בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הומור גרעיני

הפצצה של נתניהו לא מצחיקה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה

מוקדם לומר אם התרגיל בנאום היה מועיל או מגוחך. בכל מקרה, אם למישהו עוד נותר ספק - נתניהו קבע את קיץ 2013 כמועד האחרון לעצירת הגרעין האיראני

168תגובות

לקראת אמצע נאומו שהיה, כתמיד, שילוב מושלם של אנגלית מעולה, מצגת מלוטשת וסגנון תיאטרלי, נראה היה שבנימין נתניהו מאבד את הריכוז. הוא הפנה מבטים עצבניים לצד ימין שלו, פשפש בכיסו והביט שוב ושוב בנייר שלפניו. הסיבה לפיזור הדעת לכאורה התבררה חיש מהר כאשר נתניהו פרש לעין כל רישום חביב של פצצה עם פתיל, שכאילו הועתק מחוברת קומיקס אמריקאית או מסרט מצויר של וולט דיסני. כך הוא בחר להמחיש לעולם את בעיית הגרעין האיראני כפי שהוא רואה אותה: עם איור של פצצה שמחולקת לשלושה שלבי פיתוח, וטוש אדום באמצעותו הוא שרטט קו עבה ובשרני לפני השלב הסופי.

בפרפראזה על האמרה הידועה מתחום התיאטרון על אותו אקדח שמונח על השולחן במערכה הראשונה במחזה, ניתן לומר אחרי נאום נתניהו בעצרת הכללית של האומות המאוחדות: פצצה שמופיעה באמצע הנאום דינה להתפוצץ, או להיות מופצצת, בסיומו.

לנאום של נתניהו יש גם השלכות פוליטיות, שמן הסתם לא נעלמו גם ממחשבותיו של הנואם: אם בתחילת מושב החורף של הכנסת בעוד כשבועיים נתניהו יודיע על הקדמת הבחירות (ככל הנראה לחודש פברואר 2013) ברור שמערכת הבחירות תתנהל סביב הטיפול באיום האיראני. במערכת בחירות בעלת אופי ביטחוני-דיפלומטי, אפילו קיומי, לפוליטיקאים טריים שמקדמים סדר יום אזרחי מסוגם של שלי יחימוביץ' מהעבודה, או יאיר לפיד מ"יש עתיד", יהיה פחות מה למכור לבוחר. הם ימצאו עצמם באזור נחיתות מובהק, ב"טרה אינקוגניטה", ארץ לא נודעת.

בנאומו, נתניהו הכין את הקרקע לא רק לתקיפה ישראלית אפשרית באביב הבא, אלא גם למערכת בחירות שתוכתר כ"גורלית ביותר מאז קום המדינה". נתניהו יאמר לבוחרים בישראל, והוא החל בכך כבר אמש: בעניין הזה, אין לכם על מי לסמוך, גם לא על אבינו שבשמיים, אלא רק עליי.

אי–פי

נתניהו כיוון את נאומו לא לנשיא ברק אובמה שבקיא כמוהו בחומר המודיעיני, אלא גם לדעת הקהל האמריקאית. זו שאין לה ראש למלים ארוכות או לדיונים מעמיקים על צנטריפוגות ואורניום מועשר ונפצים. הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: הוא לקח נושא מורכב ואמורפי, והפך אותו לפשוט יותר, למוחשי יותר, לקליט ומובן יותר. זו תמיד היתה הטקטיקה של נתניהו, בין אם במסיבת עיתונאים במשרד האוצר ("האיש השמן והאיש הרזה"), ובין אם בתדרוך על רפורמה במנהל מקרקעי ישראל ("כמה זמן לוקח לסגור מרפסת"). אמש, הוא עשה זאת באו"ם.

האם היה זה תרגיל אפקטיבי או מגוחך? מועיל או מזיק? מוקדם לומר. מה שבטוח זה שאיש לא יוכל להתעלם מן הנאום הזה. גם לא יוצרי התמונות הוויראליות ברשתות החברתיות שכבר חוגגים עליו.

האתנחתא הקומית לכאורה שחזינו בה הלילה בעצרת הכללית, לא הצחיקה. היא היתה סוג של הומור שחור. הומור גרעיני. והיא בוודאי לא צריכה להסיח את הדעת מכך שנתניהו בפעם הראשונה באופן פומבי שאינו נתון לפרשנויות, קבע את קיץ 2013 כמועד האחרון האפשרי לעצירת הגרעין האיראני. לפני שיהיה מאוחר מדי. אם למישהו היה ספק, הרי שהספק נעלם: בנימין נתניהו, כל עוד הוא ראש ממשלת ישראל, לא יסכים להכיל איראן גרעינית. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו