרי לעצירת הגרעין האיראני. לפני שיהיה מאוחר מדי. אם למישהו היה ספק, הרי שהספק נעלם: בנימין נתניהו, כל עוד הוא ראש ממשלת ישראל, לא יסכים להכיל איראן גרעינית. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ