בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

33 שנה אחרי שבג"ץ הורה לפנות את אלון מורה, פרוטוקולי הממשלה נחשפים

הצצה בפרוטוקולים מוכיחה כי ההיסטוריה חוזרת: תיק אלון מורה מזכיר מאוד את תיק מגרון. הבדל אחד הוא שבגין נמנע מלומר "נכבד את הפסיקה"

41תגובות

"באוקטובר התכנסה הממשלה לדון בפסיקת בג"ץ שדרשה ממנה לפנות התנחלות מקרקע פלסטינית פרטית". סיפור המסגרת אמנם נשמע מוכר, אבל ההתנחלות אינה מגרון, והשנה אינה 2012. "ראש הממשלה", אמר שר הביטחון עזר ויצמן למנחם בגין בכינוס הממשלה ב-1979, "אתה עומד היום בפני החלטה גורלית - אם זו תהיה ממשלת חוק או ממשלה שתיגרר על ידי אנרכיסטים. והם לא נחמדים האנשים האלה".

33 שנים עברו, וההומור קהה מעט, אבל הוויכוח על ההתנחלויות לא השתנה הרבה. במרכזו עדיין עומדים מתנחלים מחד, פלסטינים שקרקעותיהם הופקעו מאידך, וגם פסיקות בג"ץ, כמו זו שנתקבלה ב-22 באוקטובר באותה השנה ועסקה בהתנחלות אלון מורה והקרקעות הפרטיות שעליהן קמה.

ב-1974 החל גרעין אלון מורה לנסות להתיישב בשומרון. חבריו ניהלו עימותים אלימים עם כוחות הביטחון יותר משנה, עד אשר ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, הסכים שיתיישבו במחנה הצבאי בקדום (היום ההתנחלות קדומים). אנשי הגרעין המשיכו להילחם בממשלה במטרה להקים יישוב קבע, שאיפה שהתגשמה לאחר עליית הליכוד לשלטון. מאבקם הממושך של חברי הגרעין הפך אותם לסמל בעיני תנועות הימין מאז ועד היום.

הרמן חנניה \ לע"מ

לכבוד 33 שנה לבג"ץ אלון מורה, פרסם ארכיון המדינה תמלילים משתי ישיבות ממשלה שהתקיימו בעקבותיו, ב-28 באוקטובר וב-1 בנובמבר. העותרים בבג"ץ, תושבי הכפר רוג'ייב, ביקשו לבטל את "צו התפיסה לצרכים צבאיים" שאפשר לגרעין להתנחל על אדמותיהם. המדינה טענה כי המקום חיוני לצורכי ביטחון ואילו המתנחלים טענו לזכות על הארץ. בתום הדיונים דחו השופטים את עמדת המדינה והורו לממשלה לפנות את המקום בתוך 30 יום.

הפסיקה עוררה דיון ציבורי סוער. מימין עלה החשש שביצוע פסק הדין ימנע בעתיד הקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון. היו אף מי שקראו לא להקשיב לשופטים. באווירה הזו התכנסה הממשלה לכמה דיונים שבהם כמה מהשרים הביעו חשש לגורל מפעל ההתיישבות.

משה מילנר \ לע"מ

בדיון שנערך ביום ה', 1 בנובמבר 1979, ביקשו אריאל שרון, זבולון המר וחיים לנדאו להרחיב את האחיזה ביהודה ושומרון. הם האמינו בהקמת הרבה יישובים קטנים בעוד מתנגדיהם, שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין וסגן ראש הממשלה יגאל ידין, דגלו בחיזוק ההתיישבויות הקיימות. "יש דברים שאני מאמין בהם ועל אלה אני נאבק וזו זכותי להיאבק", אמר שר החקלאות שרון בישיבה, "ממשלה זו קבעה לעצמה זכות להתיישב בכל מקום והיא קיבלה החלטה שעליה לבצע אותה. ההתיישבות אינה מכשול לשלום, בשום פנים ואופן לא. אני חושב שיש לבצע את ההתיישבות עתה, בהקדם".

ויצמן, מנגד, דחק בממשלה לזנוח את ההתנחלויות לטובת השקעה בכלכלה. "אנחנו הרמנו על דגלנו כמה דברים, גם את ההתנחלות - לא רק את ההתנחלות. חרתנו על דגלנו מצב כלכלי שפיר יותר. חרתנו על דגלנו צמצום אמצעי הממשלה, חרתנו על דגלנו יוזמה פרטית, חרתנו על דגלנו עלייה ומניעת ירידה".

ויצמן ביקש מהשרים להימנע מהיגררות אחרי הימין: "יש סביב שולחן זה כאלו שאני מציע להם להצטרף לתנועת התחיה. זה יותר מתאים להם. אך ראש הממשלה, אנו לא נהיה בשום ממשלה אלא באופוזיציה כל חיינו. כי אנו לא מסתכלים על הבעיה בצורה כוללת, אלא נגררים אחרי האנרכיסטים. אנו נגררים אחר אנשים שאינני זוכר את הציוצים שלהם עד 1967. אינני זוכר שאנשים אלו קמו אחרי 67 ואמרו: ארץ אבותינו נפתחה, הבה נרד לבקעה. וכל זה מובל על ידי שר אחד (אריאל שרון) וכל הממשלה הזאת מובלת בדרך לא דרך, שהיא בדרך הבטוחה החוצה מהשלטון. אני חושב, שממשלה אשר רוצה להיות ממשלה חוקית צריכה להחיל חוקים ולא להיגרר.

"ראש הממשלה - תחיל את החוק. אל תהסס. תהיה חזק. הם לא נחמדים האנשים האלה. כי מי שיכול לעמוד ליד בית ראש הממשלה ולקרוא לו בוגד, איננו נחמד. ומי שיכול על שר בממשלת ישראל, הוא איננו נחמד. הוא מפר חוק, אנרכיסט.

הרמן חנניה \ לע"מ

"אם לפי פסק הדין יש להוציאם מהמקום, אז יש להוציאם מהמקום, גם אם לא ימצא פתרון ויהיה צורך להעבירם לקדום, למקומות ששם אין עוררין על טיב הקרקע, ולא צריך לרוץ על כל גבעה. במקומות אלה אפשר לעשות ריכוזים של אוכלוסייה ולשים אלפים, אבל במקום זה אנו מסבכים את עצמנו עם גבעה פה וגבעה שם, וגוש אמונים פה וגוש אמונים שם. בשביל זה אנו נאבד את השלטון.

"אני ממליץ לעשות אתנחתא בהתנחלויות. לקחת את הקיים ולעבות אותו. בואו נסתכל גם על נקודת התקציב והעם. נטיב עם העם. כי אנו לא מטיבים עם העם. העם בוכה. אני ממליץ שלא נעסוק בשום תוכנית נוספת".

בסופו של דבר, בגין החליט על פשרה בין שרון לבין ויצמן: הוחלט להקים התנחלויות חדשות - כולן על אדמות מדינה - אך במספר מצומצם ממה שרצה שרון.

בישיבת הממשלה האשים שרון את פרקליטות המדינה בשורת טעויות שהובילה להפסד בבג"ץ אלון מורה. היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, החליט לפנות בעניין לראש הממשלה. "אין זה הוגן או תקין לבקר בישיבות הממשלה את הפרקליטים המופיעים ומגנים על החלטות ממשלתיות בפני בית המשפט. איני מתייחס דווקא למשפט אלון מורה, שבו הופיע פרקליט המדינה (גבריאל בך), תוך תיאום עם ראש הממשלה, כשהוא מתמודד עם קשיים בלתי צפויים ובלתי רגילים ועושה עבודה מצוינת. לא פעם מקבלים על עצמם פרקליטים להגן מטעם הממשלה על החלטות שנתקבלו תוך ידיעה ואזהרה שאין הן נקיות מספק, ויש בכך משום פגיעה בלתי צודקת, ואף נזק לעבודת הפרקליטות, אם לאחר מכן שר בממשלה מבקר ומאשים את הפרקליטות שהופיע במשפט, כאילו הוא אחראי לפסק דין שאינו מאשר החלטה ממשלתית".

הרמן חנניה / לע"מ

בפעם אחרת בלם זמיר יוזמה של הממשלה להכריז כי תעשה הכל להבטיח את היישובים מפגיעות משפטיות. "אם ייעשה ניסיון לפגוע במעמדם של יישובים יהודיים בכל שטח משטחי ארץ ישראל תנקוט הממשלה כל הצעדים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח כחוק את קיומם הקבוע", נכתב בנוסח ההצעה. זמיר כתב לבגין כי החלטה זו עוקפת את החלטת בג"ץ באלון מורה ומחייבת את הממשלה להגן על יישובים שהוקמו שלא כדין, עניין בעל "משמעות מרחיקת לכת". זמיר ציין כי "הממשלה אינה יכולה להבטיח הגנה ללא תנאי, שהרי ייתכן כי במקרה מסוים לא יהיה צידוק להגנה זו". בעקבות מכתבו של זמיר נגנזה ההחלטה.

תיק אלון מורה מזכיר מאוד את תיק מגרון. אמנם מגרון פלשה לקרקע פרטית בעוד אלון מורה עלתה לקרקע בעידוד הממשלה, אבל ההמשך אותו המשך: במגרון ובאלון מורה טענו המתנחלים כי בעלי הקרקע הם לא באמת בעלי הקרקע. בשניהם בג"ץ התערב כדי להחזיר את האדמות לבעליהן. בשניהם ניסו לבצע מהלכים משפטיים עוקפי בג"ץ. בשניהם טענה המדינה שאין לפנות את האדמות הפרטיות עד אשר יוקמו מגורים חליפיים למפונים. בשניהם הואשמה הפרקליטות בניהול מדיניות עצמאית. הבדל אחד בכל זאת היה: אחרי בג"ץ אלון מורה בגין נמנע מלומר "נכבד את פסיקת בג"ץ", כי "לא מוסרים הודעות מיותרות על המובן מאליו", כדבריו. במגרון זו היתה סיסמתו של ראש הממשלה נתניהו מעל כל במה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו