טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2,279 קלוריות לאדם

כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה

נוסחאות מותאמות למאפייני "תרבות" וחישוב מזון לפי מספר משאיות - כך נראה המסמך שמגדיר מה צריכים לאכול ברצועה; צה"ל: לא נעשה שימוש במסמך

תגובות

בתום שלוש שנים וחצי של מאבק משפטי של עמותת "גישה", נאלצה לשכת מתאם הפעולות בשטחים (המתפ"ש) לשחרר לפרסום את מסמך הקווים האדומים, שחיברה ב-2008. במסמך מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות, לדעת המתפ"ש, כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה בתקופה שבה ישראל הגבירה את מגבלות התנועה של אנשים וסחורות, כולל מוצרי מזון וחומרי גלם. לפי הכתוב במסמך, שולבו בחיבורו עובדים ממשרד הבריאות וחישוב הקלוריות נעשה על פי מפתח של המשרד, המתבסס על הצריכה הישראלית הממוצעת, תוך התאמתו ל"תרבות ולניסיון" ברצועה.

לחצו לצפייה במסמך המלא

באפריל 2009 התחילה "גישה" (המרכז לשמירה על הזכות לנוע) בתהליך של בקשת פרסום מסמכי הסגר על פי החוק לחופש המידע. במארס 2011 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב למשרד הביטחון לפרסם את מסמך "קווים אדומים" - שהוזכר לראשונה בכתבה של אורי בלאו ויותם פלדמן ב"הארץ", ביוני 2009. המדינה ערערה על ההחלטה לבג"ץ ושם אמרו נציגי המתפ"ש שזו טיוטה בלבד שמעולם לא יושמה ולא הנחתה את המדיניות בפועל. משום כך הם התנגדו לפרסום בטענה שכך ייחשפו שלא לצורך עבודת מטה פנימית ונייר חשיבה שכלל לא הגיעו למימוש. ל"הארץ" נאמר מהמתפ"ש כי לאחר שחובר מסמך הקווים האדומים לא התקיים בו כל דיון נוסף.

המסמך (בשתי גרסאות מינואר 2008) הועבר לפני כשבועיים ל"גישה", בהוראת בג"ץ, ונחשף עתה.

מודל קווים אדומים חובר כחמישה חודשים לאחר שהממשלה, בראשות אהוד אולמרט, החליטה (בספטמבר 2007) להגביל עוד יותר מקודם את תנועת האנשים והסחורות אל רצועת עזה וממנה. ההחלטה קבעה ש"תוגבל העברת טובין לרצועת עזה, תצומצם אספקת הדלק והחשמל, ותוטל מגבלה על תנועת אנשים מן הרצועה ואליה". עוד נאמר בהחלטה שההגבלות ייושמו "תוך כוונה להימנע ממשבר הומניטרי". נאסר גם על כל ייצוא מהרצועה. בדיון בבג"ץ באחת העתירות של "גישה" נגד מדיניות זו קבעו פרקליטי המדינה גלעד שירמן המנוח ודנה בריסקמן, בגיבוי תצהיר של אל"מ שלומי מוכתר מהמתפ"ש, ש"זכותה של המדינה להחליט שאין בכוונתה להתקשר כלכלית או לסייע כלכלית לצד האחר לעימות, או לפעול בדרך של ‘לוחמה כלכלית'".

המסמך משקלל את קלוריות המינימום שנקבעו לכל קבוצת גיל ומגדר עם המזונות הבסיסיים שיש להכניס לרצועה ועם מספר המשאיות הנדרשות להעברת אותו מינימום. כך נקבע ממוצע של 2,279 קלוריות לנפש ליום, שמגולם ב-1,836 גרם מזון או - 2,575.5 טונות מזון לכל אוכלוסיית הרצועה. הכנסתן לרצועה דורשת 170.4 משאיות מדי יום (במשך חמישה ימים בשבוע). ממספר זה הפחיתו מחברי המסמך 68.6 משאיות שוות ערך לתוצרת מזון מ"ייצור עצמי" (בתוך הרצועה) - של ירקות, פירות, חלב ובשר. המסמך מציין ש"סך המזון היומי מתחשב ב'טעימות' של פעוטות מתחת לגיל שנתיים, שמוסיף כ-34 טונה ליום לכלל האוכלוסייה". התוצאה הסופית - 101.8 משאיות ליום.

מתוצאה זו הופחתו 13 משאיות בהתאמה "לתרבות ולניסיון" של צריכת המזון בעזה. יש לציין כי במסמך לא מוסבר כיצד בוצע החישוב הזה. בעוד שחושבה צריכה גבוהה יותר של סוכר (5 משאיות לעומת 2.6 לפי המודל המקורי של משרד הבריאות), חושבה צריכה נמוכה יותר של ירקות ופירות (18 משאיות לעומת 28.5 משאיות) וצריכה נמוכה יותר של חלב (12 במקום 21.1 משאיות) ובשר ועוף (14 במקום 17.2 משאיות). בסך הכל חישבו במתפ"ש שיש להמשיך ולהכניס תכולתן של 131 משאיות מדי יום בשיטת "גב אל גב" - סחורה הנפרקת ממשאית אחת בצד הישראלי ומועברת למשאית שנייה בצד הפלסטיני. מכלל המשאיות, 106 הועברו דרך מחסום כרם שלום והשאר דרך מעבר הסחורות "קרני" שישראל סגרה רק לאחר כמה שנים.

לפי המסמך, סגן שר הביטחון דאז, מתן וילנאי, אישר עוד קודם חיבורו של קווים אדומים את הכנסתן של 106 משאיות מדי יום של מזון ומוצרים חיוניים אחרים, ועוד הכנסת מזון מגורען (חיטה ותערובת לחיות) דרך מחסום קרני. קווים אדומים נועד לבדוק שמספר זה של משאיות נותן מענה לצרכי הרצועה. בעמותת "גישה" אומרים שהשוואה לנתוני האו"ם על כניסת משאיות מראה שלעתים קרובות מספר המשאיות מדי יום היה נמוך יותר.

לשכת מתאם הפעולות בשטחים, אז בראשות אלוף עמוס גלעד, תרגמה את מדיניות הגבלת התנועה לשתי רשימות: אחת ארוכה - של מוצרים אסורים (מחומרי בניין, מחטים ובדים ומוצרי גלם אחרים, ועד לחומרי ניקיון ורחצה, ספרים, כלי נגינה או חומוס מעובד) והקצרה - של מוצרים מותרים. הקו המנחה היה שמעתה לא הביקוש למוצרים יקבע את הכנסתם לרצועה אלא הסוגים והכמויות הנדרשים, כפי שקבע אותם המתפ"ש. מדי פעם ישבו צוותי המתפ"ש, בראשות האלוף גלעד, וחידשו את רשימת המוצרים המותרים. כך למשל אושרה בסוף 2008 הכנסת שמפו, אבל בלי מרכך שיער באותה שפופרת, וביולי 2009 הותרה לראשונה הכנסת חומוס מעובד, אך בלי צנוברים.

לשם יישום ההוראה "להימנע ממשבר הומניטרי" ניסחו קציני מטה במתפ"ש מה שהם מכנים "חיישנים" שיבדקו שלא מתקרבים למצב של מחסור במצרכים המותרים או לתת תזונה. מחוץ למודל הקווים האדומים נוסח מודל של אומדן מלאי המזון ברצועה ונוהל הרשאת הכנסת טובין. במתפ"ש אומרים שהמודל שהנחה אותם בסופו של דבר היה של נוהל הרשאת הכנסת טובין ואומדן המלאים - שהציג חישובים מתמטיים לבקרה אם אין מחסור או עודף בקומץ המצרכים החיוניים המותרים. בעקבות עתירת "גישה" לבג"ץ, המסמכים פורסמו באוקטובר 2010 ("הארץ", 25.10.2010). במתפ"ש הדגישו אתמול כי "הכימות לא נעשה במטרה להגיע לרף המינימום או להגביל כמויות אלא להיפך, להבטיח שאין מחסור".

ב"גישה" מטילים ספק בטענה שלא היה שימוש בקווים אדומים ואומרים, למשל, שרף המינימום שנקבע לבשר (300 עגלים מיובאים מדי שבוע) במסמך זה הנחה את פרקליטות המדינה, כשהסבירה בבג"ץ מדוע אין להיעתר לבקשה להגדיל את המכסה בסוף חג הרמדאן. במתפ"ש אומרים שרף ה-300 נקבע באומדן המלאים.

ארגונים הומניטריים בינלאומיים נעזרים במודל שנקרא SPHERE STANDARDS כדי לאתר צרכי אוכלוסיות ולשפר את הסיוע המוגש להן במצבי אסון וחירום (אם כתוצאה מפגעי טבע או מלחמות). המודל הזה מורכב הרבה יותר ופחות מתמטי מזה שבקווים אדומים. אך ההבדל המהותי הוא שקווים אדומים ומודל אומדן המלאים נקבעו על ידי אותו גורם שיצר במכוון את מצב החירום, ושהוא השולט בפועל על השטח הנדון ואוכלוסייתו.

כותבי מסמך קווים אדומים מציינים שכושר הייצור המקומי של פירות וירקות צפוי לרדת מ-1,000 טונה ליום ל-500 תוך כמה חודשים, בשל האיסור הישראלי להכניס זרעים וחומרי גלם שונים הדרושים לחקלאות, והאיסור לשווק אל מחוץ לרצועה. גורל דומה צפוי לענף העופות. המחברים לא הציעו פתרון לירידה זו.

לשאלת "הארץ" אמר רוברט טרנר, מנהל פעולות אונר"א ברצועת עזה, שהוא עיין "בדאגה" בטיוטת המסמך וש"אם הדבר משקף מדיניות אותנטית שנועדה להגביל יבוא מזון, גישת קווים אדומים מנוגדת לעקרונות הומניטריים. ואם היא נועדה למנוע משבר הומניטרי על ידי הצבת סף מינימום, היא נכשלה".

אונר"א, כסוכנות סיוע לפליטים הפלסטינים, מעורבת מקרוב בחייהם של כמיליון בני אדם ברצועה. טרנר אמר ל"הארץ" כי לפי ממצאי אונר"א, "העובדות בשטח מוכיחות כי ייבוא המזון לעזה נפל מתחת לקווים האדומים. לו המעברים הרשמיים היו הערוץ היחיד ואילולא הבטיחו ארגוני או"ם שחלק מינימלי יגיע לעניים ביותר, התוצאה היתה החמרה ממשית במחסור תזונתי ברצועת עזה". עוד הוא אמר כי המודל לא לקח בחשבון אובדן מצרכים מיובאים בשל שיטת ההעברה של "גב לגב" (בשל התפרקות שקי מזון, ע"ה). לדבריו, רק אובדן זה עולה לאונר"א כחמישה מיליון דולר בשנה. לשאלה אם המצב השתפר היום, לאחר שהאיסור על הכנסת מוצרי מזון ומצרכים אחרים בוטל, ענה טרנר שכל עוד האיסור על ייצוא נמשך, תישאר בעינה "הרמה חסרת התקדים של תלות בסיוע - תלות שהיא מעשה ידי אדם".

עו"ד שרי בשי מעמותת "גישה" אמרה שישנה סתירה ברורה בין טענתה של ישראל שהיא אינה אחראית לאוכלוסיית הרצועה, בעוד ש"היא יכולה לקבוע את כמויות המזון שיימצאו בשווקים, כמו גם את סוגיו. שליטה זאת מטילה עליה חובה להימנע מהגבלות תנועה שלא עונות לצורך ביטחוני קונקרטי - חובה שאינה מיושמת גם במדיניות הנוכחית".

ממשרד הבריאות לא הגיעה תשובה לשאלת "הארץ" על מעורבותו בחיבור המסמך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות