בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התחזית הישראלית על "מהפכת תחריר" איראנית רק מחזקת את המשטר

התקווה שהפיץ שר החוץ לגבי היום שאחרי אחמדינג'אד מחזקת את תיאוריית הקונספירציה באיראן, שלפיה ארצות הברית וישראל מבשלות את המהפכה בה

47תגובות

הדיווח על השינוי במדיניות הממשל כלפי ארגון המוג'הדין פורסם ימים אחדים לפני שמטוסו של מחמוד אחמדינג'אד נחת בניו יורק. דוברת משרד החוץ אמרה שהודעה רשמית על מחיקת ארגון האופוזיציה האיראני מרשימת ארגוני הטרור צפויה בסוף החודש.

אילו בנימין נתניהו היה עומד במקום אחמדינג'אד על דוכן הנאומים של עצרת האו"ם, הוא היה מבקש לעמעם את האורות באולם ולהקרין את הכתבה ששודרה ב-9 בפברואר ברשת NBC. הכתב ציטט גורמי ביטחון אמריקאיים בכירים, שאמרו לו שישראל מחמשת ומאמנת אנשי מוג'הדין, שהתנקשו בחייהם של מדעני גרעין באיראן. אחר כך נתניהו (כלומר אחמדינג'אד) היה משרטט קו ישר שמחבר בין ישראל, ארה"ב וארגון האופוזיציה שמבקש להפיל משטר שנבחר - לדבריו - בבחירות דמוקרטיות.

במשך שנים ארוכות מנסה המוג'הדין, שחותר תחת משטר האייתוללות, לשכנע את הממשל האמריקאי למחוק את שמו מרשימת ארגוני הטרור. ג'ורג' בוש השיב ריקם את פניהם של יועצים שמרנים ובכירים לשעבר בשירות הביון האמריקאי, שתמכו בבקשה. המנהיג הרפובליקאי העדיף להטות אוזן ליועצים שהזהירו מפני פעולות תגמול של האיראנים נגד מטרות אמריקאיות. והנה, הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה התפנה דווקא בעיצומה של מערכת הבחירות להכין את הקרקע להכשרתו של הארגון, ששם לעצמו למטרה להפיל את המשטר בטהראן.

פרופ' דוד מנשרי אינו נלהב מההחלטה. לדברי המומחה לאיראן, לבד מתקופה קצרה לפני נפילת השאה ועליית חומייני, הארגון לא זכה לפופולריות בקרב הציבור האיראני. הוא אמנם היחיד מבין גורמי האופוזיציה שהצליח להקים מוקדי השפעה באיראן, אך הציבור האיראני אינו שוכח את התייצבותו לצד סדאם חוסיין בעת שפלש לאיראן לפני 22 שנה.

מנשרי מדגיש כי לא איבחן באחרונה שום שינוי באופיו של המוג'הדין. הוא תוהה כיצד השינוי במדיניות האמריקאית כלפי הארגון עולה בקנה אחד עם טענת הממשל, כי הוא מוכן לפתוח בדיאלוג עם המשטר האיראני. מהלך כזה, הוא מזהיר, יספק תחמושת לאיראנים שטוענים, כלפי פנים וכלפי חוץ, כי ארצות הברית משתמשת בעניין הגרעין כדי להפיל את המשטר בטהראן.

הכותרת ששר החוץ אביגדור ליברמן סיפק ל"הארץ" בערב החג מספקת לאייתוללות תחמושת נוספת. מעניין שגם אחמדינג'אד נדרש למה שליברמן מכנה "מהפכת תחריר". מנהלי האתר www.RaceForIran.com, שהשתתפו בפגישה מצומצמת עם אחמדינג'אד בעת ביקורו בניו יורק, כתבו שהמנהיג האיראני טען שנתניהו משתמש בסוגיית הגרעין כדי להסיח את דעת הבריות מעליית השפעתו של הרחוב הערבי והאיסלאמי במדינות ערב, אשר שחקה את ערך העליונות הצבאית של ישראל.

אם ליברמן יודע שהבחירות הקרובות לנשיאות באיראן יחוללו שם "מהפכת תחריר", מן הסתם יש לו על מה ועל מי לסמוך. איזה עניין יש לישראל בכותרות שמחברות את שר החוץ שלה לענייניה הפנימיים של איראן? האם התחזית-התקווה של ליברמן, כמו טיהור המוג'הדין, לא מחזקות את תיאוריות הקונספירציה המופצות באיראן, שלפיהן ארצות הברית וישראל מבשלות להם מהפכה? ואם המנוולים שמבקשים להשמיד את ישראל עומדים באמת לעבור מן העולם לפני שאיראן תגיע לקו האדום של ביבי, למה צריך להפחיד את ילדי כל העולם עם פצצות אטום?

הציון של זעירא

ביולי השנה החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק של האלוף בדימוס אלי זעירא, מי שכראש אמ"ן נשא באחריות העליונה למה שמכונה "הקונספציה" שקדמה למלחמת יום הכיפורים. יהודה וינשטיין לא ניקה את זעירא מאשמת חשיפת הסוכן המצרי אשרף מרוואן והצגתו כסוכן כפול שהטעה את מפעיליו מהמוסד. היועץ אף ציין כי "מדובר בעבירות ביטחוניות חמורות ביותר, שבוצעו על ידי אישיות בכירה מצמרת מערך המודיעין והביטחון". וינשטיין הבהיר כי הזמן הממושך שחלף מאז הפרסום, עברו הביטחוני וגילו המתקדם של זעירא חילצו אותו מכתב אישום.

טרם חלפו שלושה חודשים וכבר זעירא הולם שנית. בראיון ששודר בערוץ 1 בערב יום הכיפורים, הוא נתלה בתזה המרכזית במחקרו-ספרו החדש של יגאל קיפניס "1973, הדרך למלחמה", שמטיל, ובצדק, את האשמה העיקרית לפתחה של ראש הממשלה גולדה מאיר.

באותו ראיון טען זעירא כי לא הובא בסוד יוזמת השלום המצרית ומחיר דחייתה. פרופ' אורי בר יוסף, מחבר הספר "הצופה שנרדם", על מלחמת יום כיפור, דוחה את טענת זעירא. בר יוסף עומד על כך, שזעירא השתתף בכל שלבי הפגישה שהתקיימה ב-18 באפריל 1973 בביתה של גולדה מאיר, שבה הוחלט לדחות את ההצעה המצרית ולקדם פני מלחמה עם מצרים, שעלולה להתרחש בתקופה הקרובה. הוא מסתמך על פרוטוקול הדיון, שאותר בידי חנוך ברטוב בחומר של ראש לשכת הרמטכ"ל ומוזכר בספרו "דדו".

בראיון עמו בערב יום כיפור טען זעירא בנוסף, כי לא ידע "בזמן אמת" על הפגישה שהתקיימה בהרצליה בין מאיר למלך חוסיין, עשרה ימים לפני פרוץ המלחמה. לדבריו, נודע לו על הפגישה "רק בדיעבד".

והנה, קיפניס, שריאיין ארוכות את זעירא, כותב כי "המפגש צולם והועבר במעגל סגור לחדר אחר, שבו צפו והאזינו לדברים גם שלושה קציני מודיעין, בהם ראש ענף ירדן באמ"ן" (תיאור דומה מופיע בביוגרפיה של אבי שליים על המלך חוסיין ובספרו של אריה שלו "כישלון והצלחה בהרתעה"). אם זעירא מדייק - איזה ציון מגיע לראש אמ"ן שלא שמע על ערוץ מדיני מתמשך בין מצרים לארה"ב וידע "רק בדיעבד", שפקודיו צופים בפגישה בין מלך ערבי לראש ממשלת ישראל?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו