בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ דחה עתירת סטודנטיות מעזה להשלים את לימודיהן בגדה

חמש הסטודנטיות נרשמו ללימודי תואר השני עוד לפני האינתיפאדה השנייה והאיסור על מעבר סטודנטים מעזה לגדה שהוטל בעקבותיה

9תגובות

ארבע סטודנטיות למגדר ודמוקרטיה לא יורשו לצאת מעזה כדי להשלים את לימודיהן באוניברסיטת ביר זית בגדה המערבית - כך פסק בג"ץ בשבוע שעבר, בדחותו את עתירתן ועתירת "מיזאן", ארגון פלסטיני לזכויות האדם שמושבו בעזה ו"גישה", המרכז לשמירה על הזכות לחופש התנועה. השופטים אליקים רובינשטיין, מרים נאור וצבי זילברטל קיבלו את עמדת המדינה שישראל אינה חייבת לכבד את זכות תושבי עזה ללימודים בגדה המערבית, ושזכותה גם למנוע מעבר בשטחה כפי שהיא מונעת מעבר של נתיני אויב. 

מאז סוף שנת 2000 מטילה ישראל איסור גורף על מעבר סטודנטים תושבי עזה ללימודים בגדה המערבית. המדינה הצדיקה את האיסור באינתיפאדה השנייה, בעליית החמאס לשלטון ובסכנה של העברת תשתיות טרור לגדה. האיסור גרם לאפקט מצנן, וצעירים בעזה חדלו להירשם ללימודים באוניברסיטאות בגדה. באוגוסט 2007 דחה בג"ץ עתירה להתיר יציאתם ללימודים בבית לחם של סטודנטים לריפוי בעיסוק, אך המליץ לצבא לאפשר לסטודנטים מעזה לצאת לגדה במקרים שבהם יהיו ללימודים "השלכות אנושיות חיוביות". ב-12 השנים האחרונות הרשתה ישראל רק לשלושה סטודנטים מעזה ללמוד בגדה המערבית, לאחר ששלושתם קיבלו מלגת לימודים מהממשל האמריקאי. את מתן ההיתרים הסבירה המדינה "בטעמי מדיניות חוץ".

עתירתן של חמש הסטודנטיות מעזה הוגשה בינואר השנה: ארבע מהן עזה כפארנה, ענדליב שחאדה, סוהיר סקא ואמאל אבו עישה, בגילאים שבין 37 ל-49 , נרשמו ללימודי תואר שני באוניברסיטת ביר זית עוד לפני האינתיפאדה השנייה. במאי הורו למדינה נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים סלים ג'ובראן ונועם סולברג לשקול שנית את סירובה לאפשר לארבע הנשים המבוגרות לצאת לגדה המערבית. עם זאת ביולי הודיעה המדינה כי היא דבקה בעמדתה, ואף הזכירה לשופטים שהמדיניות על איסור יציאת סטודנטים מעזה לגדה המערבית קדמה לשלטון החמאס ולהתנתקות.

בהחלטה שניתנה ביום שני שעבר, השופט רובינשטיין היה בעמדת מיעוט כשהמליץ להקים ועדת חריגים, שתשקול בקשות פרטניות כמו של ארבע הסטודנטיות. לטענתו, ועדה זו אינה חורגת מהמדיניות הישראלית הלגיטימית, כהגדרתו, של צמצום מספר העזתים העוברים בישראל ובידול (ניתוק חברתי, כלכלי ופוליטי ע"ה) של הרצועה מהגדה. נאור וזילברטל התנגדו להקמת ועדת חריגים. לדעת נאור, כל חריגה תגרור עתירות אחרות בטענת אפליה. "לטענת אפליה קשה להשיב כשמדובר באנשים בעלי נתונים דומים כמו, למשל, סטודנטים", כתבה נאור בהחלטתה, "על כן, פרט למקרים בהם הנימוק ההומניטרי הוא טיפול רפואי חיוני, לא הייתי מחייבת את המשיבים ליצור חריגים, או ליצור מנגנון לקביעת חריגים".

השופט זילברטל קבע כי הקמת ועדת חריגים תפורש כמסקנה שהמדיניות הנהוגה כיום והקריטריונים שנקבעו במסגרתה למתן היתרי תנועה היא "מדיניות בלתי סבירה שראוי להתערב בה". "איני שותף למסקנה זו", קבע בפסיקתו. הקמת ועדת חריגים, כתב, היא שינוי מהותי במדיניות, שבית המשפט החליט כבר בהחלטות קודמות שלא להתערב בה. השופט זילברטל גם קיבל את עמדת המדינה, שלפיה בדיקה פרטנית של בקשות החורגות מהקריטריונים שנקבעו אינה מעשית משום שבשלטון חמאס, השב"כ מתקשה לאסוף מידע ונתונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו