בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמש בקונצרט של ראש הממשלה

"לדבר" זה טוב, זה חשוב. ודאי עדיף על מעשים פזיזים. אך דומה שלנתניהו - כפי שמעיד המשבר עם ארה"ב - יש בעיה לתרגם למעשים

13תגובות

בדבר אחד ניצח אתמול נתניהו שוב, לטוב ולרע: בדיבור על הדיבור. הדיבור על מה שיאמר בנאומו הבא, לעומת הדברים שאמר בקודם, בהשוואה לנאום חייו שלפני הקודם - דיבור זה תפס תאוצה בחלוף השנים, והוא ממלא עתה את כל ההוויה החדשותית הישראלית: התקשורת דנה אתמול שעות על מה שיאמר (כשם שדנה היום, גם בשורות אלה, על מה שאמר), כשם שאצה מיד ללקט "תגובות" ורצנזיות על המופע, כאילו היה קונצרט.

ישראל הביביסטית מודדת כיום את חייה על פי פּרה, פוסט וניאו נאומי חייו של ראש הממשלה - ללא ספק שיפור-מה לעומת העבר, שבו נמדדו חיינו על פי המלחמות והמבצעים.

למותר לציין, שהדיבור הזה על הדיבור - לא על מעשים - ממלא בראש ובראשונה את יישותו של נתניהו עצמו: באחד מרגעי השיא של הרסיטל השנתי אמש (שהיה רהוט ומצוחצח כרגיל - כולל שואה, היי-טק ותנ"ך), השמיע נתניהו מעין פוגה קטנה, שהיתה מורכבת אך ורק מסלסולי וריאציות על המלים "אמרתי", "הטעמתי" "הדגשתי": "15 שנים דיברתי על הצורך למנוע איראן גרעינית.... דיברתי על זה כשזה היה באופנה וגם כשלא... אני מדבר על כך עכשיו כי השעה הופכת מאוחרת.... זו לא רק זכותי לדבר אלא חובתי לדבר".

אי–פי

"לדבר" זה טוב, זה חשוב, זה מצויין. ודאי עדיף על מעשים פזיזים. אך דומה שנתניהו - כפי שמעיד המשבר ביחסים עם ארצות הברית - לוקה במעין כתם עיוור, שבו מתקיים טשטוש ועמעום קבוע באזור התפר שבין המלים ובין המסקנות המעשיות. זוהי מעין מסורת בעולם הפוליטי-אידיאי שממנו הוא בא. וכך, גם "דיבורו" החוזר ונשנה על "האיום האיראני" - שהמריא ונסחף על כנף הרטוריקה של עצמו - התחיל משלב מסוים להביס את עצמו, לפחות ביחסים עם הבית הלבן. גם בכך שנתניהו מיהר לשגר איגרת רטורית, בה "השיב מנה אחת אפיים" לאחמדינג'אד (אותו כינה לאוזניים ישראליות "הצורר") עוד בטרם שמע את נאומו - הוא איפשר לדובר האיראני להציג את האיום כישראלי דווקא.

מדיניות הדיבור של נתניהו יכולה היתה להיחשב להצלחה מסחררת - ואולי עוד תיחשב לכזאת - אילמלא החשש שיום אחד יתחברו כל דיבוריו למציאות שאפילו הוא עצמו אינו רוצה בה. או-אז עלול להתברר, שנתניהו אנס על פי הדיבור לא רק את עצמו - אלא את כולנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו